מי שולט בתביעה הנגזרת?

אסף חמדני ורות רונן

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רות רונן היא שופטת במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הבקשות לאישור תובענות נגזרות המוגשות לבתי המשפט בישראל. במסגרת הדיון בבקשות אלה התעוררו בפסיקה שאלות הן לגבי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי ביחס להחלטת החברה לא להגיש תביעה והן לגבי המעמד שיש לתת להחלטה כזו שהתקבלה בידי ועדת תביעות מיוחדת שמינה הדירקטוריון. במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב בספר דנציגר אנו דנים בשאלה העקרונית שעומדת ביסוד סוגיות משפטיות אלו: מתי ראוי להעניק לחברה שליטה בהחלטות הנוגעות להגשת תביעה בשם החברה נגד נושאי משרה ובעלי שליטה, ואיזו ביקורת ראוי שבתי המשפט יפעילו על החלטה כזו.

המשך קריאה: מי שולט בתביעה הנגזרת?

תחולת זכויות אדם על תאגידים עסקיים

עלי בוקשפן ואסא כשר

ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס מהקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ופרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

בעשורים האחרונים גובר העיסוק בשאלת אחריותם החברתית של תאגידים עסקיים, לרבות חובתם לכבד זכויות אדם. כיום מרחב ההשפעה של תאגידים חורג בהרבה מהתאגידים עצמם ומעורר את שאלת חובתם לשקול שיקולים ציבוריים בפעולותיהם.

המשך קריאה: תחולת זכויות אדם על תאגידים עסקיים

השאלות הפתוחות בעקבות פסקי הדין DFC Global ו-Dell

מאת יובל נעים

יובל נעים הוא עורך דין במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. דעות ועמדות המובעות כאן הן של הכותב בלבד. הן נכתבו כדי לקדם שיח אקדמי והן לא מהוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

ברשימה קודמת עם גלעד זוהרי סקרנו את פסקי הדין DFC Global ו-Dell, שבהם מנה בית המשפט העליון של דלוור תנאים שבהתקיימם ישמש מחיר העסקה או מחיר השוק של המניות בבורסה לפני העסקה מדד מהימן יותר לשווי המניות בתביעת סעד הערכה מאשר הערכות שווי של מומחים. בארבעה פסקי דין שניתנו מאז – Aruba Networks, AOL ,Blueblade ו-Solera – יישמה הערכאה הראשונה את הלכות DFC Global ו-Dell. בתוך כך התמודדה הערכאה הראשונה עם סוגיות שלא קיבלו מענה בהלכות אלה, לרבות היחס בין מחיר העסקה לבין מחיר השוק של המניות בבורסה לפני העסקה.

המשך קריאה: השאלות הפתוחות בעקבות פסקי הדין DFC Global ו-Dell

כנס אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ניו יורק על ממשל תאגידי

ביום שלישי, 8 בינואר 2019, יתקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב כנס משותף עם בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק על ניגודים בין משקיעים וממשל תאגידי. הכנס נערך בחסות מרכז צגלה למחקר בינתחומי במשפט ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל אביב ו-Institute for Corporate Governance and Finance באוניברסיטת ניו יורק. ההתכנסות תהיה בשעה 8:30 באולם קגן (100). ההרצאות יחלו בשעה 9:00 ויסתיימו בשעה 13:00. הכנס יתקיים בשפה האנגלית. תכנית הכנס נמצאת כאן.

המשך קריאה: כנס אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ניו יורק על ממשל תאגידי

המחלקה הכלכלית וחדלות פירעון – עת לאחד

מאת אודליה מינס ודב סולומון

ד"ר מינס היא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. ד"ר סולומון הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

המחלקה הכלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה עוסקת בעניינים הקשורים לדיני חברות ודיני ניירות ערך, אך לא בעניינים הקשורים לדיני חדלות פירעון של חברות. במאמר שפרסמנו לאחרונה קראנו להרחבת סמכות המחלקה גם לתחום חדלות הפירעון ממספר נימוקים.

המשך קריאה: המחלקה הכלכלית וחדלות פירעון – עת לאחד

משפחה ועסקים

מאת עלי בוקשפן ואילון ידין

ד"ר בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. עורך דין ידין הוא תלמיד לתואר שני בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

חברות משפחתיות מהוות נדבך הולך וגדל בכלכלה. אולם, למרות שבספרות בתחומי הניהול והמימון שמור להן מקום של כבוד, בספרות בתחום המשפט חסרה התייחסות הולמת להן. מלבד השיקולים העסקיים והאינטרסים הכרוכים בכל מבנה בעלות ושליטה קיימים בחברות אלה גם שיקולים משפחתיים, שאינם כלכליים ורציונליים. שיקולים אלה מחייבים בחינה מחודשת של ההנחות שבבסיס הניתוח התאגידי המקובל.

המשך קריאה: משפחה ועסקים

פרופיל הדירקטוריון: תיאוריה, ראיות ומדיניות

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

הדירקטוריון ממלא תפקיד חשוב בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על ההנהלה. בידיו רוב הסמכויות החשובות ובראשן הסמכות לבחון את מצבה הכספי של החברה, לקבוע את המבנה הארגוני ואת מדיניות התגמול, למנות את המנהל הכללי, להנפיק ניירות ערך, לחלק דיבידנד, לאשר עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים ועוד. בהתחשב בהשפעה הרבה של הדירקטוריון על התנהלות החברה מתמקדות הפסיקה והספרות האקדמית בתחום דיני התאגידים בדירקטוריון יותר מבכל אורגן אחר בחברה. התמקדות זו מתבטאת בדיון בחובות הדירקטורים ובביקורת השיפוטית על החלטותיהם. תשומת לב פחותה ניתנת למאפייני הדירקטוריון בחברות שונות.

המשך קריאה: פרופיל הדירקטוריון: תיאוריה, ראיות ומדיניות

חברות דואליות: דרושה העדפה מתקנת לטובת הישראליות

מאת שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 12 ביוני 2018. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בשני פסקי דין מחוזיים בולטים מהתקופה האחרונה – של השופטת רות רונן בעניין חברת מנקיינד ושל השופט חאלד כבוב בעניין חברת טאואר – נקבע כי כללי האחריות החלים על חברה דואלית הנסחרת הן בישראל והן בארצות הברית הם אלה של דיני ניירות הערך של ארצות הברית. חוק הרישום הכפול בא למשוך חברות למסחר בארץ, ומבטיח להן כי הן יוכלו לדווח לפי דיני ניירות הערך של ארצות הברית, אך החוק אינו קובע במפורש מה יהיו כללי האחריות כאשר מתגלה טעות בדיווח.

המשך קריאה: חברות דואליות: דרושה העדפה מתקנת לטובת הישראליות

לקראת משטרי ממשל תאגידי יחסיים בישראל

מאת לאון אנידג'ר

ד"ר אנידג'ר הוא עורך דין במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'.

מקובל לומר שמטרת דיני התאגידים היא להבטיח שבעלי השליטה לא ינצלו את כוחם לתיעול טובות הנאה מהחברה לכיסם על חשבון בעלי מניות המיעוט. אולם, ככל שהדין מעניק הגנה רחבה יותר לבעלי מניות המיעוט, פוחת הסיכוי שבעל השליטה יקשור את גורלו בגורל החברה לטווח ארוך ויתרום לה ממומחיותו. יתרה מזו, מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על היחלשות המבנה הריכוזי של הבעלות בחברות באירופה ובישראל. על כן ראוי להתאים את הדין כך שיאזן את יחסי הכוח בין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט.

המשך קריאה: לקראת משטרי ממשל תאגידי יחסיים בישראל

שליטה: אחריות ללא סמכות?

מאת אסף אקשטיין ודוד האן

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

חברות מסחריות פועלות על פי החלטות בני אדם המצויים בעמדות מפתח בהן. לבעל השליטה מיוחס הכוח המרבי: "בעל המאה" נתפס גם כ"בעל הדעה". כוח זה המיוחס לבעל השליטה הביא לחשש שבעל השליטה יפגע בטובת החברה ובטובת יתר בעלי המניות. לפיכך, ברבות השנים הוגבלה מעורבות בעל השליטה בנעשה בחברה והוטלה עליו אחריות אישית להפרת חובות כלפי החברה וכלפי יתר בעלי המניות.

המשך קריאה: שליטה: אחריות ללא סמכות?