חופש העיצוב ברכישת שליטה ראשונית בחברה ציבורית: הסדר כתחליף להצעת רכש מיוחדת

זיו פרייז

עורך דין ד"ר פרייז הוא ראש מחלקת מיזוגים ורכישות, בנקאות ומימון בינלאומיים במשרד ליפא מאיר ושות'.

בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת שיש חופש לעצב רכישת חברה כהצעת רכש מלאה לפי סעיף 336 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 או כמיזוג לפי סעיף 320 לאותו חוק. בפסיקה נקבע עוד כי הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות יכול להחליף הצעת רכש מלאה אם העסקה לא יכולה להיעשות כהצעת רכש מלאה וההסדר הינו על דעת החברה (רכישה ידידותית). ההסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות הוא המשכו של ההסדר לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983. בדברי ההסבר לסעיף זה בהצעת חוק החברות נאמר: "סעיף זה, בדין הקיים, היווה את האכסניה העיקרית לביצועם של שינויים אורגניים כגון מיזוג חברות. על פי ההצעה, יתבצעו שינויים אלו על פי הכללים הסטטוטוריים החדשים המתייחסים לרכישת חברות. ואולם דיני ההסדר והפשרה אינם מכוונים רק לסיטואציות מעין אלה ולכן אי אפשר היה לוותר עליהם גם בדין החדש".

המשך קריאה: חופש העיצוב ברכישת שליטה ראשונית בחברה ציבורית: הסדר כתחליף להצעת רכש מיוחדת

ברבור שחור באגם הקורונה – שינוי מהותי לרעה

זיו פרייז

עורך הדין ד"ר פרייז הוא ראש מחלקת מיזוגים ורכישות, בנקאות ומימון בינלאומיים בליפא מאיר ושות'.

בעסקות מיזוג ורכישה רבות קיים פער זמנים בין חתימת ההסכם לבין השלמת העסקה. גורמים שונים יכולים ליצור את פער הזמנים, וביניהם הצורך לקבל אישורי גופי פיקוח (רשות התחרות, משרד התקשורת, רשות מקרקעי ישראל וכולי), אישור הבנקים המממנים או אישור בעלי המניות של חברת המטרה. פרק הזמן בין חתימת ההסכם לבין השלמת העסקה נע בין מספר שבועות למספר חודשים. במהלכו עשויים המשק הישראלי, השוק שבו פועלת חברת המטרה וחברת המטרה עצמה לחוות שינויים העלולים לפגוע בשווי חברת המטרה או ברצון הרוכש להשלים את העסקה.

המשך קריאה: ברבור שחור באגם הקורונה – שינוי מהותי לרעה

קבוצות שליטה במקום בעלי שליטה

מאת אופיר נוה וזיו פרייז

עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB).

בתקופה שבה מתוודע הציבור כמעט מדי יום להסדרי חוב שעלולים לפגוע בחסכונותיו, ונוכח ביקורת גוברת והולכת על כך שכספי ציבור הושקעו באגרות חוב שהתבררו כמסוכנות, יש שיאמרו שתמיכה ביצירת תמריצים למשקיעים המוסדיים להשקיע בשכבת ההון הנחותה מכולן — הון המניות — עלולה להיות חסרת אחריות. ואולם דווקא בתקופה זו, לא רק שזה הדבר הנכון לעשות, אלא שמדובר כמעט בכורח המציאות. עידוד המוסדיים (גם באמצעות שינוי הרגולציה והסדרי המס) להשקיע במניות של חברות ולהצטרף לקבוצות השליטה, עשוי להיות הפתרון לבעיית הריכוזיות בישראל.

המשך קריאה: קבוצות שליטה במקום בעלי שליטה

הסדרי חוב: לא דרושים חוקים נוספים

מאת זיו פרייז ואופיר נוה

עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB). הרשימה התפרסמה ב-14 במרץ 2012, בעיתון גלובס,  מדור חדשות, עמוד 25. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הצעות חוק שונות, דוגמת "חוק התספורות" ו"חוק הקלון הכלכלי", מנסות לטפל באחריות בעלי השליטה לגל הסדרי החוב שמציף אותנו. הדרך שבה מנסה המחוקק לטפל בתופעה זו, באמצעות קביעת כללים גורפים מראש, מתעלמת מהכללים הקיימים, שביכולתם, בשימוש נכון מצד בתי המשפט, לטפל באופן יעיל בנושא.

המשך קריאה: הסדרי חוב: לא דרושים חוקים נוספים