המירוץ לתחתית – על כללי ההכרעה בין תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות מתחרות

אסף אקשטיין, נועם זמיר וגל קלנר

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בכיר לדיני תאגידים וניירות ערך בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.  עורך דין זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'. עורך דין קלנר הוא ממשרד ש. הורוביץ ושות'.

דיני החברות וניירות הערך בישראל מתאפיינים בשנים האחרונות בהיצף של תביעות או בקשות לתביעות נגד חברות ציבוריות ונגד נושאי משרה בהן. סממן בולט של תביעות אלה הוא תחרות בין תביעות באותו עניין שהגישו תובעים שונים. הכלל שהתוו בתי המשפט בהקשר זה מעדיף את התובע שפנה ראשון לבית המשפט (לשם הנוחות נכנה אותו "כלל הראשון בזמן"). כלל זה נועד להבטיח הגינות כלפי הגורם שחשף לראשונה את הפרשה שאליה מכוונת התביעה, לפשט את הבחירה בתובע המוביל ולייצר ודאות בקרב מי ששוקלים להגיש תביעות מאוחרות. במאמר שכתבנו אנו מבקרים את הכלל ומציעים מדיניות רצויה להכרעה בין תביעות מתחרות.

המשך קריאה: המירוץ לתחתית – על כללי ההכרעה בין תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות מתחרות

תיקון מוצע לתקנות תובענות ייצוגיות עלול לפגוע בזכויות של חברות ציבוריות

אייל נחשון

עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות' ומרכז את תחום התובענות הייצוגיות.

לפי טיוטת תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022 שפרסם לאחרונה משרד המשפטים ייכללו בפנקס התובענות הייצוגיות הפתוח לעיון הציבור גם כתבי התשובה לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות. כיום כולל הפנקס רק את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. ביסוד התיקון המוצע ניצבת אמנם מטרה ראויה של הגברת השקיפות, אולם, בעיקר כשהמשיב הוא חברה ציבורית, עלול התיקון המוצע לפגוע בעסקי המשיב.

המשך קריאה: תיקון מוצע לתקנות תובענות ייצוגיות עלול לפגוע בזכויות של חברות ציבוריות

פסיקה חדשה צפויה לצמצם את ההגנה המשפטית של נושאי משרה

אייל נחשון

עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה.

פסק הדין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון בפרשת בטר פלייס החזיר לחיים תביעה בסך של מאות מיליוני שקלים לאחר שנדחתה על הסף, והוא עשוי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בתאגידים.

המשך קריאה: פסיקה חדשה צפויה לצמצם את ההגנה המשפטית של נושאי משרה

נטילת הזדמנות עסקית

חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ואלון לוקסנבורג

השופט כבוב הוא סגן נשיא ושופט במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. עורכת דין אברהם-גדליה היא עוזרת משפטית לשופט כבוב ומר לוקסנבורג הוא מתמחה של השופט כבוב.

סעיף 254(א)(3) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 אוסר על נושא משרה לנצל הזדמנות עסקית השייכת לחברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר. איסור זה מושתת על ההנחה כי הזדמנות עסקית של החברה היא קניין החברה. המושג "הזדמנות עסקית" נדון במספר מצומצם יחסית של החלטות ופסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, אך טרם הונחה הסוגיה לדיון בפני בית המשפט העליון.

המשך קריאה: נטילת הזדמנות עסקית

להיות כמו דלוור

רועי שפירא

ד"ר שפירא הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה.

דיני החברות של מדינת דלוור הפכו בשנים האחרונות לנקודת ייחוס בארץ. הרצון "להיות כמו דלוור" בא לידי ביטוי, בין היתר, בשאיבת השראה מדוקטרינות מהותיות כגון כלל שיקול הדעת העסקי. עורכי הדין ומלומדי דיני החברות משמיעים תדיר טענות שלפיהן התפתחות כזו או אחרת בדין הישראלי אינה מספיק "כמו דלוור", או יותר מדי "כמו דלוור". אלא שהבנת נקודת הייחוס, המשמעות של "להיות כמו דלוור", לוקה אצלנו בחסר. הדיון בארץ מתמקד בשאיבת השראה מהלכות העוסקות בביקורת השיפוטית המהותית בהקשרים שונים ומתעלם מהדין הדיוני שעוטף אותן.

המשך קריאה: להיות כמו דלוור

סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

החברה חבס השקעות קרסה, והשאירה את מחזיקי איגרות החוב שלה ואת שאר נושיה עם חובות בסך 120 מיליון שקלים חדשים. מפרק החברה תבע את הדירקטורים של החברה (ובעלי השליטה) בשתי עילות עיקריות: ראשית, טענה לניהול כושל של החברה תוך נטילת סיכונים בלתי סבירים; שנית, טענה כי על הדירקטורים להשיב לקופת החברה סכום של 12 מיליון שקלים חדשים שחולק כדיבידנד מספר חודשים בטרם הגיעה החברה לחדלות פירעון. תביעה זו היא חלק משורה מתארכת של תביעות כנגד דירקטורים בחברות שקרסו או שביצעו חלוקות דיבידנד פגומות לכאורה. בחלק מהתביעות, כדוגמת פסק הדין של השופט ברנר בפרשת מלרג או ההחלטה של השופטת רונן בפרשת ביקומיוניקישנס (החברה האם של החברה בזק), מצא בית המשפט כי התקיימה חלוקת דיבידנד אסורה וכי יש להשיב כספים לחברה. אנו צופים כי גל זה של תביעות יימשך ומכאן החשיבות של ההלכות המשפטיות בתחום.

המשך קריאה: סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

אחריות למכירה חובלת בעקבות ברדיצ'ב נגד פויכטונגר

שני וייס וקובי קסטיאל

גברת וייס היא עורכת דין בכירה במשרד גורניצקי ושות'. ד"ר קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

לאחרונה קבע בית המשפט העליון בעניין ברדיצ'ב נגד פויכטונגר, כי בעל שליטה נושא באחריות למכירה חובלת אם ידע או עצם עיניו מלדעת על נסיבות שהיו מביאות אדם סביר לצפות ברמת ודאות גבוהה כי המכירה תגרום להתמוטטות החברה או להגעתה לסביבת חדלות פירעון. למעשה, בית המשפט קבע כלל אחריות משולב שבמסגרתו נבחן תחילה מצב תודעתו של בעל השליטה (אילו נסיבות היו או יכלו להיות בידיעתו), ולאחר מכן, לאור מצב תודעתו, נבחנת השאלה אם פעל באופן בלתי סביר.

המשך קריאה: אחריות למכירה חובלת בעקבות ברדיצ'ב נגד פויכטונגר

חדלות פירעון והמשבר

אסף חמדני ורון חריס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, ורון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה על שם קלמן לובובסקי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

משבר הקורונה הביא להפחתה דרמטית בפעילות העסקית במשק. עסקים רבים נדרשו לעצור את פעילותם ושכירים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם או ספגו ירידת שכר משמעותית. בטווח הקצר המשבר יוצר עבור עסקים ויחידים רבים בעיות נזילות. המדינה הצהירה על מגוון צעדים לפתרון בעיות הנזילות ולסיוע לעסקים בקשיים, אך צעדים אלו לא צפויים לתת מענה מלא. ככל שתתמשך העצירה של הפעילות העסקית בישראל ובעולם יהיו עסקים ויחידים רבים שיגיעו למצבי חדלות פירעון, והם עלולים ליצור אפקט הדבקה לעסקים נוספים.

המשך קריאה: חדלות פירעון והמשבר

סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

אהוד קמר וקובי קסטיאל

אהוד קמר הוא פרופסור מן המניין וד"ר קובי קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. רשימה זו היא תקציר מאמר שעתיד להתפרסם בכרך מג של כתב העת עיוני משפט (2020).

סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל חבות על דירקטורים ועל מנהלים כלליים שידעו או היה עליהם לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. פרופסור דוד האן קורא לביטול הסעיף בטענה שהוא עלול להוביל לקבלת החלטות מתגוננות ובהן פתיחה מיותרת בהליכי חדלות פירעון. בינתיים הוא מציע ליטול את עוקצו באמצעות החלת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטות נושאי משרה שנעזרו במומחים להבראת חברות, ותוהה אם להחילו גם על החלטות נושאי משרה שלא נעזרו במומחים. הוא אף מציע שינוי חוק שיאפשר לבית המשפט להשאיר את ההנהלה בתפקידה ללא פיקוח נאמן חיצוני כבארצות הברית.

המשך קריאה: סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

הכישלון הכפול של הנהלת בנק הפועלים

ברק ירקוני והראל פרימק

ד"ר ירקוני הוא מרצה למשפטים. ד"ר פרימק הוא יועץ טכנולוגי, פעיל חברתי ויושב ראש משותף של עמותת צדק פיננסי. רשימה זו התפרסה בעיתון דה מרקר ביום 12 באוגוסט 2019. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכם פשרה בתביעה נגזרת שהגיש המפיק שי נשר נגד בנק הפועלים. אבל הבנק לא הפסיד כסף בתביעה, אלא הוכרח לקבל 15 מיליון שקל. אז מה בעצם קרה כאן? ואיך כל זה מצביע על ממשל תאגידי כושל בבנקים?

המשך קריאה: הכישלון הכפול של הנהלת בנק הפועלים