האם מותר להימנע מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים?

מאת שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

האם אפשר להפר את האיסור על שימוש במידע פנים על ידי הימנעות מעסקה בנייר ערך? תשובתי לשאלה זו שלילית. הימנעות מעסקה בנייר ערך אינה עולה לשיטתי כדי שימוש במידע פנים גם כאשר אין ספק שהעסקה לא יצאה אל הפועל בשל מידע פנים. מסקנה זו ראויה מבחינת לשון החוק, מבחינת הגיונו הפנימי ומבחינת תכליתו.

המשך קריאה: האם מותר להימנע מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים?

זה לא התאגיד, אלה בני האדם! עיון מחודש באחריות פלילית של תאגידים

מאת דוד האן

דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. במשך שש השנים האחרונות כיהן כאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

מאז פסק דינו המכונן של השופט ברק בפרשת מודיעים התבססה האחריות הפלילית של תאגידים והפכה חלק בלתי נפרד מן המשפט הישראלי. כמו בהקשר האזרחי, כך גם בהקשר הפלילי: תאגידים נחשבים מבחינה משפטית ל"אדם" לכל דבר ועניין ונושאים באחריות.

המשך קריאה: זה לא התאגיד, אלה בני האדם! עיון מחודש באחריות פלילית של תאגידים

פיצול אישיות החברה

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת משרד לליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כיצד יש לנהל תביעה נגזרת. משני צדי המתרס עמדה חברה אחת – אפריקה ישראל להשקעות בע"מ – כמבקשת וכמשיבה. פיצול האישיות נבע מהנושא הייחודי שהובא לפתחו של בית המשפט: מעמדה של החברה בתביעה נגזרת שהוגשה בשמה נגד בעל השליטה בה.

המשך קריאה: פיצול אישיות החברה

אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח

מאת אסף אקשטיין וגדעון פרחומובסקי

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. גדעון פרחומובסקי הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ומופקד הקתדרה על שם רוברט ג' פולר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה.

בשנים האחרונות התפתחו דיני התאגידים בישראל באופן משמעותי. פסקי דין רבים שניתנו התוו את המדיניות הראויה וקבעו את ההתנהגות המצופה מנושאי משרה בחברה במגוון רחב של הקשרים. אולם, הקשר מרכזי אחד טרם זכה להתייחסות ברורה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח.

המשך קריאה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח

הקרן למימון תביעות ייצוגיות – שעתו היפה של החוק בישראל

מאת עלי בוקשפן

ד"ר בוקשפן הוא יושב ראש הקרן למימון תובענות ייצוגיות ומרצה בכיר במרכז הבינתחומי. הרשימה פורסמה בעיתון דה מרקר ביום 14 במאי 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

אחת ההחלטות המונחות בימים אלה לפתחה של שרת המשפטים, איילת שקד, היא אם לפעול לקיבוע פעולתה של הקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות בישראל. קרנות פרטיות למימון תביעות ייצוגיות אינן דבר חדש בעולם, אך קרן ציבורית היא עניין נדיר. למעשה, הקרן היא כמעט תקדים עולמי.

המשך קריאה: הקרן למימון תביעות ייצוגיות – שעתו היפה של החוק בישראל

על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

בעשור האחרון האכיפה הפלילית הפדראלית האמריקאית כלפי תאגידים עברה שינוי משמעותי. בתדירות הולכת וגוברת משרד המשפטים האמריקאי מגבש הסדרים מוסכמים עם תאגידים שנחשדו בעבירות חלף העמדתם לדין. שני הסדרים שבהם נעשה שימוש תכוף הם הסדר אי העמדה לדין (Non-Prosecution Agreement, או NPA) והסדר דיחוי תביעה (Deferred Prosecution Agreement, או DPA). הסכמים אלה כוללים תנאים מגוונים שבהם מתחייבים התאגידים לעמוד מעבר לתשלום קנס. בכלל אלה ניתן למצוא החלפת בעלי תפקידים שהיו מעורבים בביצוע העבירות או שהעבירות בוצעו במשמרתם, גיבוש תכנית ציות חדשה או שיפור של תכנית ציות קיימת, גיוס עובדים למערך הציות ועוד. לעתים קרובות כוללים ההסדרים הוראות בדבר מינוי של מפקח (Monitor) שיוודא ציות של התאגיד להסדר שגובש עמו במהלך תקופת המבחן המוסכמת.

המשך קריאה: על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 5 במרץ 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בהחלטה המקיפה של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב (אלוביץ'-בזק), שבה נדחה הערעור שהוגש על חלוקת הדיבידנד של בזק לאורך שנים, הביע השופט יצחק עמית גישה המסתייגת מהתערבות של בתי המשפט בעסקאות בעלי שליטה שאושרו בהליך נאות ובהתאם להוראות חוק החברות.

המשך קריאה: העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

עורו משקיעים מוסדיים

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון בגלובס ביום 30 בינואר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה התפרסמה ידיעה כי החברות מנורה מבטחים, הפניקס ומיטב דש הגישו בארצות הברית בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות של חברת התרופות הרב לאומית מיילן.

המשך קריאה: עורו משקיעים מוסדיים

האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן

עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד במן-ברק עורכי דין ונוטריון ומשמש יועץ משפטי להצלחה — התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 6 בדצמבר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הזמן שחלף מאז שהתפוצצה פרשת התקיפה המינית לכאורה המיוחסת למנהל הכללי של בנק הפועלים פועלים לשעבר, ציון קינן, מאפשר להרהר בכמה סוגיות תאגידיות העולות מהמאורעות. חשיבות מיפוי האירועים מתעצמת לאור פרישתו של יושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, והשמועות שלפיהן סיום תפקידו נבע מ"כשלים טכניים".

המשך קריאה: האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת בוטיק ליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנה האחרונה התפתח מאוד הליך גילוי המסמכים במסגרת בקשות לאישור תובענות נגזרות. השפעתן של התפתחויות אלה ניכרת כבר עתה, שכן הליך גילוי המסמכים הופך לכלי מרכזי בניהול התביעה הנגזרת. להתפתחויות אלה יהיו השלכות גם בעתיד.

המשך קריאה: התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת