על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

בעשור האחרון האכיפה הפלילית הפדראלית האמריקאית כלפי תאגידים עברה שינוי משמעותי. בתדירות הולכת וגוברת משרד המשפטים האמריקאי מגבש הסדרים מוסכמים עם תאגידים שנחשדו בעבירות חלף העמדתם לדין. שני הסדרים שבהם נעשה שימוש תכוף הם הסדר אי העמדה לדין (Non-Prosecution Agreement, או NPA) והסדר דיחוי תביעה (Deferred Prosecution Agreement, או DPA). הסכמים אלה כוללים תנאים מגוונים שבהם מתחייבים התאגידים לעמוד מעבר לתשלום קנס. בכלל אלה ניתן למצוא החלפת בעלי תפקידים שהיו מעורבים בביצוע העבירות או שהעבירות בוצעו במשמרתם, גיבוש תכנית ציות חדשה או שיפור של תכנית ציות קיימת, גיוס עובדים למערך הציות ועוד. לעתים קרובות כוללים ההסדרים הוראות בדבר מינוי של מפקח (Monitor) שיוודא ציות של התאגיד להסדר שגובש עמו במהלך תקופת המבחן המוסכמת.

המשך קריאה: על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 5 במרץ 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בהחלטה המקיפה של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב (אלוביץ'-בזק), שבה נדחה הערעור שהוגש על חלוקת הדיבידנד של בזק לאורך שנים, הביע השופט יצחק עמית גישה המסתייגת מהתערבות של בתי המשפט בעסקאות בעלי שליטה שאושרו בהליך נאות ובהתאם להוראות חוק החברות.

המשך קריאה: העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

עורו משקיעים מוסדיים

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון בגלובס ביום 30 בינואר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה התפרסמה ידיעה כי החברות מנורה מבטחים, הפניקס ומיטב דש הגישו בארצות הברית בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות של חברת התרופות הרב לאומית מיילן.

המשך קריאה: עורו משקיעים מוסדיים

האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן

עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד במן-ברק עורכי דין ונוטריון ומשמש יועץ משפטי להצלחה — התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 6 בדצמבר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הזמן שחלף מאז שהתפוצצה פרשת התקיפה המינית לכאורה המיוחסת למנהל הכללי של בנק הפועלים פועלים לשעבר, ציון קינן, מאפשר להרהר בכמה סוגיות תאגידיות העולות מהמאורעות. חשיבות מיפוי האירועים מתעצמת לאור פרישתו של יושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, והשמועות שלפיהן סיום תפקידו נבע מ"כשלים טכניים".

המשך קריאה: האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת בוטיק ליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנה האחרונה התפתח מאוד הליך גילוי המסמכים במסגרת בקשות לאישור תובענות נגזרות. השפעתן של התפתחויות אלה ניכרת כבר עתה, שכן הליך גילוי המסמכים הופך לכלי מרכזי בניהול התביעה הנגזרת. להתפתחויות אלה יהיו השלכות גם בעתיד.

המשך קריאה: התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

ערב עיון על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום חמישי, 10 בנובמבר 2016, בשעות 19.45-17:00 יתקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. הזמנה ובה פרטי הרשמה ותכנית הערב נמצאת כאן. הצעת החוק נמצאת כאן.

המשך קריאה: ערב עיון על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ערב עיון על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום חמישי, 10 בנובמבר 2016, בשעות 20:30-17:00 יתקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. תכנית הערב נמצאת כאן. הזמנה עם פרטי חניה תופץ לקראת האירוע. הצעת החוק נמצאת כאן.

את הערב יפתח שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר. בין הדוברים יהיו פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; עו"ד ספי זינגר, משרד המשפטים; כבוד השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך, עו"ד חגי אולמן ועו"ד אלונה בומגרטן.

הנושאים שיידונו יכללו מבחן תזרימי מול מבחן מאזני, מי רשאי להתחיל הליך חדלות פירעון, בטוחות וחלוקת נכסי החברה וזכות שיורית לבעלי מניות.

בשוק התקשורת הישראלי אסור לאפשר שליטה נטולת רסן בשידורי החדשות

מאת אסף וינר ואלעד מן

אסף וינר שימש כמנהל המחקר של הוועדה הציבורית שמונתה על ידי משרד התקשורת לבחינת האסדרה על שידורים מסחריים (ועדת שכטר). אלעד מן הוא יושב ראש עמותת "העין השביעית", היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" ונציג ציבור בנשיאות מועצת העיתונות. הכותבים הם תלמידים לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 25 ביולי 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

שידורי החדשות המשודרים בישראל הם אחד מתחומי העיסוק המפוקחים והמאוסדרים ביותר מבין ענפי המשק השונים. כך, למשל, חוק הרשות השנייה מסדיר היבטים מבניים של חברות החדשות בערוצים 2 ו-10.

המשך קריאה: בשוק התקשורת הישראלי אסור לאפשר שליטה נטולת רסן בשידורי החדשות

את מי משרת עורך הדין של החברה?

מאת ברק ירקוני ואלעד מן

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא היועץ המשפטי של "הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 21 באוגוסט 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בעלי שליטה, מנהלי חברה ודירקטורים רבים נוטים לפנות לייעוץ משפטי עם עורכי הדין של החברה, תוך כדי הסתמכות וציפייה כי מדובר בהתייעצות פרטית וחסויה. האם התייעצות זו עלולה יום אחד להיחשף בבית המשפט ולשמש כראיה כנגדם? שאלה זו, מסתבר, יכולה להיות לא פשוטה.

המשך קריאה: את מי משרת עורך הדין של החברה?

משחקי כיסאות

מאת אלעד מן ואיתי פיגנבאום

עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד ב"מן-ברק עורכי דין ונוטריון" ומשמש כיועץ המשפטי של עמותת "הצלחה". עורך דין איתי פיגנבאום הוא עמית מחקר של המכון למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי על שם הרי ומיכאל סאקר באוניברסיטה עברית. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 13 ביולי 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באוגוסט שעבר דיווחה להב רילאסטייט על הסדר אכיפה מותנה שנחתם בין סגן יושב ראש הדירקטוריון שלה, איליק רוז'נסקי, המשמש גם כאחד מבעלי השליטה בה, לבין פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות ניירות ערך. הסדר האכיפה המותנה הביא לסיומה של חקירה משנת 2009 שעסקה בחשדות על טיב הדיווחים החשבונאיים שנערכו במהלך תקופת כהונתו של רוז'נסקי כמנכ"ל דלק נדל"ן. ההסדר הטיל על רוז'נסקי תשלום עיצום כספי בגובה 720 אלף שקל, וכן התחייב רוז'נסקי במסגרת ההסדר לא לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית כלשהי במשך שמונה חודשים. על פי מצוות ההסדר הודיע רוז'נסקי על סיום כהונתו כסגן יושב ראש דירקטוריון להב רילאסטייט.

המשך קריאה: משחקי כיסאות