אכיפה בשוק ההון: פלילי או מנהלי?

מאת מאור ברדיצ'בסקי

עורך דין ברדיצ'בסקי מתמחה בעבירות צווארון לבן במשרד עורכי הדין תדמור ושות' יובל לוי ושות'.

שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, קבע לאחרונה כי חנה רדו, המשנה ליושב ראש מקאן תל אביב ויושבת ראש מקאן ואלי, לא תורשע בעבירת מידע פנים למרות שאין מחלוקת כי ביצעה קנייה של מניות קומפיוג'ן על בסיס מידע פנים שקיבלה מאחיה, אריה צ'צ'קס, שהיה נשוי לאשת פנים בחברה. נראה כי טעם מרכזי להחלטה היה העובדה שאיתן רבי, חשוד אחר בפרשה, אשר הפיק רווחים גבוהים יותר בנסיבות דומות ואף מתוחכמות בהרבה, הופנה להליך האכיפה המנהלי והוטל עליו עיצום כספי בלבד.

המשך קריאה: אכיפה בשוק ההון: פלילי או מנהלי?

בזק חייבת לשקול המשך כהונת הבכירים החשודים

מאת איתי פיגנבאום, ברק ירקוני ואלעד מן

עורכי הדין פיגנבאום, ירקוני ומן הם תלמידי מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 7 בנובמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

פרשת בזק פרצה לתודעה הציבורית לפני כחצי שנה. על פי הדיווחים בתקשורת, הפרשה מקיפה מספר סוגיות בעלות עניין ציבורי ומשפטי רב. כעת, נראה כי כיווני החקירה מתמקדים בשלושה מישורים עיקריים: "בישול" דוחות כספיים על מנת שיעמדו ביעדים המועילים לבעל השליטה; הכשלת עבודת הוועדה הבלתי תלויה של דירקטורים; וקבלת מידע מסווג ואולי אף שיתוף פעולה מצד גופים מוסמכים במשרד התקשורת. כל הפרשות חמורות ומעידות לכאורה על ליקוי מאורות בדרגים הגבוהים ביותר של החברה. אנו מקווים שהצדק יצא לאור.

המשך קריאה: בזק חייבת לשקול המשך כהונת הבכירים החשודים

זה לא התאגיד, אלה בני האדם! עיון מחודש באחריות פלילית של תאגידים

מאת דוד האן

דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. במשך שש השנים האחרונות כיהן כאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

מאז פסק דינו המכונן של השופט ברק בפרשת מודיעים התבססה האחריות הפלילית של תאגידים והפכה חלק בלתי נפרד מן המשפט הישראלי. כמו בהקשר האזרחי, כך גם בהקשר הפלילי: תאגידים נחשבים מבחינה משפטית ל"אדם" לכל דבר ועניין ונושאים באחריות.

המשך קריאה: זה לא התאגיד, אלה בני האדם! עיון מחודש באחריות פלילית של תאגידים

על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

בעשור האחרון האכיפה הפלילית הפדראלית האמריקאית כלפי תאגידים עברה שינוי משמעותי. בתדירות הולכת וגוברת משרד המשפטים האמריקאי מגבש הסדרים מוסכמים עם תאגידים שנחשדו בעבירות חלף העמדתם לדין. שני הסדרים שבהם נעשה שימוש תכוף הם הסדר אי העמדה לדין (Non-Prosecution Agreement, או NPA) והסדר דיחוי תביעה (Deferred Prosecution Agreement, או DPA). הסכמים אלה כוללים תנאים מגוונים שבהם מתחייבים התאגידים לעמוד מעבר לתשלום קנס. בכלל אלה ניתן למצוא החלפת בעלי תפקידים שהיו מעורבים בביצוע העבירות או שהעבירות בוצעו במשמרתם, גיבוש תכנית ציות חדשה או שיפור של תכנית ציות קיימת, גיוס עובדים למערך הציות ועוד. לעתים קרובות כוללים ההסדרים הוראות בדבר מינוי של מפקח (Monitor) שיוודא ציות של התאגיד להסדר שגובש עמו במהלך תקופת המבחן המוסכמת.

המשך קריאה: על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים