תנועת המטוטלת בעולם התאגידים האמריקאי והשפעתה על תכלית החברה העסקית

משה גנות

עורך דין גנות הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'. הדעות והעמדות המובעות ברשימה זו הן של הכותב בלבד ואינן מייצגות בהכרח את עמדת המשרד. הן נכתבו כדי לקדם שיח אקדמי בנושא ואינן מהוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

לאחרונה מתעורר מחדש בעולם התאגידים האמריקאי הדיון בדבר תכלית החברה העסקית. סוגיה זו, שזכתה לאורך השנים לאינספור ניתוחים בספרות ובפסיקה, בעלת השפעה על פעילות תאגידים, על התנהלות נושאי משרה ועל הליכי קבלת ההחלטות של דירקטוריונים.

הדיון העכשווי התעורר על רקע הצהרה חדשה של ה-Business Roundtable בדבר תכלית התאגיד. במסגרת הצהרה זו התחייבו 181 מנהלי חברות אמריקאיות מובילות לפעול לקידום ענייניהן של קבוצות בעלי עניין בתאגיד מלבד בעלי המניות: עובדים, ספקים וקהילות אחרות. ההצהרה מהווה תפנית חדה בהשוואה להצהרות הקודמות של הפורום בנושא, ובאופן סמלי היא מזכירה את בעלי המניות רק בסוף הרשימה. לצד התומכים בה יש לה גם מבקרים, ובראשם מועצת המשקיעים המוסדיים בארצות הברית.

רבים תוהים אם ההצהרה תביא לשינוי ממשי בתפיסת היסוד בשיח התאגידי האמריקאי, שבמשך עשרות השנים האחרונות צידדה בהשאת ערך לבעלי המניות כערך עליון (shareholder primacy). ברשימה זו אתייחס בקצרה להשלכות המעשיות של ההצהרה.

ראשית, ההצהרה צפויה להציב התלבטות בפני דירקטורים, מנהלים ויועצים שירצו ליישמה. בראש ובראשונה, היא אינה מדריכה כיצד על הדירקטוריון לאזן את ענייניהן של הקבוצות השונות. דוגמה מוכרת להתלבטות הקיימת בהקשר זה נוגעת לשאלת הסגירה של מפעל הפסדי: האם על החברה להתמקד בטובת בעלי המניות ולהעביר את המפעל מחוץ למדינה או להפכו לקו ייצור אוטומטי, או שמא עליה להותיר את קו הייצור ללא שינוי כדי לחזק את הקהילה המקומית, אף אם הדבר פוגע בבעלי המניות ואולי גם בנושים ובלקוחות?

קיים גם חשש כי ממשל תאגידי המקדם אחריות כלפי כולם יוביל להיעדר אחריות כלפי איש, לעמימות בדבר האופן שבו תימדד השגת יעדי התאגיד ולהחלטות המקדמות את העדפות ההנהלה באצטלה של איזון בין רצונות מנוגדים של בעלי עניין שונים. תוצאה זו תעצים את בעיית הנציג בין בעלי המניות לבין המנהלים.

על הדירקטוריון להכריע בהקשר זה בשאלת יסוד נוספת והיא האיזון הראוי בין הטווח קצר לטווח הארוך בקביעת טובת החברה. ככלל, העדפת הטווח הארוך תאפשר לדירקטוריון לשקול גם העדפות של בעלי עניין אחרים מבעלי המניות. מנגד, העדפת הטווח הקצר תקשה על הדירקטוריון להביא העדפות אלה בחשבון. לכאורה, הצהרת ה-Business Roundtable פוגעת באופן אחיד בכלל בעלי המניות בכך שהיא שוללת מהם את הבכורה ממנה נהנו עד כה. אולם, אין להתעלם מכך שקבוצת בעלי המניות אינה עשויה מקשה אחת. בעוד שמשקיעים לטווח ארוך כמו גופים מוסדיים עשויים שלא להיפגע ואף להרוויח משקלול עניינם של בעלי עניין נוספים, הרי שמשקיעים ממוקדי טווח קצר כגון קרנות גידור יכולים רק להפסיד מכך. הצהרת ה-Business Roundtable פוגעת אפוא בראש ובראשונה בקבוצת המשקיעים ממוקדי הטווח הקצר בכך שהיא מסיטה את כובד המשקל אל עבר הטווח הארוך.

הנחת היסוד הגלומה באמור לעיל היא שהדירקטוריון ישקלל את ענייניהן של הקבוצות הנוספות אך ורק לצורך השאת רווחי החברה בטווח הארוך. הגישה הרווחת בדלוור (מקום ההתאגדות של רוב החברות האמריקאיות הציבוריות) היא, כי על אף שהדירקטוריון רשאי להביא בחשבון גם שיקולי קבוצות נוספות מלבד בעלי המניות, החלטתו תחסה תחת הגנת כלל שיקול הדעת העסקי רק אם הוא פעל להשאת הרווחים בטווח הארוך.

על בסיס הנחה זו נראה שהצהרת ה-Business Roundtable מתיישבת עם הוראת סעיף 11 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שמאפשר לדירקטורים להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לבעלי עניין נוספים, כמו נושים ועובדים, במסגרת השיקולים העסקיים להשאת רווחי החברה. בהקשר זה אציין, כי הן הוראת סעיף 11 והן הוראות חוק החברות הנוגעות לחובות נושאי משרה אינן מגדירות את אופק הזמן שבו תיבחן טובת החברה. הכרעה עקרונית זו מונחת אפוא לפתחו של הדירקטוריון.

בשלב זה אין לדעת אם הצהרת ה-Business Roundtable תתורגם לחקיקה. אולם, נראה כי היא עשויה לחדד את שאלת אופק ההשקעה שעל הדירקטוריון להביא בחשבון במסגרת מערך השיקולים  ולחזק את תנועת המטוטלת בעולם התאגידים האמריקאי לכיוון העדפת הטווח הארוך.

תגובה אחת על הרשימה “תנועת המטוטלת בעולם התאגידים האמריקאי והשפעתה על תכלית החברה העסקית

  1. נושא מאוד מהותי. למעשה, המצפן של תאגיד עסקי. לפני מספר שנים ניסחתי הצעה לתיקון חוק החברות בנושא. אשמח להיפגש ולנסות לקדם את הנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים