ג'סי פריד, אהוד קמר וישי יפה

ג'סי פריד הוא פרופסור ומופקד הקתדרה על שם דיין בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. אהוד קמר הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. ישי יפה הוא פרופסור בבית הספר למנהל העסקים של האוניברסיטה העברית.

 

ברוב החברות הציבוריות בעולם יש בעלי שליטה. תפקיד הממשל התאגידי בחברות אלה להגן על בעלי מניות המיעוט מתיעול ערך בידי בעל השליטה. פתרונות כמו אישור דירקטורים חיצוניים לעסקות בעלי שליטה או חובת האמונים אינם מספקים: גם דירקטורים חיצוניים זקוקים לתמיכת בעל השליטה למינוים, ומשוכות שעומדות בפני הגשת תביעה מחלישות את חובת האמונים.

המשך קריאה: השפעת זכות הוטו של המיעוט על תגמול בעלי שליטה

אילון בלום, שרון חנס, רויטל יוסף ובני לאוטרבך

עורך דין בלום הוא בוגר הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. ד"ר יוסף היא פוסט-דוקטורנטית בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר אילן. פרופסור לאוטרבך הוא ראש הקתדרה על שם משפחת אקרמן לממשל תאגידי בישראל בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר אילן.

השנה מלאו עשרים שנה לכניסת חוק החברות, התשנ"ט–1999 לתוקף. מחקרים שהתמקדו בתקופה שקדמה לחוק ולמהפכת הממשל התאגידי שהתחוללה אחריו חשפו ממצאים עגומים בדבר ערכה הגבוה של השליטה בחברה ציבורית בישראל. ערך גבוה לשליטה עשוי לנבוע בין השאר מיכולת לנצל את החברה לצרכי בעל השליטה על חשבון יתר בעלי המניות, בין השאר, באמצעות עסקאות שלו עם החברה.

המשך קריאה: שוויה של שליטה בחברה בעקבות רפורמות מקיפות בממשל התאגידי הישראלי

אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

שתי התפתחויות מעצבות כיום את שוקי ההון המודרניים. ההתפתחות הראשונה היא העלייה הדרמטית בהיקף האחזקות של המשקיעים המוסדיים ובהשפעתם. כיום אחזקת המשקיעים המוסדיים מהווה כ-70%–80% משוק ההון האמריקאי, ומספר קטן של מנהלי קרנות מחזיקים נתחים משמעותיים מכל חברה ציבורית בארצות הברית. ההתפתחות השנייה היא ההשפעה העולה של קרנות הגידור האקטיביסטיות, שדוחפות חברות ציבוריות לנקוט פעולות כדוגמת החלפת הצוות המנהל, שינוי התכנית העסקית או מכירת החברה.

המשך קריאה: העתיד של אקטיביזם של בעלי מניות

זיו פרייז

עורך הדין ד"ר פרייז הוא ראש מחלקת מיזוגים ורכישות, בנקאות ומימון בינלאומיים בליפא מאיר ושות'.

בעסקות מיזוג ורכישה רבות קיים פער זמנים בין חתימת ההסכם לבין השלמת העסקה. גורמים שונים יכולים ליצור את פער הזמנים, וביניהם הצורך לקבל אישורי גופי פיקוח (רשות התחרות, משרד התקשורת, רשות מקרקעי ישראל וכולי), אישור הבנקים המממנים או אישור בעלי המניות של חברת המטרה. פרק הזמן בין חתימת ההסכם לבין השלמת העסקה נע בין מספר שבועות למספר חודשים. במהלכו עשויים המשק הישראלי, השוק שבו פועלת חברת המטרה וחברת המטרה עצמה לחוות שינויים העלולים לפגוע בשווי חברת המטרה או ברצון הרוכש להשלים את העסקה.

המשך קריאה: ברבור שחור באגם הקורונה – שינוי מהותי לרעה

אסף חמדני ורון חריס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, ורון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה על שם קלמן לובובסקי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

משבר הקורונה הביא להפחתה דרמטית בפעילות העסקית במשק. עסקים רבים נדרשו לעצור את פעילותם ושכירים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם או ספגו ירידת שכר משמעותית. בטווח הקצר המשבר יוצר עבור עסקים ויחידים רבים בעיות נזילות. המדינה הצהירה על מגוון צעדים לפתרון בעיות הנזילות ולסיוע לעסקים בקשיים, אך צעדים אלו לא צפויים לתת מענה מלא. ככל שתתמשך העצירה של הפעילות העסקית בישראל ובעולם יהיו עסקים ויחידים רבים שיגיעו למצבי חדלות פירעון, והם עלולים ליצור אפקט הדבקה לעסקים נוספים.

המשך קריאה: חדלות פירעון והמשבר

אהוד קמר וקובי קסטיאל

אהוד קמר הוא פרופסור מן המניין וד"ר קובי קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. רשימה זו היא תקציר מאמר שעתיד להתפרסם בכרך מג של כתב העת עיוני משפט (2020).

סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל חבות על דירקטורים ועל מנהלים כלליים שידעו או היה עליהם לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. פרופסור דוד האן קורא לביטול הסעיף בטענה שהוא עלול להוביל לקבלת החלטות מתגוננות ובהן פתיחה מיותרת בהליכי חדלות פירעון. בינתיים הוא מציע ליטול את עוקצו באמצעות החלת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטות נושאי משרה שנעזרו במומחים להבראת חברות, ותוהה אם להחילו גם על החלטות נושאי משרה שלא נעזרו במומחים. הוא אף מציע שינוי חוק שיאפשר לבית המשפט להשאיר את ההנהלה בתפקידה ללא פיקוח נאמן חיצוני כבארצות הברית.

המשך קריאה: סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

מאור ברדיצ'בסקי

עורך דין ברדיצ'בסקי הוא בעל משרד לעריכת דין.

בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר לאחרונה הטלת עיצומים משמעותיים על עורך דין בהליך אכיפה מנהלית של רשות ניירות ערך. לפי ההחלטה, די ברשלנות עורך הדין כדי להצדיק השתת עיצומים  קשים. אמנם, בית המשפט נמנע מלדון בטענת רשות ניירות ערך, כי עורך הדין משמש שומר סף ולכן מוטלות עליו חובות דומות לחובות נושאי המשרה בחברה, אולם, במקביל להחלטת בית המשפט פרסמה הרשות מסמך מדיניות שבגדרו מנתה יועצים חיצוניים כמי שעשויים להיות אחראים לדיווח מטעה של תאגיד. בנוסף ראינו כי בפרשות אחרות מהעת האחרונה נחקרו עורכי דין כחשודים בקשר לייעוץ שנתנו לחברות.

המשך קריאה: מתי ראוי להטיל עיצומים על עורכי דין בתחום שוק ההון?

משה גנות

עורך דין גנות הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'. הדעות והעמדות המובעות ברשימה זו הן של הכותב בלבד ואינן מייצגות בהכרח את עמדת המשרד. הן נכתבו כדי לקדם שיח אקדמי בנושא ואינן מהוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

לאחרונה מתעורר מחדש בעולם התאגידים האמריקאי הדיון בדבר תכלית החברה העסקית. סוגיה זו, שזכתה לאורך השנים לאינספור ניתוחים בספרות ובפסיקה, בעלת השפעה על פעילות תאגידים, על התנהלות נושאי משרה ועל הליכי קבלת ההחלטות של דירקטוריונים.

המשך קריאה: תנועת המטוטלת בעולם התאגידים האמריקאי והשפעתה על תכלית החברה העסקית