המאסדר כידידו של בית המשפט

חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ונדב קליין

השופט כבוב הוא שופט בבית המשפט העליון. עורכת דין אברהם-גדליה היא עוזרת משפטית לשופט כבוב ותלמידה במסלול לתואר שלישי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. עורך דין קליין היה מתמחה של השופט כבוב.

בערכאות השונות בישראל מקובל כי בית המשפט רשאי להורות למאסדר להביע את עמדתו גם בהליך שאינו צד לו. הנימוק הרגיל לכך הוא שהמאסדר יכול להציג בפני בית המשפט תמונה מלאה בטרם הכרעה בסוגיה החורגת מהסכסוך שלפני בית המשפט. הנחת היסוד היא כי המאסדר הוא גוף נטול פניות, בעל ידע מקצועי ובעל מומחיות ייחודית לתחומו.

המשך קריאה: המאסדר כידידו של בית המשפט

הכישלון הכפול של הנהלת בנק הפועלים

ברק ירקוני והראל פרימק

ד"ר ירקוני הוא מרצה למשפטים. ד"ר פרימק הוא יועץ טכנולוגי, פעיל חברתי ויושב ראש משותף של עמותת צדק פיננסי. רשימה זו התפרסה בעיתון דה מרקר ביום 12 באוגוסט 2019. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכם פשרה בתביעה נגזרת שהגיש המפיק שי נשר נגד בנק הפועלים. אבל הבנק לא הפסיד כסף בתביעה, אלא הוכרח לקבל 15 מיליון שקל. אז מה בעצם קרה כאן? ואיך כל זה מצביע על ממשל תאגידי כושל בבנקים?

המשך קריאה: הכישלון הכפול של הנהלת בנק הפועלים

מהפכת הדירקטוריון העצמאי

מאת עלי בוקשפן

ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הרשימה פורסמה בעיתון דה מרקר, מדור דעות, עמוד 31, ביום 3 בספטמבר 2015. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

האמון ההדדי בין המגזר העסקי לציבור ולרגולטור הוא אחד המרכיבים החשובים, אם לא החשוב ביותר, לקיומה של מערכת חברתית-כלכלית יעילה, הוגנת וחופשית שבה השחקנים העיקריים נעזרים במידה הנכונה של פיקוח רגולטורי ואכיפה משפטית.

המשך קריאה: מהפכת הדירקטוריון העצמאי

יציבות, אמון, והדדיות – הצעה למערכת יחסים חדשה בין גופים מפוקחים למדינה

מאת אבי ליכט

עורך דין ליכט הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי). הרצאה זו ניתנה בערב לזכרו של עורך דין יששכר פישר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ביום 24 ביוני 2015.

ערב טוב לכל מי שטרח ובא. תודה רבה על ההזמנה לפורום מכובד זה. תודה מיוחדת לפרופסור אהוד קמר שהזמין אותי לשאת דברים ואף מלווה את העבודה השוטפת של המחלקה שלי בעצה טובה והערות מועילות.

המשך קריאה: יציבות, אמון, והדדיות – הצעה למערכת יחסים חדשה בין גופים מפוקחים למדינה

לא צריך לפחד מאיגוח

מאת דב סולומון

ד"ר דב סולומון הוא מרצה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 24 בפברואר 2015. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.

איתן אבריאל הזהיר לפני כשבועיים מפני המהלכים להסדרת האיגוח בישראל בטור פרשנות ב-TheMarker, שכותרתו הייתה: "איך ישראל לא נפלה במשבר הפיננסי, ולמה היא עלולה ליפול במשבר הבא". לפניו, גיא רולניק הצביע על הסיכון שגלום באיגוח משכנתאות, במאמר שכותרתו "ובמערכה השביעית בנק ישראל דוחף את כל בועת הנדל"ן לתוך הפנסיה שאין לכם".

המשך קריאה: לא צריך לפחד מאיגוח

להערות הציבור: טיוטת תקנות הקלות בקשר לתיקון 20 לחוק החברות

משרד המשפטים פרסם טיוטת תקנות הקלות בקשר לתיקון מספר 20 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. התקנות טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וצוות משרד המשפטים מקווה לאשרן שם עד סוף החודש ומושב הכנסת, נוכח פרק הזמן הקצר שנותר עד למועד האחרון לאימוץ מדיניות תגמול. בנסיבות אלה, הציבור נקרא להעיר את הערותיו עד ליום 11 ביולי 2013. את ההערות יש להפנות לעורכת דין רוני טלמור, מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי), משרד המשפטים, רחוב סלאח א-דין 29, ירושלים 9711052.

המשך קריאה: להערות הציבור: טיוטת תקנות הקלות בקשר לתיקון 20 לחוק החברות

ועדת הריכוזיות מזמינה את הציבור להגיב

הוועדה להגברת התחרותיות במשק בראשות מר חיים שני ("ועדת הריכוזיות") פירסמה בתאריך 16 באוקטובר 2011 את הטיוטה המלאה של המלצותיה, ופנתה לציבור הרחב על מנת לשמוע את עמדותיו בכל הנוגע להמלצות הוועדה.

המשך קריאה: ועדת הריכוזיות מזמינה את הציבור להגיב

יחס סכיזופרני לבעלי שליטה

מאת עמרי ידלין

עמרי ידלין הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, יועץ אקדמי במרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וראש בית הספר למשפטים של המכללה האקדמית ספיר. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, במדור "שני בערב", 27–28 ביוני 2011, בעמוד 12. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

יחסו של המחוקק הישראלי לבעלי שליטה בחברות ציבוריות הוא סכיזופרני. מצד אחד, המחוקק מטיל מגבלות קשות על הזכות של בעל השליטה להתערב בניהול החברה. כך למשל, על-פי חוק החברות, בעל השליטה ונציגיו מנועים מלשבת בוועדת הביקורת של החברה, שתפקידה לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה. יתר על כן, על-פי סעיף 106 לחוק החברות (שתוקן השנה), בעל השליטה מנוע מלהתערב בשיקול הדעת של הדירקטוריון. מצד שני, בשורה ארוכה של נושאים קובע המחוקק כי בעל השליטה אחראי על ליקויים באופן ניהול החברה. כך למשל, סעיף 52יא לחוק ניירות ערך מטיל על בעל השליטה חובה לפצות כל מחזיק בניירות ערך שנגרם לו נזק עקב כך שהחברה הפרה את הוראות החוק. 

המשך קריאה: יחס סכיזופרני לבעלי שליטה