מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות

אסף אקשטיין, דן בן אריה ויואב סטולר

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. מר בן אריה ומר סטולר הם תלמידים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

אחד הנושאים המדוברים כיום בדיני התאגידים הוא השבת תגמולים (claw-back) על ידי נושאי משרה בחברות ציבוריות לאחר אירועים שהזיקו בחברה. נושא זה עלה לכותרות בארצות הברית לאחר השערוריות שהובילו לחקיקת Sarbanes-Oxley Act of 2002 (הכולל הוראה בדבר השבת תגמולים על ידי המנהל הכללי ומנהל הכספים של החברה) ולמהלכים נוספים להרחבת רשימת הנסיבות שיחייבו השבה ורשימת נושאי המשרה החשופים לחובה זו. גם בישראל אומצה בשנת 2012 הוראה בדבר השבה במסגרת תיקון 20 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. אסדרה מאוחרת הרחיבה את החובה כשמדובר בחברות בתחום הבנקאות והכספים. לאחרונה נדון נושא ההשבה גם בתביעות בעלי מניות נגד נושאי משרה.

המשך קריאה: מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות

השפעת זכות הוטו של המיעוט על תגמול בעלי שליטה

ג'סי פריד, אהוד קמר וישי יפה

ג'סי פריד הוא פרופסור ומופקד הקתדרה על שם דיין בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. אהוד קמר הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. ישי יפה הוא פרופסור בבית הספר למנהל העסקים של האוניברסיטה העברית.

 

ברוב החברות הציבוריות בעולם יש בעלי שליטה. תפקיד הממשל התאגידי בחברות אלה להגן על בעלי מניות המיעוט מתיעול ערך בידי בעל השליטה. פתרונות כמו אישור דירקטורים חיצוניים לעסקות בעלי שליטה או חובת האמונים אינם מספקים: גם דירקטורים חיצוניים זקוקים לתמיכת בעל השליטה למינוים, ומשוכות שעומדות בפני הגשת תביעה מחלישות את חובת האמונים.

המשך קריאה: השפעת זכות הוטו של המיעוט על תגמול בעלי שליטה

ערב עיון לזכר עורך הדין יששכר פישר ז"ל, 29 ביוני 2016

ביום רביעי, 29 ביוני 2016, החל מהשעה 18:00 יתקיים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון לזכר עורך הדין יששכר פישר ז"ל, שעל שמו ועל שם רעייתו נקרא המרכז לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב.

לאחר התכנסות ודברי ברכה יציג פרופסור אהוד קמר מאוניברסיטת תל-אביב תוצאות מחקר אמפירי שערך עם פרופסור ישי יפה מהאוניברסיטה העברית ועם פרופסור ג'סי פריד מאוניברסיטת הרווארד על השפעת תיקון מספר 16 לחוק החברות על תגמול בעלי שליטה בישראל.

תכנית הערב ופרטים להשתתפות נמצאים כאן.

החזירו את המנכ"ל

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, מדור החדשות, עמוד 21, בתאריך 25 בדצמבר 2013. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

אחד התפקידים החשובים של הדירקטוריון הוא פיקוח על המנכ"ל, וקיים ספק אם ניתן לקיים משימה זאת כהלכה כאשר ראש הגוף המפקח על המנכ"ל הוא המנכ"ל בעצמו. אך האם קיימת מניעה שהמנכ"ל יכהן כחבר דירקטוריון מן השורה? עמדתי היא, שלא רק שאין מניעה לכך, אלא שממשל תאגידי תקין דורש כי המנכ"ל ישב בדירקטוריון. הנוהג הישראלי שלפיו מנכ"לים רבים אינם יושבים בדירקטוריון הוא עיוות היסטורי שיש להישמר מלהנציח אותו.

המשך קריאה: החזירו את המנכ"ל

להערות הציבור: טיוטת תקנות הקלות בקשר לתיקון 20 לחוק החברות

משרד המשפטים פרסם טיוטת תקנות הקלות בקשר לתיקון מספר 20 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. התקנות טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וצוות משרד המשפטים מקווה לאשרן שם עד סוף החודש ומושב הכנסת, נוכח פרק הזמן הקצר שנותר עד למועד האחרון לאימוץ מדיניות תגמול. בנסיבות אלה, הציבור נקרא להעיר את הערותיו עד ליום 11 ביולי 2013. את ההערות יש להפנות לעורכת דין רוני טלמור, מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי), משרד המשפטים, רחוב סלאח א-דין 29, ירושלים 9711052.

המשך קריאה: להערות הציבור: טיוטת תקנות הקלות בקשר לתיקון 20 לחוק החברות

פתיחת הליכים משפטים – תחליף להשגת אישור המיעוט?

מאת ברק ירקוני

ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

חוק החברות קובע כי עסקאות חריגות של החברה עם בעל השליטה מחייבות "אישור משולש" – אישור דירקטוריון החברה, אישור ועדת הביקורת ואישור האסיפה הכללית ברוב הכולל רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. החוק קובע כי, ללא אישור המיעוט, עסקת בעל שליטה היא חסרת תוקף משפטי.

המשך קריאה: פתיחת הליכים משפטים – תחליף להשגת אישור המיעוט?

תשלום שכר כסעד זמני לבעל השליטה

מאת איתי פיגנבאום

איתי פיגנבאום הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

עסקת בעלי עניין הינה עסקה הנכרתת בין החברה לבין בעל השליטה, נושא משרה בה או מקורב של מי מהם. בניגוד לעסקאות רגילות בשוק, בהן נהוג להניח כי נציגי החברה יפעלו להשיא את רווחי החברה, נקודת המוצא בעסקאות בעלי עניין הפוכה: קברניטי החברה נחשדים באופן מיידי בהעדפת אינטרסים הזרים לחברה. בשל הפגיעה האפשרית בכלל בעלי המניות, עסקת בעלי עניין נדרשת לקבל את אישורם של ועדת הביקורת (וכיום, בהקשר של הסכמי תגמול עם בכירי החברה, ועדת התגמול), הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות. בעסקאות חריגות עם בעלי השליטה או מקורביהם, חוק החברות לא מסתפק באישור אורגנים אלה ודורש את תמיכתם של לפחות מחצית מבעלי המניות נטולי העניין האישי באסיפה הכללית.

המשך קריאה: תשלום שכר כסעד זמני לבעל השליטה

תגמול תלוי ביצועים יחסיים

מאת אהוד קמר

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 26 באוגוסט 2012, במדור "חדשות", בעמוד 21. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

באחרונה הגיעה הצעת תיקון מספר 20 לחוק החברות לישורת האחרונה, לאחר שנוסחה אושר על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאה שנייה ושלישית. בכך יבוא לסיומו תהליך ממושך, שהחל עם הקמת ועדת שרים לבחינת שכר הבכירים בחברות ציבוריות בראשות שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן. זאת, בעקבות הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק שהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ ביוני 2009.

המשך קריאה: תגמול תלוי ביצועים יחסיים

חתול תעלול חוזר

מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

ד"ר סוס (Dr. Seuss) הוא שם העט של תאודור סוס גייזל, מסופרי הילדים הפוריים והאהובים במאה הקודמת בארצות הברית. אחד מספריו הנודעים הוא הספר "חתול תעלול חוזר" (כך הוא נתכנה בתרגומה המתגלגל לעברית של לאה נאור; במקור הוא נקרא "The Cat in the Hat Comes Back"). עלילת הספר ערוכה במבנה מתפתח ומצטבר (בדומה לשיר של יורם טהר לב "גברת אחת מרחוב בצלאל"): אל הבית, בו נשארו לבדם ביום שלג שני הילדים גיבורי העלילה, מתפרץ ללא כל הזמנה החתול. תחילה הוא מפנק עצמו באמבטיה חמה, אך עם דרישת הילדים לעזוב הוא יוצא מהאמבטיה ומרוקן את המים. ואז מתחילה סאגה שאינה נגמרת, עד הסוף הטוב: את הלכלוך שנותר על דפנות האמבטיה הוא מנקה בעזרת השמלה של אמא. את השמלה של אמא הוא מנקה בניעור לצד הקיר. גם את הקיר הוא מנקה, אך יוצר נזק גדול יותר. וכך הלאה וכך הלאה: כל בעיה נפתרת ביצירת בעיה חמורה ממנה (ובדרך אגב הילד המקשיב לסיפור לומד את כל אותיות האלף בית) עד לסוף המפתיע: מכובעו של החתול הקטן ביותר ששמו כשם האות האחרונה ― בעברית, האות תו ― מציץ לו הבום שבפיצוץ מסתורי מנקה את הבית ואת החצר בלי לפגוע באיש ואפילו מפנה את השלג מהשבילים המוליכים אל הבית. הסיום העליז והמפויס של הסיפור מפוגג את המתח שנבנה במיומנות לאורך העלילה ומזמין את הילד לבקש מהוריו להקריא לו את הספר שוב ושוב.

המשך קריאה: חתול תעלול חוזר

אין חדש תחת השמש

 מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

תספורת, במונחי שוק ההון, היא כינוי למצב בו הלווה מודיע למחזיקי אגרות חוב כי אין ביכולתו לפרוע את ההלוואה בזמן או בכלל ועל כן הוא מציע להם לקבל בפירעון החוב רק חלק מהסכום אותו ציפו לקבל מלכתחילה בשעת ההלוואה, וזאת באיום מרומז למלווים שאם הצעתו תיענה בשלילה המיזם הלווה יתדרדר למצב של חדלות פירעון ואז המלווים לא יקבלו בפירעון החוב ולא כלום. כשנמתחת ביקורת על תופעת התספורות היא נמתחת נגד הלווים שאולי לא גילו טרם ההלוואה בתשקיף את כל הסיכונים שקיימים בהשקעות שהם מתכוננים לעשות בכספי ההלוואות (או מנעו מעורכי התשקיף לעשות כן) ונגד המלווים המוסדיים שאולי לא עיינו בתשקיף כהלכה טרם ההלוואה. מובן שהמצב חמור שבעתיים אם הלווה מלכתחילה לקח את ההלוואה לא לשם פיתוח עסקי, אלא כדי לתעל את הכסף מהחברה הלווה לחברות אחרות שלו או לעצמו כדיבידנד או כשכר לנושא משרה וכך להעמיד את הנושים בפני עובדה מוגמרת.

המשך קריאה: אין חדש תחת השמש