תיקון מוצע לתקנות תובענות ייצוגיות עלול לפגוע בזכויות של חברות ציבוריות

אייל נחשון

עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות' ומרכז את תחום התובענות הייצוגיות.

לפי טיוטת תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022 שפרסם לאחרונה משרד המשפטים ייכללו בפנקס התובענות הייצוגיות הפתוח לעיון הציבור גם כתבי התשובה לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות. כיום כולל הפנקס רק את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. ביסוד התיקון המוצע ניצבת אמנם מטרה ראויה של הגברת השקיפות, אולם, בעיקר כשהמשיב הוא חברה ציבורית, עלול התיקון המוצע לפגוע בעסקי המשיב.

המשך קריאה: תיקון מוצע לתקנות תובענות ייצוגיות עלול לפגוע בזכויות של חברות ציבוריות

מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות

אסף אקשטיין, דן בן אריה ויואב סטולר

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. מר בן אריה ומר סטולר הם תלמידים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

אחד הנושאים המדוברים כיום בדיני התאגידים הוא השבת תגמולים (claw-back) על ידי נושאי משרה בחברות ציבוריות לאחר אירועים שהזיקו בחברה. נושא זה עלה לכותרות בארצות הברית לאחר השערוריות שהובילו לחקיקת Sarbanes-Oxley Act of 2002 (הכולל הוראה בדבר השבת תגמולים על ידי המנהל הכללי ומנהל הכספים של החברה) ולמהלכים נוספים להרחבת רשימת הנסיבות שיחייבו השבה ורשימת נושאי המשרה החשופים לחובה זו. גם בישראל אומצה בשנת 2012 הוראה בדבר השבה במסגרת תיקון 20 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. אסדרה מאוחרת הרחיבה את החובה כשמדובר בחברות בתחום הבנקאות והכספים. לאחרונה נדון נושא ההשבה גם בתביעות בעלי מניות נגד נושאי משרה.

המשך קריאה: מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות