הגיע הזמן לעשות לחוק החברות ניתוח לב פתוח

עלי בוקשפן

עלי בוקשפן הוא פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 29 באוקטובר 2019. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באוגוסט פירסם ארגון השולחן העגול (BRT), המייצג את התאגידים המשמעותיים ביותר בכלכלה האמריקאית, הצהרה שחתומה על ידי כמעט כל המנהלים הכלליים של כ-200 החברות בארגון, בדבר מטרתה המעודכנת של החברה העסקית. הצהרה זו מחליפה את ההצהרה הקודמת מ-1997, שדגלה בחובתם של נושאי המשרה לפעול בראש ובראשונה כלפי בעלי המניות של החברה.

ההצהרה מחדדת שלושה חידושים חשובים. ראשית, היא רואה את המטרה העדכנית של החברה ככזו שמיועדת לשרת את כל בעלי העניין הקשורים בפעילותה של החברה – מלבד בעלי המניות (המוזכרים רק לקראת סיום ההצהרה), גם את הלקוחות, העובדים, הספקים והקהילה.

שנית, תכלית זו נוסחה על ידי ארגון המייצג את התאגידים המשמעותיים ביותר בכלכלה האמריקאית, המזוהה עם הקפיטליזם הקלאסי. ושלישית, ואולי החשוב ביותר, ההצהרה מכפיפה תכלית חדשה זו לעקרונות ליברליים ודמוקרטיים של חופש וחירות, היינו להקשר כלכלי וחברתי "גבוה" יותר, ורואה בחברה כמכשיר כלכלי שנועד לאפשר לכל אדם להצליח באמצעות עבודה קשה ויצירתיות לחיות חיים של משמעות וכבוד.

הכפפתה של הכלכלה לעקרונות ליברליים של כבוד האדם וחירותו היא מתבקשת, ומזכירה את המובן מאליו בכלכלה המערבית. ובכל זאת, אין להקל ראש בחשיבותה של ההצהרה נוכח העובדה שהזיקה בין תכליתה הכלכלית של החברה לבין עקרונות ליברליים ולזכויות אדם נעדרת בדיון "הבינארי" שנערך לרוב בשאלת פונקציית המטרה של החברה.הצהרה זו, בצירוף העובדה שהשנה מלאו גם בדיוק 20 שנה לחקיקת חוק החברות ו-100 שנה לפסק הדין המפורסם Dodge v. Ford Motor Company, שעסק בשאלת מטרתה של החברה ובהיקף שיקול הדעת וחובותיהם של נושאי המשרה בה, משמשים כקריאת השכמה לבחינה מחדש של חוק החברות והתאמתו לצורכי התקופה הנוכחית.

בחינה כזו צריכה להתחיל עם סעיף 11 לחוק החברות, לב לבו של החוק, הקובע כי תכלית החברה "היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין היתר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור". סעיף זה אמור להקרין על כל הסדרי חוק החברות, לרבות חובות נושאי המשרה והיקף שיקול דעתם, אך נראה ש"לבו" של החוק לא נמצא כיום במקום הנכון וניסוחו אינו משקף את המשפט הנוהג ואת השינויים שמתחוללים במגזר העסקי.

כך, במבט מואץ על 100 השנים האחרונות, ניתן להיווכח שבעוד שמפסק הדין Dodge v. Ford Motor Company ומסעיף 11 לחוק החברות מהדהדת במפורש ובמשתמע הגישה הצרה והישנה המתמקדת במודל השאת הרווחים – באמצעות העדפת עניינם של בעלי המניות – כתכליתה של החברה העסקית, הרי שסקירה נרחבת ועדכנית של החקיקה והפסיקה העוסקות בחברות ובאלה הפועלים מטעמן, וסקירה דומה של התפתחויות עסקיות ושל ספרות אקדמית הולכת ומתרבה, חושפות תפישה מגובשת למדי בדבר תכלית רחבה יותר של התאגיד העסקי לאחריות תאגידית אינטגרטיבית. למעשה, ההצהרה החדשה של ארגון השולחן העגול מסכמת תפישה הקיימת כבר שנים רבות במשפט הישראלי, אך באופן פרדוקסלי אינה משתקפת בנוסחו הנוכחי של סעיף 11 לחוק החברות שאמור לשמש מצפן בדיוק בשאלה זו.

לפיכך, כדי לשמר את אופיו מתווה הדרך של חוק החברות, הגיעה השעה לבצע בחוק "ניתוח לב פתוח", גם אם עדין ומינימלי, באופן שימליל בצורה מדוייקת יותר את המצב הנוהג ויתאים עצמו לצורכי התקופה הנוכחית בה השיח התאגידי משתנה מאוד הן במישור המקומי והן במישור הבינלאומי לשילוב מתהדק בין החברה (company) לחברה (society).

במלים אחרות, הצעתי לשנות את ניסוחו של סעיף 11 לחוק החברות כך שיצהיר, כי תכלית החברה בעת הזו אינה יותר כזו שבה ניתן להביא בחשבון – במסגרת השיקולים העסקיים להשאת רווחיה – גם את ענייניהם של נושיה, עובדיה והציבור, אלא כזו שבה יש להביא בחשבון במסגרת השיקולים העסקיים גם שיקולים המתחשבים ביצירת ערך לכלל בעלי העניין המשיקים לפעולתה (stakeholders), ובכלל זה, כמובן, בעלי המניות (stockholders).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים