ברק ירקוני

ד"ר ירקוני הוא פוסט דוקטורנט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין עצמון נ' אסם השקעות קובע כי בית המשפט לא יבחן את הוגנות מיזוג חילוט של חברה ציבורית (במסגרתו רוכש בעל שליטה את יתרת מניות המיעוט) אם את המשא ומתן לקראתו ניהלה ועדת דירקטוריון בלתי תלויה שלא נפלו פגמים חמורים בעבודתה והמיזוג קיבל אישור משולש בהתאם לחוק. הכרעת בית המשפט מאכזבת לטעמי. ברשימות קודמות (כאן וכאן) עמדתי על חלק מהסיבות לכך, ובהזדמנות אחרת אדון בקשיים שמעורר פסק הדין וכיצד ראוי לנהוג בעקבותיו.

המשך קריאה: ועדה בלתי תלויה בעסקאות בעלי שליטה: ממצאים מפתיעים

זיו פרייז

עורך דין ד"ר פרייז הוא ראש מחלקת מיזוגים ורכישות, בנקאות ומימון בינלאומיים במשרד ליפא מאיר ושות'.

בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת שיש חופש לעצב רכישת חברה כהצעת רכש מלאה לפי סעיף 336 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 או כמיזוג לפי סעיף 320 לאותו חוק. בפסיקה נקבע עוד כי הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות יכול להחליף הצעת רכש מלאה אם העסקה לא יכולה להיעשות כהצעת רכש מלאה וההסדר הינו על דעת החברה (רכישה ידידותית). ההסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות הוא המשכו של ההסדר לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983. בדברי ההסבר לסעיף זה בהצעת חוק החברות נאמר: "סעיף זה, בדין הקיים, היווה את האכסניה העיקרית לביצועם של שינויים אורגניים כגון מיזוג חברות. על פי ההצעה, יתבצעו שינויים אלו על פי הכללים הסטטוטוריים החדשים המתייחסים לרכישת חברות. ואולם דיני ההסדר והפשרה אינם מכוונים רק לסיטואציות מעין אלה ולכן אי אפשר היה לוותר עליהם גם בדין החדש".

המשך קריאה: חופש העיצוב ברכישת שליטה ראשונית בחברה ציבורית: הסדר כתחליף להצעת רכש מיוחדת

שני וייס וקובי קסטיאל

גברת וייס היא עורכת דין בכירה במשרד גורניצקי ושות'. ד"ר קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

לאחרונה קבע בית המשפט העליון בעניין ברדיצ'ב נגד פויכטונגר, כי בעל שליטה נושא באחריות למכירה חובלת אם ידע או עצם עיניו מלדעת על נסיבות שהיו מביאות אדם סביר לצפות ברמת ודאות גבוהה כי המכירה תגרום להתמוטטות החברה או להגעתה לסביבת חדלות פירעון. למעשה, בית המשפט קבע כלל אחריות משולב שבמסגרתו נבחן תחילה מצב תודעתו של בעל השליטה (אילו נסיבות היו או יכלו להיות בידיעתו), ולאחר מכן, לאור מצב תודעתו, נבחנת השאלה אם פעל באופן בלתי סביר.

המשך קריאה: אחריות למכירה חובלת בעקבות ברדיצ'ב נגד פויכטונגר

ג'סי פריד, אהוד קמר וישי יפה

ג'סי פריד הוא פרופסור ומופקד הקתדרה על שם דיין בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. אהוד קמר הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. ישי יפה הוא פרופסור בבית הספר למנהל העסקים של האוניברסיטה העברית.

 

ברוב החברות הציבוריות בעולם יש בעלי שליטה. תפקיד הממשל התאגידי בחברות אלה להגן על בעלי מניות המיעוט מתיעול ערך בידי בעל השליטה. פתרונות כמו אישור דירקטורים חיצוניים לעסקות בעלי שליטה או חובת האמונים אינם מספקים: גם דירקטורים חיצוניים זקוקים לתמיכת בעל השליטה למינוים, ומשוכות שעומדות בפני הגשת תביעה מחלישות את חובת האמונים.

המשך קריאה: השפעת זכות הוטו של המיעוט על תגמול בעלי שליטה

אילון בלום, שרון חנס, רויטל יוסף ובני לאוטרבך

עורך דין בלום הוא בוגר הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. ד"ר יוסף היא פוסט-דוקטורנטית בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר אילן. פרופסור לאוטרבך הוא ראש הקתדרה על שם משפחת אקרמן לממשל תאגידי בישראל בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר אילן.

השנה מלאו עשרים שנה לכניסת חוק החברות, התשנ"ט–1999 לתוקף. מחקרים שהתמקדו בתקופה שקדמה לחוק ולמהפכת הממשל התאגידי שהתחוללה אחריו חשפו ממצאים עגומים בדבר ערכה הגבוה של השליטה בחברה ציבורית בישראל. ערך גבוה לשליטה עשוי לנבוע בין השאר מיכולת לנצל את החברה לצרכי בעל השליטה על חשבון יתר בעלי המניות, בין השאר, באמצעות עסקאות שלו עם החברה.

