דב סולומון ואופיר ויצמן
ד"ר סולומון הוא מרצה בכיר, ראש החטיבה למשפט מסחרי וראש התוכנית לתואר שני במשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. מר ויצמן הוא עורך דין, כלכלן ובעל רישיון פנסיוני.
הגופים המוסדיים – חברות ביטוח, חברות המנהלות קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות וחברות המנהלות קרנות נאמנות – ממלאים תפקיד מרכזי בשוקי ההון המפותחים בעולם. חשיבות הגופים המוסדיים נובעת הן משום שהם מנהלים כספי ציבור בהיקף עצום והן משום שהם מרכזים את עיקר הפעילות בשוקי ההון.
על גופים מוסדיים ועל הפועלים מטעמם מוטלות חובות כלפי החוסכים. עיקרן הוא חובת האמונים (איסור להעדיף כל שיקול על פני טובת החוסכים) והחובה לפעול בזהירות ובמיומנות ולנקוט צעדים סבירים לשמירה על נכסי החוסכים. היקף האחריות שחובות אלה מטילות טרם זכה לדיון הולם בפסיקה ובספרות המשפטית בישראל. לפני מספר שנים, בעניין צולר, הדגיש בית המשפט העליון כי מדובר "בסוגיה נכבדת שביום מן הימים נדרש יהיה לצקת בה תוכן".
במאמר שפרסמנו בכרך של "המשפט" לציון עשרים שנה לחוק החברות אנו מבקשים למלא את החסר ולבחון מהו המשטר המשפטי המיטבי לאחריות הגופים המוסדיים כלפי החוסכים באמצעותם בכל הנוגע לניהול כושל של השקעות.
לדעתנו, יש להחיל על נושאי משרה בגופים פנסיוניים את כלל שיקול הדעת העסקי, שמפחית במידה משמעותית את החשיפה לאחריות בשל הפרת חובת זהירות. שני טעמים מובילים למסקנה זו.
ראשית, בדומה לנושאי משרה בכל חברה, גם פעילותם של נושאי משרה בחברה המנהלת מוצרים פנסיוניים כרוכה בנטילת סיכונים עסקיים, וזאת לצורך השגת תשואות עודפות על כספי החוסכים והבטחת גמלה נאותה לעת פרישתם ואחריה. יש להגן על שיקול הדעת העסקי של נושאי המשרה כדי לא לצנן את נכונותם ליטול סיכונים יעילים.
שנית, האסדרה הפנסיונית יוצרת מסגרת מפורטת של כללים שנועדו, בין השאר, להבטיח כי הגופים הפנסיוניים נוהגים בזהירות בכספי החוסכים. אסדרה זו מגבילה את מרחב הפעולה של נושאי משרה בגופים מוסדיים ומצדיקה לשיטתנו הפחתה של החשיפה לאחריות משפטית. כל עוד נושאי המשרה פועלים ללא ניגוד עניינים, בתום לב ובאופן מיודע בגדרי האסדרה הפנסיונית, החלטות ההשקעה שלהם צריכות ליהנות מחזקת תקינות.
בנסיבות אלה על בית המשפט לרכך את עוצמת הביקורת השיפוטית, להגבילה לבחינה של הליך קבלת ההחלטה ולהימנע מבחינה של תוכנה.
קישור למאמר המלא נמצא כאן.