סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

החברה חבס השקעות קרסה, והשאירה את מחזיקי איגרות החוב שלה ואת שאר נושיה עם חובות בסך 120 מיליון שקלים חדשים. מפרק החברה תבע את הדירקטורים של החברה (ובעלי השליטה) בשתי עילות עיקריות: ראשית, טענה לניהול כושל של החברה תוך נטילת סיכונים בלתי סבירים; שנית, טענה כי על הדירקטורים להשיב לקופת החברה סכום של 12 מיליון שקלים חדשים שחולק כדיבידנד מספר חודשים בטרם הגיעה החברה לחדלות פירעון. תביעה זו היא חלק משורה מתארכת של תביעות כנגד דירקטורים בחברות שקרסו או שביצעו חלוקות דיבידנד פגומות לכאורה. בחלק מהתביעות, כדוגמת פסק הדין של השופט ברנר בפרשת מלרג או ההחלטה של השופטת רונן בפרשת ביקומיוניקישנס (החברה האם של החברה בזק), מצא בית המשפט כי התקיימה חלוקת דיבידנד אסורה וכי יש להשיב כספים לחברה. אנו צופים כי גל זה של תביעות יימשך ומכאן החשיבות של ההלכות המשפטיות בתחום.

המשך קריאה: סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

חדלות פירעון והמשבר

אסף חמדני ורון חריס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, ורון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה על שם קלמן לובובסקי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

משבר הקורונה הביא להפחתה דרמטית בפעילות העסקית במשק. עסקים רבים נדרשו לעצור את פעילותם ושכירים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם או ספגו ירידת שכר משמעותית. בטווח הקצר המשבר יוצר עבור עסקים ויחידים רבים בעיות נזילות. המדינה הצהירה על מגוון צעדים לפתרון בעיות הנזילות ולסיוע לעסקים בקשיים, אך צעדים אלו לא צפויים לתת מענה מלא. ככל שתתמשך העצירה של הפעילות העסקית בישראל ובעולם יהיו עסקים ויחידים רבים שיגיעו למצבי חדלות פירעון, והם עלולים ליצור אפקט הדבקה לעסקים נוספים.

המשך קריאה: חדלות פירעון והמשבר

סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

אהוד קמר וקובי קסטיאל

אהוד קמר הוא פרופסור מן המניין וד"ר קובי קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. רשימה זו היא תקציר מאמר שעתיד להתפרסם בכרך מג של כתב העת עיוני משפט (2020).

סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל חבות על דירקטורים ועל מנהלים כלליים שידעו או היה עליהם לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. פרופסור דוד האן קורא לביטול הסעיף בטענה שהוא עלול להוביל לקבלת החלטות מתגוננות ובהן פתיחה מיותרת בהליכי חדלות פירעון. בינתיים הוא מציע ליטול את עוקצו באמצעות החלת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטות נושאי משרה שנעזרו במומחים להבראת חברות, ותוהה אם להחילו גם על החלטות נושאי משרה שלא נעזרו במומחים. הוא אף מציע שינוי חוק שיאפשר לבית המשפט להשאיר את ההנהלה בתפקידה ללא פיקוח נאמן חיצוני כבארצות הברית.

המשך קריאה: סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

המחלקה הכלכלית וחדלות פירעון – עת לאחד

מאת אודליה מינס ודב סולומון

ד"ר מינס היא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. ד"ר סולומון הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

המחלקה הכלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה עוסקת בעניינים הקשורים לדיני חברות ודיני ניירות ערך, אך לא בעניינים הקשורים לדיני חדלות פירעון של חברות. במאמר שפרסמנו לאחרונה קראנו להרחבת סמכות המחלקה גם לתחום חדלות הפירעון ממספר נימוקים.

המשך קריאה: המחלקה הכלכלית וחדלות פירעון – עת לאחד

אחריות נושאי משרה בין חוק החברות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מאת דוד האן

דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל על המנהל הכללי ועל הדירקטורים של חברה שנמצאת בחדלות פירעון אחריות אישית לנזקים שייגרמו לנושים אם לא פעלו לצמצום היקף חדלות הפירעון. אחריות חדשה זו מתווספת לחובות נושאי המשרה מכוח חוק החברות, התשנ"ט–1999. מציעי החוק קיוו כי אחריות זו תרתיע את נושאי המשרה מלדחות דחיית יתר את הטיפול בזכויות הנושים בעת חדלות פירעון של החברה. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נטען, כי האחריות החדשה היא לא יותר מאשר קונקרטיזציה של חובת הזהירות המוכרת בדיני החברות.

המשך קריאה: אחריות נושאי משרה בין חוק החברות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הגנה על עסקאות רכישה בישראל

מאת ברק ירקוני

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

מאבק השליטה באי.די.בי הוא הזדמנות לעמוד על חוקיותן של התחייבויות חוזיות להגנה על עסקאות (deal protection). התחייבויות אלה נפוצות  בשוק האמריקאי, אך בשוק הישראלי הן עדיין נדירות וחוקיותן טרם הובררה. החלטת השופטת ורדה אלשיך מהימים האחרונים בעניין חוקיות סעיפי הגנה על עסקה היא כנראה ההחלטה הראשונה בארץ בנושא חשוב זה.

