מימון סטארט-אפים: כוונות טובות שטובעות בהמון תקנות

מאת שלמה לנדרס

עורך דין לנדרס הוא ראש תחום טכנולוגיה (במשותף) במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'. רשימה זו התפרסמה ביום 7 בפברואר 2018 בעיתון גלובס. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בסוף 2017 נכנסו לתוקפן תקנות ניירות ערך העוסקות במימון המונים. התקנות נועדו לאפשר לציבור הרחב להשקיע בחברות הייטק, וכך ליטול חלק בעסקאות האקזיט המפורסמות שלהן. בה בעת, נפתח לחברות הסטארט-אפ ערוץ מימון משמעותי, וזאת בלי להידרש לתהליך המורכב והיקר של הכנת תשקיף. לכאורה הרגע המכונן שכולם ייחלו לו, אלא שבפועל כלל לא ברור שהברכות במקומן.

המשך קריאה: מימון סטארט-אפים: כוונות טובות שטובעות בהמון תקנות

פרשת טבע — ההזדמנות של בעלי העניין לתבוע

מאת עלי בוקשפן

ד"ר בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי בהרצליה. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 31 בדצמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

המשבר של חברת טבע, אחת החברות הישראליות החשובות בארץ ובעולם, יכול להירשם בהיסטוריה העסקית הישראלית כקו פרשת המים בשאלת היחס בין חברה (company) וחברה (society) ובשאלת האחריות המשפטית והציבורית של דירקטורים ונושאי משרה, מהשאלות החמות ביותר בדיני החברות בשנים האחרונות.

המשך קריאה: פרשת טבע — ההזדמנות של בעלי העניין לתבוע

הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. המאמר המלא יראה אור בכתב העת "משפטים" (2018).

החלטת השופטת רות רונן בבקשה לגילוי מסמכים בעניין רכישת אוסם בידי נסטלה העלתה לדיון מחודש את סוגיית היקף הביקורת השיפוטית על עסקאות בעלי שליטה. במאמר שיתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת "משפטים" לרגל חמש שנים למחלקה הכלכלית אנו דנים בהיקף הראוי לביקורת שיפוטית על עסקאות בעלי שליטה לנוכח התפתחויות משמעותיות במשפט התאגידים בישראל, ובכלל זה הקמת המחלקה הכלכלית, תיקונים 16 ו-22 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, התגברות התביעות שעניינן עסקאות בעלי שליטה ופסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ'. המאמר מציע מודל מעודכן לביקורת שיפוטית תוך התייחסות לשאלות שניצבות בפני מתכנני עסקאות בעלי שליטה או עסקאות אחרות בניגוד עניינים.

המשך קריאה: הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים

מה דינה של שליטה שנפסקה?

מאת שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. גרסה קודמת של רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 29 בנובמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

 

תיקון מס' 16 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 דורש כי הסכם למתן שירותים של בעל השליטה לחברה הציבורית שבשליטתו יעמוד לאישור מחדש אחת לשלוש שנים. האישור המקורי להסכם, כמו גם האישור המחודש הנדרש, הוא אישור "משולש" שגולת הכותרת שלו היא אישור רוב מקרב בעלי מניות המיעוט (לאחר אישור הדירקטוריון וועדת הביקורת). אולם, מה דינו של ההסכם נותן השירותים לחברה חדל משליטתו בטרם הגיע המועד לאישור מחדש? שאלה תקדימית זו, שאין לה תשובה מפורשת בחוק, הוכרעה לאחרונה על ידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ק.ר.נ.א בע"מ נ' סלע קפיטל אינווסטמנט בע"מ.

המשך קריאה: מה דינה של שליטה שנפסקה?

אכיפה בשוק ההון: פלילי או מנהלי?

מאת מאור ברדיצ'בסקי

עורך דין ברדיצ'בסקי מתמחה בעבירות צווארון לבן במשרד עורכי הדין תדמור ושות' יובל לוי ושות'.

שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, קבע לאחרונה כי חנה רדו, המשנה ליושב ראש מקאן תל אביב ויושבת ראש מקאן ואלי, לא תורשע בעבירת מידע פנים למרות שאין מחלוקת כי ביצעה קנייה של מניות קומפיוג'ן על בסיס מידע פנים שקיבלה מאחיה, אריה צ'צ'קס, שהיה נשוי לאשת פנים בחברה. נראה כי טעם מרכזי להחלטה היה העובדה שאיתן רבי, חשוד אחר בפרשה, אשר הפיק רווחים גבוהים יותר בנסיבות דומות ואף מתוחכמות בהרבה, הופנה להליך האכיפה המנהלי והוטל עליו עיצום כספי בלבד.

המשך קריאה: אכיפה בשוק ההון: פלילי או מנהלי?

בזק חייבת לשקול המשך כהונת הבכירים החשודים

מאת איתי פיגנבאום, ברק ירקוני ואלעד מן

עורכי הדין פיגנבאום, ירקוני ומן הם תלמידי מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 7 בנובמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

פרשת בזק פרצה לתודעה הציבורית לפני כחצי שנה. על פי הדיווחים בתקשורת, הפרשה מקיפה מספר סוגיות בעלות עניין ציבורי ומשפטי רב. כעת, נראה כי כיווני החקירה מתמקדים בשלושה מישורים עיקריים: "בישול" דוחות כספיים על מנת שיעמדו ביעדים המועילים לבעל השליטה; הכשלת עבודת הוועדה הבלתי תלויה של דירקטורים; וקבלת מידע מסווג ואולי אף שיתוף פעולה מצד גופים מוסמכים במשרד התקשורת. כל הפרשות חמורות ומעידות לכאורה על ליקוי מאורות בדרגים הגבוהים ביותר של החברה. אנו מקווים שהצדק יצא לאור.

המשך קריאה: בזק חייבת לשקול המשך כהונת הבכירים החשודים

האם מותר להימנע מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים?

מאת שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. גרסה מפורטת של רשימה זו נמצאת כאן.

האם אפשר להפר את האיסור על שימוש במידע פנים על ידי הימנעות מעסקה בנייר ערך? תשובתי לשאלה זו שלילית. הימנעות מעסקה בנייר ערך אינה עולה לשיטתי כדי שימוש במידע פנים גם כאשר אין ספק שהעסקה לא יצאה אל הפועל בשל מידע פנים. מסקנה זו ראויה מבחינת לשון החוק, מבחינת הגיונו הפנימי ומבחינת תכליתו.

המשך קריאה: האם מותר להימנע מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים?

זה לא התאגיד, אלה בני האדם! עיון מחודש באחריות פלילית של תאגידים

מאת דוד האן

דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. במשך שש השנים האחרונות כיהן כאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

מאז פסק דינו המכונן של השופט ברק בפרשת מודיעים התבססה האחריות הפלילית של תאגידים והפכה חלק בלתי נפרד מן המשפט הישראלי. כמו בהקשר האזרחי, כך גם בהקשר הפלילי: תאגידים נחשבים מבחינה משפטית ל"אדם" לכל דבר ועניין ונושאים באחריות.

המשך קריאה: זה לא התאגיד, אלה בני האדם! עיון מחודש באחריות פלילית של תאגידים

פיצול אישיות החברה

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת משרד לליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כיצד יש לנהל תביעה נגזרת. משני צדי המתרס עמדה חברה אחת – אפריקה ישראל להשקעות בע"מ – כמבקשת וכמשיבה. פיצול האישיות נבע מהנושא הייחודי שהובא לפתחו של בית המשפט: מעמדה של החברה בתביעה נגזרת שהוגשה בשמה נגד בעל השליטה בה.

המשך קריאה: פיצול אישיות החברה

אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח

מאת אסף אקשטיין וגדעון פרחומובסקי

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. גדעון פרחומובסקי הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ומופקד הקתדרה על שם רוברט ג' פולר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה.

בשנים האחרונות התפתחו דיני התאגידים בישראל באופן משמעותי. פסקי דין רבים שניתנו התוו את המדיניות הראויה וקבעו את ההתנהגות המצופה מנושאי משרה בחברה במגוון רחב של הקשרים. אולם, הקשר מרכזי אחד טרם זכה להתייחסות ברורה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח.

המשך קריאה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח