המירוץ לתחתית – על כללי ההכרעה בין תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות מתחרות

אסף אקשטיין, נועם זמיר וגל קלנר

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בכיר לדיני תאגידים וניירות ערך בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.  עורך דין זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'. עורך דין קלנר הוא ממשרד ש. הורוביץ ושות'.

דיני החברות וניירות הערך בישראל מתאפיינים בשנים האחרונות בהיצף של תביעות או בקשות לתביעות נגד חברות ציבוריות ונגד נושאי משרה בהן. סממן בולט של תביעות אלה הוא תחרות בין תביעות באותו עניין שהגישו תובעים שונים. הכלל שהתוו בתי המשפט בהקשר זה מעדיף את התובע שפנה ראשון לבית המשפט (לשם הנוחות נכנה אותו "כלל הראשון בזמן"). כלל זה נועד להבטיח הגינות כלפי הגורם שחשף לראשונה את הפרשה שאליה מכוונת התביעה, לפשט את הבחירה בתובע המוביל ולייצר ודאות בקרב מי ששוקלים להגיש תביעות מאוחרות. במאמר שכתבנו אנו מבקרים את הכלל ומציעים מדיניות רצויה להכרעה בין תביעות מתחרות.

המשך קריאה: המירוץ לתחתית – על כללי ההכרעה בין תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות מתחרות

מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות

אסף אקשטיין, דן בן אריה ויואב סטולר

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. מר בן אריה ומר סטולר הם תלמידים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

אחד הנושאים המדוברים כיום בדיני התאגידים הוא השבת תגמולים (claw-back) על ידי נושאי משרה בחברות ציבוריות לאחר אירועים שהזיקו בחברה. נושא זה עלה לכותרות בארצות הברית לאחר השערוריות שהובילו לחקיקת Sarbanes-Oxley Act of 2002 (הכולל הוראה בדבר השבת תגמולים על ידי המנהל הכללי ומנהל הכספים של החברה) ולמהלכים נוספים להרחבת רשימת הנסיבות שיחייבו השבה ורשימת נושאי המשרה החשופים לחובה זו. גם בישראל אומצה בשנת 2012 הוראה בדבר השבה במסגרת תיקון 20 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. אסדרה מאוחרת הרחיבה את החובה כשמדובר בחברות בתחום הבנקאות והכספים. לאחרונה נדון נושא ההשבה גם בתביעות בעלי מניות נגד נושאי משרה.

המשך קריאה: מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות

פרופיל הדירקטוריון: תיאוריה, ראיות ומדיניות

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

הדירקטוריון ממלא תפקיד חשוב בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על ההנהלה. בידיו רוב הסמכויות החשובות ובראשן הסמכות לבחון את מצבה הכספי של החברה, לקבוע את המבנה הארגוני ואת מדיניות התגמול, למנות את המנהל הכללי, להנפיק ניירות ערך, לחלק דיבידנד, לאשר עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים ועוד. בהתחשב בהשפעה הרבה של הדירקטוריון על התנהלות החברה מתמקדות הפסיקה והספרות האקדמית בתחום דיני התאגידים בדירקטוריון יותר מבכל אורגן אחר בחברה. התמקדות זו מתבטאת בדיון בחובות הדירקטורים ובביקורת השיפוטית על החלטותיהם. תשומת לב פחותה ניתנת למאפייני הדירקטוריון בחברות שונות.

המשך קריאה: פרופיל הדירקטוריון: תיאוריה, ראיות ומדיניות

שליטה: אחריות ללא סמכות?

מאת אסף אקשטיין ודוד האן

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

חברות מסחריות פועלות על פי החלטות בני אדם המצויים בעמדות מפתח בהן. לבעל השליטה מיוחס הכוח המרבי: "בעל המאה" נתפס גם כ"בעל הדעה". כוח זה המיוחס לבעל השליטה הביא לחשש שבעל השליטה יפגע בטובת החברה ובטובת יתר בעלי המניות. לפיכך, ברבות השנים הוגבלה מעורבות בעל השליטה בנעשה בחברה והוטלה עליו אחריות אישית להפרת חובות כלפי החברה וכלפי יתר בעלי המניות.

המשך קריאה: שליטה: אחריות ללא סמכות?

אחריות דירקטורים בגין החלטה על חלוקה

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו.

אחת ההחלטות המשמעותיות המונחות לפתחם של דירקטורים בחברה היא ההחלטה על חלוקת דיבידנדים. החלטה על חלוקה חייבת לעמוד בשני מבחנים: מבחן הרווח, שלפיו החברה רשאית לבצע חלוקה אם בהתאם לדוחות הכספיים שלה קיימים עודפים או נצברו עודפים בשנתיים האחרונות, ומבחן יכולת הפירעון, שלפיו אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה בהגיע מועדן.

המשך קריאה: אחריות דירקטורים בגין החלטה על חלוקה

אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח

מאת אסף אקשטיין וגדעון פרחומובסקי

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. גדעון פרחומובסקי הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ומופקד הקתדרה על שם רוברט ג' פולר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה.

בשנים האחרונות התפתחו דיני התאגידים בישראל באופן משמעותי. פסקי דין רבים שניתנו התוו את המדיניות הראויה וקבעו את ההתנהגות המצופה מנושאי משרה בחברה במגוון רחב של הקשרים. אולם, הקשר מרכזי אחד טרם זכה להתייחסות ברורה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח.

המשך קריאה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח

על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

בעשור האחרון האכיפה הפלילית הפדראלית האמריקאית כלפי תאגידים עברה שינוי משמעותי. בתדירות הולכת וגוברת משרד המשפטים האמריקאי מגבש הסדרים מוסכמים עם תאגידים שנחשדו בעבירות חלף העמדתם לדין. שני הסדרים שבהם נעשה שימוש תכוף הם הסדר אי העמדה לדין (Non-Prosecution Agreement, או NPA) והסדר דיחוי תביעה (Deferred Prosecution Agreement, או DPA). הסכמים אלה כוללים תנאים מגוונים שבהם מתחייבים התאגידים לעמוד מעבר לתשלום קנס. בכלל אלה ניתן למצוא החלפת בעלי תפקידים שהיו מעורבים בביצוע העבירות או שהעבירות בוצעו במשמרתם, גיבוש תכנית ציות חדשה או שיפור של תכנית ציות קיימת, גיוס עובדים למערך הציות ועוד. לעתים קרובות כוללים ההסדרים הוראות בדבר מינוי של מפקח (Monitor) שיוודא ציות של התאגיד להסדר שגובש עמו במהלך תקופת המבחן המוסכמת.

המשך קריאה: על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים