על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

בעשור האחרון האכיפה הפלילית הפדראלית האמריקאית כלפי תאגידים עברה שינוי משמעותי. בתדירות הולכת וגוברת משרד המשפטים האמריקאי מגבש הסדרים מוסכמים עם תאגידים שנחשדו בעבירות חלף העמדתם לדין. שני הסדרים שבהם נעשה שימוש תכוף הם הסדר אי העמדה לדין (Non-Prosecution Agreement, או NPA) והסדר דיחוי תביעה (Deferred Prosecution Agreement, או DPA). הסכמים אלה כוללים תנאים מגוונים שבהם מתחייבים התאגידים לעמוד מעבר לתשלום קנס. בכלל אלה ניתן למצוא החלפת בעלי תפקידים שהיו מעורבים בביצוע העבירות או שהעבירות בוצעו במשמרתם, גיבוש תכנית ציות חדשה או שיפור של תכנית ציות קיימת, גיוס עובדים למערך הציות ועוד. לעתים קרובות כוללים ההסדרים הוראות בדבר מינוי של מפקח (Monitor) שיוודא ציות של התאגיד להסדר שגובש עמו במהלך תקופת המבחן המוסכמת.

שימוש מוגבר בהסדרי NPA ו-DPA החל מראשית שנות האלפיים, עת שטף גל של שערוריות פיננסיות את ארצות הברית, והפך נפוץ משנת 2003, עת פרסם משרד המשפטים האמריקאי מסגרת שמסדירה את שימוש גורמי האכיפה בהסדרים אלה. מאז גובשו הסדרים כאלה עם חברות ענק, שבהן WorldCom, AIG, KPMG, Boeing, MCI, ו-Merrill Lynch.

מדובר על רשימה ארוכה של עבירות שהיוו בסיס לאותם הסדרים ובהן עבירות מס, עבירות על דיני ניירות ערך, הונאת צרכנים (Wire Fraud Schemes), עבירות על החוק למניעת שחיתות מעבר לים (Foreign Corrupt Practices Act) שאוסר על חברות אמריקאיות (וכן על חברות שהנפיקו ניירות ערך בארצות הברית או שהן מעורבות בהשקעה בארצות הברית) לשחד פקידים במדינות זרות, החוק האוסר על טובות הנאה במערכת הבריאות (Anti-Kickback Statute), חוקי ההגירה ועוד.

בשנים האחרונות מתרחב היקף האכיפה הפלילית כלפי תאגידים בישראל. אולם, רק במקרים בודדים נעשה שימוש בהסדרים מוסכמים, בעיקר בתחום דיני ניירות הערך, ורק במקרים בודדים מונה מפקח לוודא ציות של תאגיד להסדר שגובש עמו. כך היה בעניין חברת החשמל, כשמונה מפקח במסגרת הסדר עם רשות ניירות ערך, בעניין בנק לאומי, כשמונה מפקח בהתאם לדרישת רשויות האכיפה האמריקאיות, ובעניין סימנס (Siemens) כשמונה מפקח לסניף החברה בישראל במסגרת הסדר עם רשות ניירות ערך. להוציא את דיני ניירות הערך לא קיימת בישראל מסגרת כללית לשימוש בהסדרי אי העמדה לדין של תאגידים.

לפחות חלק משיקולי הענישה בעבריינות יחידים מתקיימים בעוצמה פחותה בעבריינות תאגידים. בנוסף, להסדרים מוסכמים עם תאגידים יתרונות משמעותיים הן עבור רשויות האכיפה והתביעה והן עבור התאגיד. יתרה מזו, לאחרונה מסתמנת בישראל מגמה של חיפוש חלופות לאכיפה פלילית נגד תאגידים.

הגיעה אפוא העת ללמוד מהניסיון שנצבר בארצות הברית בקשר לשימוש בהסדרי אי תביעה, בהסדרי דיחוי תביעה ובמפקח. שימוש מושכל בהם במסגרת אכיפה פלילית כלפי תאגידים ישרת את גורמי האכיפה בישראל, את התאגידים ואת שוק ההון בכללותו. מאמר שכתבתי בנושא מציע דרכים לאימוץ השימוש בהסדרים ובמפקח תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.