מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות

אסף אקשטיין, דן בן אריה ויואב סטולר

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. מר בן אריה ומר סטולר הם תלמידים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

אחד הנושאים המדוברים כיום בדיני התאגידים הוא השבת תגמולים (claw-back) על ידי נושאי משרה בחברות ציבוריות לאחר אירועים שהזיקו בחברה. נושא זה עלה לכותרות בארצות הברית לאחר השערוריות שהובילו לחקיקת Sarbanes-Oxley Act of 2002 (הכולל הוראה בדבר השבת תגמולים על ידי המנהל הכללי ומנהל הכספים של החברה) ולמהלכים נוספים להרחבת רשימת הנסיבות שיחייבו השבה ורשימת נושאי המשרה החשופים לחובה זו. גם בישראל אומצה בשנת 2012 הוראה בדבר השבה במסגרת תיקון 20 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. אסדרה מאוחרת הרחיבה את החובה כשמדובר בחברות בתחום הבנקאות והכספים. לאחרונה נדון נושא ההשבה גם בתביעות בעלי מניות נגד נושאי משרה.

המשך קריאה: מנגנון להשבת תגמול (Claw-Back): תאוריה, ראיות ומדיניות

פסיקה חדשה צפויה לצמצם את ההגנה המשפטית של נושאי משרה

אייל נחשון

עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה.

פסק הדין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון בפרשת בטר פלייס החזיר לחיים תביעה בסך של מאות מיליוני שקלים לאחר שנדחתה על הסף, והוא עשוי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בתאגידים.

המשך קריאה: פסיקה חדשה צפויה לצמצם את ההגנה המשפטית של נושאי משרה

ועדה בלתי תלויה בעסקאות בעלי שליטה: ממצאים מפתיעים

ברק ירקוני

ד"ר ירקוני הוא פוסט דוקטורנט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין עצמון נ' אסם השקעות קובע כי בית המשפט לא יבחן את הוגנות מיזוג חילוט של חברה ציבורית (במסגרתו רוכש בעל שליטה את יתרת מניות המיעוט) אם את המשא ומתן לקראתו ניהלה ועדת דירקטוריון בלתי תלויה שלא נפלו פגמים חמורים בעבודתה והמיזוג קיבל אישור משולש בהתאם לחוק. הכרעת בית המשפט מאכזבת לטעמי. ברשימות קודמות (כאן וכאן) עמדתי על חלק מהסיבות לכך, ובהזדמנות אחרת אדון בקשיים שמעורר פסק הדין וכיצד ראוי לנהוג בעקבותיו.

המשך קריאה: ועדה בלתי תלויה בעסקאות בעלי שליטה: ממצאים מפתיעים

נטילת הזדמנות עסקית

חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ואלון לוקסנבורג

השופט כבוב הוא סגן נשיא ושופט במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. עורכת דין אברהם-גדליה היא עוזרת משפטית לשופט כבוב ומר לוקסנבורג הוא מתמחה של השופט כבוב.

סעיף 254(א)(3) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 אוסר על נושא משרה לנצל הזדמנות עסקית השייכת לחברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר. איסור זה מושתת על ההנחה כי הזדמנות עסקית של החברה היא קניין החברה. המושג "הזדמנות עסקית" נדון במספר מצומצם יחסית של החלטות ופסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, אך טרם הונחה הסוגיה לדיון בפני בית המשפט העליון.

המשך קריאה: נטילת הזדמנות עסקית

סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

החברה חבס השקעות קרסה, והשאירה את מחזיקי איגרות החוב שלה ואת שאר נושיה עם חובות בסך 120 מיליון שקלים חדשים. מפרק החברה תבע את הדירקטורים של החברה (ובעלי השליטה) בשתי עילות עיקריות: ראשית, טענה לניהול כושל של החברה תוך נטילת סיכונים בלתי סבירים; שנית, טענה כי על הדירקטורים להשיב לקופת החברה סכום של 12 מיליון שקלים חדשים שחולק כדיבידנד מספר חודשים בטרם הגיעה החברה לחדלות פירעון. תביעה זו היא חלק משורה מתארכת של תביעות כנגד דירקטורים בחברות שקרסו או שביצעו חלוקות דיבידנד פגומות לכאורה. בחלק מהתביעות, כדוגמת פסק הדין של השופט ברנר בפרשת מלרג או ההחלטה של השופטת רונן בפרשת ביקומיוניקישנס (החברה האם של החברה בזק), מצא בית המשפט כי התקיימה חלוקת דיבידנד אסורה וכי יש להשיב כספים לחברה. אנו צופים כי גל זה של תביעות יימשך ומכאן החשיבות של ההלכות המשפטיות בתחום.

