אסף אקשטיין, נועם זמיר וגל קלנר

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בכיר לדיני תאגידים וניירות ערך בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.  עורך דין זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'. עורך דין קלנר הוא ממשרד ש. הורוביץ ושות'.

דיני החברות וניירות הערך בישראל מתאפיינים בשנים האחרונות בהיצף של תביעות או בקשות לתביעות נגד חברות ציבוריות ונגד נושאי משרה בהן. סממן בולט של תביעות אלה הוא תחרות בין תביעות באותו עניין שהגישו תובעים שונים. הכלל שהתוו בתי המשפט בהקשר זה מעדיף את התובע שפנה ראשון לבית המשפט (לשם הנוחות נכנה אותו "כלל הראשון בזמן"). כלל זה נועד להבטיח הגינות כלפי הגורם שחשף לראשונה את הפרשה שאליה מכוונת התביעה, לפשט את הבחירה בתובע המוביל ולייצר ודאות בקרב מי ששוקלים להגיש תביעות מאוחרות. במאמר שכתבנו אנו מבקרים את הכלל ומציעים מדיניות רצויה להכרעה בין תביעות מתחרות.

המשך קריאה: המירוץ לתחתית – על כללי ההכרעה בין תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות מתחרות

חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ואלון לוקסנבורג

השופט כבוב הוא שופט בבית המשפט העליון ודוקטור למשפטים. עורכת דין אברהם-גדליה היא עוזרת משפטית לשופט כבוב ותלמידה במסלול לתואר שלישי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. מר לוקסנבורג הוא מתמחה לשעבר של השופט חאלד כבוב ובוגר במשפטים ובחשבונאות מאוניברסיטת תל אביב.

הזכות לקבל דיבידנד היא אחת מהזכויות המהותיות המוצמדות לכל מניה. נקודת המוצא היא כי חלוקה מהווה פעולה עסקית לגיטימית, ובתוך מנגנוני האיזון הקבועים בחוק היא אף רצויה. ואולם, אין בתועלות הטמונות בחלוקה כדי לגרוע מהיותה נקודת הקונפליקט העיקרית ביחסים שבין בעלי המניות בחברה לבין נושיה.

המשך קריאה: מבחן הרווח בחלוקת דיבידנדים: על ודאות בדרך שבין העבר, ההווה והעתיד

אייל נחשון

עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות' ומרכז את תחום התובענות הייצוגיות.

לפי טיוטת תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022 שפרסם לאחרונה משרד המשפטים ייכללו בפנקס התובענות הייצוגיות הפתוח לעיון הציבור גם כתבי התשובה לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות. כיום כולל הפנקס רק את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. ביסוד התיקון המוצע ניצבת אמנם מטרה ראויה של הגברת השקיפות, אולם, בעיקר כשהמשיב הוא חברה ציבורית, עלול התיקון המוצע לפגוע בעסקי המשיב.

המשך קריאה: תיקון מוצע לתקנות תובענות ייצוגיות עלול לפגוע בזכויות של חברות ציבוריות

חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ונדב קליין

השופט כבוב הוא שופט בבית המשפט העליון. עורכת דין אברהם-גדליה היא עוזרת משפטית לשופט כבוב ותלמידה במסלול לתואר שלישי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. עורך דין קליין היה מתמחה של השופט כבוב.

בערכאות השונות בישראל מקובל כי בית המשפט רשאי להורות למאסדר להביע את עמדתו גם בהליך שאינו צד לו. הנימוק הרגיל לכך הוא שהמאסדר יכול להציג בפני בית המשפט תמונה מלאה בטרם הכרעה בסוגיה החורגת מהסכסוך שלפני בית המשפט. הנחת היסוד היא כי המאסדר הוא גוף נטול פניות, בעל ידע מקצועי ובעל מומחיות ייחודית לתחומו.

המשך קריאה: המאסדר כידידו של בית המשפט

אייל נחשון

עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה.

פסק הדין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון בפרשת בטר פלייס החזיר לחיים תביעה בסך של מאות מיליוני שקלים לאחר שנדחתה על הסף, והוא עשוי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בתאגידים.

המשך קריאה: פסיקה חדשה צפויה לצמצם את ההגנה המשפטית של נושאי משרה

דב סולומון ואופיר ויצמן

ד"ר סולומון הוא מרצה בכיר, ראש החטיבה למשפט מסחרי וראש התוכנית לתואר שני במשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. מר ויצמן הוא עורך דין, כלכלן ובעל רישיון פנסיוני.

הגופים המוסדיים – חברות ביטוח, חברות המנהלות קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות וחברות המנהלות קרנות נאמנות – ממלאים תפקיד מרכזי בשוקי ההון המפותחים בעולם. חשיבות הגופים המוסדיים נובעת הן משום שהם מנהלים כספי ציבור בהיקף עצום והן משום שהם מרכזים את עיקר הפעילות בשוקי ההון.

המשך קריאה: חובות אמונים, חובות זהירות ושיקול הדעת העסקי של גופים מוסדיים

ברק ירקוני

ד"ר ירקוני הוא פוסט דוקטורנט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין עצמון נ' אסם השקעות קובע כי בית המשפט לא יבחן את הוגנות מיזוג חילוט של חברה ציבורית (במסגרתו רוכש בעל שליטה את יתרת מניות המיעוט) אם את המשא ומתן לקראתו ניהלה ועדת דירקטוריון בלתי תלויה שלא נפלו פגמים חמורים בעבודתה והמיזוג קיבל אישור משולש בהתאם לחוק. הכרעת בית המשפט מאכזבת לטעמי. ברשימות קודמות (כאן וכאן) עמדתי על חלק מהסיבות לכך, ובהזדמנות אחרת אדון בקשיים שמעורר פסק הדין וכיצד ראוי לנהוג בעקבותיו.

המשך קריאה: ועדה בלתי תלויה בעסקאות בעלי שליטה: ממצאים מפתיעים

חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ואלון לוקסנבורג

השופט כבוב הוא סגן נשיא ושופט במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. עורכת דין אברהם-גדליה היא עוזרת משפטית לשופט כבוב ומר לוקסנבורג הוא מתמחה של השופט כבוב.

סעיף 254(א)(3) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 אוסר על נושא משרה לנצל הזדמנות עסקית השייכת לחברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר. איסור זה מושתת על ההנחה כי הזדמנות עסקית של החברה היא קניין החברה. המושג "הזדמנות עסקית" נדון במספר מצומצם יחסית של החלטות ופסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, אך טרם הונחה הסוגיה לדיון בפני בית המשפט העליון.

המשך קריאה: נטילת הזדמנות עסקית

מהותיות שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

דרישת המהותיות שזורה כחוט השני לאורכם של דיני ניירות הערך ולרוחבם. לפי עקרון הגילוי הנאות, מוטלת בדין הישראלי חובה על תאגיד לגלות כל פרט מידע מהותי החל משלב ההצעה לציבור ולאורך חייו כתאגיד ציבורי. גם האיסור המוטל מכוח חוק ניירות ערך על שימוש במידע פנים, וכפי הנראה גם האיסור על הטעיה או תרמית, חלים רק כאשר המידע מהותי.

המשך קריאה: לקראת מבחן חדש למהותיות בניירות ערך: בין מבחן התוחלת למבחן הקו הבוהק