המשך קריאה: שוויה של שליטה בחברה בעקבות רפורמות מקיפות בממשל התאגידי הישראלי

אסף חמדני ורון חריס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, ורון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה על שם קלמן לובובסקי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

משבר הקורונה הביא להפחתה דרמטית בפעילות העסקית במשק. עסקים רבים נדרשו לעצור את פעילותם ושכירים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם או ספגו ירידת שכר משמעותית. בטווח הקצר המשבר יוצר עבור עסקים ויחידים רבים בעיות נזילות. המדינה הצהירה על מגוון צעדים לפתרון בעיות הנזילות ולסיוע לעסקים בקשיים, אך צעדים אלו לא צפויים לתת מענה מלא. ככל שתתמשך העצירה של הפעילות העסקית בישראל ובעולם יהיו עסקים ויחידים רבים שיגיעו למצבי חדלות פירעון, והם עלולים ליצור אפקט הדבקה לעסקים נוספים.

המשך קריאה: חדלות פירעון והמשבר

אהוד קמר וקובי קסטיאל

אהוד קמר הוא פרופסור מן המניין וד"ר קובי קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. רשימה זו היא תקציר מאמר שעתיד להתפרסם בכרך מג של כתב העת עיוני משפט (2020).

סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 מטיל חבות על דירקטורים ועל מנהלים כלליים שידעו או היה עליהם לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. פרופסור דוד האן קורא לביטול הסעיף בטענה שהוא עלול להוביל לקבלת החלטות מתגוננות ובהן פתיחה מיותרת בהליכי חדלות פירעון. בינתיים הוא מציע ליטול את עוקצו באמצעות החלת כלל שיקול הדעת העסקי על החלטות נושאי משרה שנעזרו במומחים להבראת חברות, ותוהה אם להחילו גם על החלטות נושאי משרה שלא נעזרו במומחים. הוא אף מציע שינוי חוק שיאפשר לבית המשפט להשאיר את ההנהלה בתפקידה ללא פיקוח נאמן חיצוני כבארצות הברית.

המשך קריאה: סמכות ללא אחריות? תגובה להצעה לביטול חבות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון

שרון חנס ובני לאוטרבך

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. פרופסור לאוטרבך הוא ראש הקתדרה על שם משפחת ריימונד אקרמן לממשל תאגידי בישראל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 1 באפריל 2019. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

מאז שנות התשעים אוסר החוק בישראל על רישום למסחר בבורסה של חברות עם שני סוגי מניות. מדובר במניות שנבדלות בזכויות ההצבעה שלהן. אולם שינויים דרמטיים שמתחוללים בעולם בשנים האחרונות, דורשים דיון מחודש בשאלה זו.

המשך קריאה: רוצים למשוך חברות לבורסה? התירו מסחר עם שני סוגי מניות

אסף חמדני ורות רונן

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רות רונן היא שופטת במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הבקשות לאישור תובענות נגזרות המוגשות לבתי המשפט בישראל. במסגרת הדיון בבקשות אלה התעוררו בפסיקה שאלות הן לגבי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי ביחס להחלטת החברה לא להגיש תביעה והן לגבי המעמד שיש לתת להחלטה כזו שהתקבלה בידי ועדת תביעות מיוחדת שמינה הדירקטוריון. במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב בספר דנציגר אנו דנים בשאלה העקרונית שעומדת ביסוד סוגיות משפטיות אלו: מתי ראוי להעניק לחברה שליטה בהחלטות הנוגעות להגשת תביעה בשם החברה נגד נושאי משרה ובעלי שליטה, ואיזו ביקורת ראוי שבתי המשפט יפעילו על החלטה כזו.

המשך קריאה: מי שולט בתביעה הנגזרת?

מאת לאון אנידג'ר

ד"ר אנידג'ר הוא עורך דין במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'.

מקובל לומר שמטרת דיני התאגידים היא להבטיח שבעלי השליטה לא ינצלו את כוחם לתיעול טובות הנאה מהחברה לכיסם על חשבון בעלי מניות המיעוט. אולם, ככל שהדין מעניק הגנה רחבה יותר לבעלי מניות המיעוט, פוחת הסיכוי שבעל השליטה יקשור את גורלו בגורל החברה לטווח ארוך ויתרום לה ממומחיותו. יתרה מזו, מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על היחלשות המבנה הריכוזי של הבעלות בחברות באירופה ובישראל. על כן ראוי להתאים את הדין כך שיאזן את יחסי הכוח בין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט.

המשך קריאה: לקראת משטרי ממשל תאגידי יחסיים בישראל