המשך קריאה: סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

אחריות למכירה חובלת בעקבות ברדיצ'ב נגד פויכטונגר

שני וייס וקובי קסטיאל

גברת וייס היא עורכת דין בכירה במשרד גורניצקי ושות'. ד"ר קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

לאחרונה קבע בית המשפט העליון בעניין ברדיצ'ב נגד פויכטונגר, כי בעל שליטה נושא באחריות למכירה חובלת אם ידע או עצם עיניו מלדעת על נסיבות שהיו מביאות אדם סביר לצפות ברמת ודאות גבוהה כי המכירה תגרום להתמוטטות החברה או להגעתה לסביבת חדלות פירעון. למעשה, בית המשפט קבע כלל אחריות משולב שבמסגרתו נבחן תחילה מצב תודעתו של בעל השליטה (אילו נסיבות היו או יכלו להיות בידיעתו), ולאחר מכן, לאור מצב תודעתו, נבחנת השאלה אם פעל באופן בלתי סביר.

המשך קריאה: אחריות למכירה חובלת בעקבות ברדיצ'ב נגד פויכטונגר

בעלות מבוזרת, שליטה ושיתוף פעולה בין גופים מוסדיים

אסף חמדני וקובי קסטיאל

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים וד"ר קובי קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות חדשה וייחודית לשוק ההון הישראלי: הצעת מועמדים לדירקטוריון חברות ציבוריות על ידי גופים מוסדיים. דוגמאות בולטות כוללות מינוי נציגים מטעם גופים מוסדיים לדירקטוריונים של בזק, של פז, של חברה כלכלית ירושלים ושל דלק אנרגיה.

המשך קריאה: בעלות מבוזרת, שליטה ושיתוף פעולה בין גופים מוסדיים

חדלות פירעון והמשבר

אסף חמדני ורון חריס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, ורון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה על שם קלמן לובובסקי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

משבר הקורונה הביא להפחתה דרמטית בפעילות העסקית במשק. עסקים רבים נדרשו לעצור את פעילותם ושכירים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם או ספגו ירידת שכר משמעותית. בטווח הקצר המשבר יוצר עבור עסקים ויחידים רבים בעיות נזילות. המדינה הצהירה על מגוון צעדים לפתרון בעיות הנזילות ולסיוע לעסקים בקשיים, אך צעדים אלו לא צפויים לתת מענה מלא. ככל שתתמשך העצירה של הפעילות העסקית בישראל ובעולם יהיו עסקים ויחידים רבים שיגיעו למצבי חדלות פירעון, והם עלולים ליצור אפקט הדבקה לעסקים נוספים.

המשך קריאה: חדלות פירעון והמשבר

סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

אהוד קמר וקובי קסטיאל

אהוד קמר הוא פרופסור מן המניין וד"ר קובי קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. רשימה זו היא תקציר מאמר שעתיד להתפרסם בכרך מג של כתב העת עיוני משפט (2020).

סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל חבות על דירקטורים ועל מנהלים כלליים שידעו או היה עליהם לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. פרופסור דוד האן קורא לביטול הסעיף בטענה שהוא עלול להוביל לקבלת החלטות מתגוננות ובהן פתיחה מיותרת בהליכי חדלות פירעון. בינתיים הוא מציע ליטול את עוקצו באמצעות החלת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטות נושאי משרה שנעזרו במומחים להבראת חברות, ותוהה אם להחילו גם על החלטות נושאי משרה שלא נעזרו במומחים. הוא אף מציע שינוי חוק שיאפשר לבית המשפט להשאיר את ההנהלה בתפקידה ללא פיקוח נאמן חיצוני כבארצות הברית.

המשך קריאה: סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

תנועת המטוטלת בעולם התאגידים האמריקאי והשפעתה על תכלית החברה העסקית

משה גנות

עורך דין גנות הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'. הדעות והעמדות המובעות ברשימה זו הן של הכותב בלבד ואינן מייצגות בהכרח את עמדת המשרד. הן נכתבו כדי לקדם שיח אקדמי בנושא ואינן מהוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

לאחרונה מתעורר מחדש בעולם התאגידים האמריקאי הדיון בדבר תכלית החברה העסקית. סוגיה זו, שזכתה לאורך השנים לאינספור ניתוחים בספרות ובפסיקה, בעלת השפעה על פעילות תאגידים, על התנהלות נושאי משרה ועל הליכי קבלת ההחלטות של דירקטוריונים.

המשך קריאה: תנועת המטוטלת בעולם התאגידים האמריקאי והשפעתה על תכלית החברה העסקית