המשך קריאה: הגנה על עסקאות רכישה בישראל

כמה שווה הפטור מתביעות אישיות בהסדר חוב

מאת איתי פיגנבאום, ברק ירקוני ואלעד מן

עורך דין איתי פיגנבאום ועורך דין ברק ירקוני הנם תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא היועץ המשפטי של עמותת הצלח"ה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 24 ביולי 2013, בעמוד 28. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה אנו עדים למקרים רבים שבהם בעלי שליטה ומנהלים של חברה העוברת הסדר חוב דורשים, כתנאי לתמיכתם בהסדר, כי החברה תעניק להם פטור מכל התביעות האישיות נגדם. בעלי שליטה ומנהלים שנטען כי הפרו את חובות האמון כלפי החברה והם האחראים הישירים למצבה, יצאו מהסדר החוב צחים כשלג.

המשך קריאה: כמה שווה הפטור מתביעות אישיות בהסדר חוב

חתול תעלול חוזר

מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

ד"ר סוס (Dr. Seuss) הוא שם העט של תאודור סוס גייזל, מסופרי הילדים הפוריים והאהובים במאה הקודמת בארצות הברית. אחד מספריו הנודעים הוא הספר "חתול תעלול חוזר" (כך הוא נתכנה בתרגומה המתגלגל לעברית של לאה נאור; במקור הוא נקרא "The Cat in the Hat Comes Back"). עלילת הספר ערוכה במבנה מתפתח ומצטבר (בדומה לשיר של יורם טהר לב "גברת אחת מרחוב בצלאל"): אל הבית, בו נשארו לבדם ביום שלג שני הילדים גיבורי העלילה, מתפרץ ללא כל הזמנה החתול. תחילה הוא מפנק עצמו באמבטיה חמה, אך עם דרישת הילדים לעזוב הוא יוצא מהאמבטיה ומרוקן את המים. ואז מתחילה סאגה שאינה נגמרת, עד הסוף הטוב: את הלכלוך שנותר על דפנות האמבטיה הוא מנקה בעזרת השמלה של אמא. את השמלה של אמא הוא מנקה בניעור לצד הקיר. גם את הקיר הוא מנקה, אך יוצר נזק גדול יותר. וכך הלאה וכך הלאה: כל בעיה נפתרת ביצירת בעיה חמורה ממנה (ובדרך אגב הילד המקשיב לסיפור לומד את כל אותיות האלף בית) עד לסוף המפתיע: מכובעו של החתול הקטן ביותר ששמו כשם האות האחרונה ― בעברית, האות תו ― מציץ לו הבום שבפיצוץ מסתורי מנקה את הבית ואת החצר בלי לפגוע באיש ואפילו מפנה את השלג מהשבילים המוליכים אל הבית. הסיום העליז והמפויס של הסיפור מפוגג את המתח שנבנה במיומנות לאורך העלילה ומזמין את הילד לבקש מהוריו להקריא לו את הספר שוב ושוב.

המשך קריאה: חתול תעלול חוזר

הסדרי חוב: לא דרושים חוקים נוספים

מאת זיו פרייז ואופיר נוה

עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB). הרשימה התפרסמה ב-14 במרץ 2012, בעיתון גלובס,  מדור חדשות, עמוד 25. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הצעות חוק שונות, דוגמת "חוק התספורות" ו"חוק הקלון הכלכלי", מנסות לטפל באחריות בעלי השליטה לגל הסדרי החוב שמציף אותנו. הדרך שבה מנסה המחוקק לטפל בתופעה זו, באמצעות קביעת כללים גורפים מראש, מתעלמת מהכללים הקיימים, שביכולתם, בשימוש נכון מצד בתי המשפט, לטפל באופן יעיל בנושא.

המשך קריאה: הסדרי חוב: לא דרושים חוקים נוספים

אין חדש תחת השמש

 מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

תספורת, במונחי שוק ההון, היא כינוי למצב בו הלווה מודיע למחזיקי אגרות חוב כי אין ביכולתו לפרוע את ההלוואה בזמן או בכלל ועל כן הוא מציע להם לקבל בפירעון החוב רק חלק מהסכום אותו ציפו לקבל מלכתחילה בשעת ההלוואה, וזאת באיום מרומז למלווים שאם הצעתו תיענה בשלילה המיזם הלווה יתדרדר למצב של חדלות פירעון ואז המלווים לא יקבלו בפירעון החוב ולא כלום. כשנמתחת ביקורת על תופעת התספורות היא נמתחת נגד הלווים שאולי לא גילו טרם ההלוואה בתשקיף את כל הסיכונים שקיימים בהשקעות שהם מתכוננים לעשות בכספי ההלוואות (או מנעו מעורכי התשקיף לעשות כן) ונגד המלווים המוסדיים שאולי לא עיינו בתשקיף כהלכה טרם ההלוואה. מובן שהמצב חמור שבעתיים אם הלווה מלכתחילה לקח את ההלוואה לא לשם פיתוח עסקי, אלא כדי לתעל את הכסף מהחברה הלווה לחברות אחרות שלו או לעצמו כדיבידנד או כשכר לנושא משרה וכך להעמיד את הנושים בפני עובדה מוגמרת.

המשך קריאה: אין חדש תחת השמש