בית המשפט העליון של דלוור: עדיפות למחיר השוק ולמחיר העסקה על פני DCF

מאת יובל נעים וגלעד זוהרי

יובל נעים הוא עורך דין במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. גלעד זוהרי הוא עורך דין במשרד Kirkland & Ellis LLP. הדעות ברשימה זו הן של הכותבים בלבד. הרשימה נכתבה כדי לקדם שיח עיוני ואין לראות בה ייעוץ משפטי.

לאחרונה נתן בית המשפט העליון של דלוור את פסק דינו בעניין Dell. פסק הדין הדגיש את מחיר העסקה ואת מחיר השוק של המניה כמדדים לשווי הוגן בתביעות סעד הערכה, ונתן להם עדיפות על פני הערכת שווי בשיטת היוון תזרים מזומנים (Discounted Cash Flow, או DCF). בכך מהווה פסק הדין פיתוח משמעותי נוסף של מגמת בתי המשפט של דלוור בשנים האחרונות.

המשך קריאה: בית המשפט העליון של דלוור: עדיפות למחיר השוק ולמחיר העסקה על פני DCF

הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. המאמר המלא יראה אור בכתב העת "משפטים" (2018).

החלטת השופטת רות רונן בבקשה לגילוי מסמכים בעניין רכישת אוסם בידי נסטלה העלתה לדיון מחודש את סוגיית היקף הביקורת השיפוטית על עסקאות בעלי שליטה. במאמר שיתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת "משפטים" לרגל חמש שנים למחלקה הכלכלית אנו דנים בהיקף הראוי לביקורת שיפוטית על עסקאות בעלי שליטה לנוכח התפתחויות משמעותיות במשפט התאגידים בישראל, ובכלל זה הקמת המחלקה הכלכלית, תיקונים 16 ו-22 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, התגברות התביעות שעניינן עסקאות בעלי שליטה ופסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ'. המאמר מציע מודל מעודכן לביקורת שיפוטית תוך התייחסות לשאלות שניצבות בפני מתכנני עסקאות בעלי שליטה או עסקאות אחרות בניגוד עניינים.

המשך קריאה: הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים

העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 5 במרץ 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בהחלטה המקיפה של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב (אלוביץ'-בזק), שבה נדחה הערעור שהוגש על חלוקת הדיבידנד של בזק לאורך שנים, הביע השופט יצחק עמית גישה המסתייגת מהתערבות של בתי המשפט בעסקאות בעלי שליטה שאושרו בהליך נאות ובהתאם להוראות חוק החברות.

המשך קריאה: העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין

מאת ברק ירקוני

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

לאחרונה הודיעה נסטלה, בעלת השליטה באסם, כי היא החליטה לרכוש בכפייה את מניות המיעוט באסם בעסקת מיזוג משולש הפכי. מיד לאחר ההודעה הוגשו לבית המשפט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בטענה, בין היתר, כי המחיר שהוצע לבעלי מניות המיעוט בעסקה אינו הוגן. נסטלה ואסם ודאי יטענו כי על בית המשפט לדחות את התביעות, שכן המחיר שנקבע בעסקה אושר על ידי ועדה מיוחדת של שלושה דירקטורים בלתי תלויים באסם. האם בית המשפט הישראלי נדרש לדחות תובענות ייצוגיות כאלה רק משום שהמחיר אושר על ידי ועדה מיוחדת?

המשך קריאה: לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין

חסינות מביקורת שיפוטית

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 17 בפברואר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, אישר לאחרונה שני הסדרי פשרה, תוך שהוא קובע הלכות חדשות בנוגע לביקורת השיפוטית על עסקאות עם בעל השליטה. בעסקה בין חברה ציבורית לבעל השליטה קיים ניגוד עניינים מובנה, המעלה חשש שתנאי העסקה אינם לטובת החברה, או שטובים מהם היו נקבעים בעסקה בין החברה לצד בלתי קשור.

המשך קריאה: חסינות מביקורת שיפוטית

מי מגן על המיעוט בקרדן ישראל?

מאת אסף חמדני

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 12 בפברואר 2015. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.

חוק הריכוזיות צפוי להביא לגל עסקאות going private, שבהן בעל שליטה רוכש את מניות המיעוט כדי להפוך חברה לפרטית. בעסקאות אלה קיים ניגוד עניינים בין בעל השליטה, המעוניין לרכוש את מניות המיעוט במחיר נמוך, לבין המשקיעים מהציבור, שמצפים לתמורה הוגנת עבור מניותיהם. הנגישות של בעל השליטה למידע לגבי שווי החברה רק מגבירה חשש לפגיעה במשקיעים.

המשך קריאה: מי מגן על המיעוט בקרדן ישראל?

בזהירות עם הפירמידה

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בכתב העת "עורך הדין", גיליון אוקטובר 2011, עמוד 26. קישור לגיליון באתר כתב העת נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

הוועדה להגברת התחרותיות במשק הגישה בחודש שעבר את המלצות הביניים שלה. במסגרת המלצות אלה קיים פרק נכבד ובו צעדים לטיפול בקבוצות עסקיות המאורגנות כפירמידה של חברות ציבוריות. פירמידות שכאלו שכיחות בעולם, ולמעשה יצירת פירמידה היא אחת משתי הדרכים השכיחות להפריד בין זכויות ההצבעה של בעל השליטה לבין זכויותיו לדיבידנד. הדרך השכיחה השנייה היא הנפקת שני סוגי מניות, כאשר אחד הסוגים, המוחזק ברובו בידי בעל השליטה, נהנה מזכויות הצבעה נדיבות ומזכויות דיבידנד מצומצמות.

המשך קריאה: בזהירות עם הפירמידה

על "פירמידות" והצעות רכש

מאת מאיר חת

מאיר חת הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, סגן יושב ראש הסניף הישראלי של לשכת המסחר הבינלאומית וחבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים. בעבר הוא כיהן כיושב ראש דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל-אביב וכמפקח על הבנקים בבנק ישראל.

אחת ההמלצות של "ועדת הריכוזיות" היא, ככל הנראה, לחייב את החברה בראש הפירמידה להציע לבעלי המניות מן הציבור לרכוש את מניותיהם בחברה בת, או בחברה נכדה או נינה, כאשר הצעת רכש לכל מניות אותה חברה אינה מתקבלת בשל התנגדותה של החברה האם. ברשימה שפורסמה לאחרונה ("פירמידות תחת התקפה", גלובס, 17-18.10) מבקר עו"ד פנחס רובין בחריפות הצעה זו ורואה בה פגיעה בלתי נסבלת בזכויותיו של שליט הפירמידה. סירובו להיענות להצעת הרכש עלול לנבוע מכך שהמחיר המוצע נמוך מזה ששילם כ"פרמיית שליטה" בחברה הבת. היענות הציבור להצעה עשויה להיות תוצאה מכך שהמחיר המוצע גבוה ממחיר השוק אף שהוא נמוך מזה ששילם שליט הפירמידה. הדילמה בפניה יעמוד השליט היא לדעת עו"ד רובין "קשה ובמקרים רבים  בלתי נסבלת". דהיינו, עליו לבחור בין קבלת הצעת הרכש במחיר שעלול להיות נמוך מזה ששילם הוא עצמו או להציע לקנות את מניות הציבור במחיר הצעת הרכש.

המשך קריאה: על "פירמידות" והצעות רכש