מאת שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. גרסה קודמת של רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 29 בנובמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

 

תיקון מס' 16 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 דורש כי הסכם למתן שירותים של בעל השליטה לחברה הציבורית שבשליטתו יעמוד לאישור מחדש אחת לשלוש שנים. האישור המקורי להסכם, כמו גם האישור המחודש הנדרש, הוא אישור "משולש" שגולת הכותרת שלו היא אישור רוב מקרב בעלי מניות המיעוט (לאחר אישור הדירקטוריון וועדת הביקורת). אולם, מה דינו של ההסכם נותן השירותים לחברה חדל משליטתו בטרם הגיע המועד לאישור מחדש? שאלה תקדימית זו, שאין לה תשובה מפורשת בחוק, הוכרעה לאחרונה על ידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ק.ר.נ.א בע"מ נ' סלע קפיטל אינווסטמנט בע"מ.

המשך קריאה: מה דינה של שליטה שנפסקה?

מאת מאור ברדיצ'בסקי

עורך דין ברדיצ'בסקי מתמחה בעבירות צווארון לבן במשרד עורכי הדין תדמור ושות' יובל לוי ושות'.

שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, קבע לאחרונה כי חנה רדו, המשנה ליושב ראש מקאן תל אביב ויושבת ראש מקאן ואלי, לא תורשע בעבירת מידע פנים למרות שאין מחלוקת כי ביצעה קנייה של מניות קומפיוג'ן על בסיס מידע פנים שקיבלה מאחיה, אריה צ'צ'קס, שהיה נשוי לאשת פנים בחברה. נראה כי טעם מרכזי להחלטה היה העובדה שאיתן רבי, חשוד אחר בפרשה, אשר הפיק רווחים גבוהים יותר בנסיבות דומות ואף מתוחכמות בהרבה, הופנה להליך האכיפה המנהלי והוטל עליו עיצום כספי בלבד.

המשך קריאה: אכיפה בשוק ההון: פלילי או מנהלי?

מאת איתי פיגנבאום, ברק ירקוני ואלעד מן

עורכי הדין פיגנבאום, ירקוני ומן הם תלמידי מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 7 בנובמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

פרשת בזק פרצה לתודעה הציבורית לפני כחצי שנה. על פי הדיווחים בתקשורת, הפרשה מקיפה מספר סוגיות בעלות עניין ציבורי ומשפטי רב. כעת, נראה כי כיווני החקירה מתמקדים בשלושה מישורים עיקריים: "בישול" דוחות כספיים על מנת שיעמדו ביעדים המועילים לבעל השליטה; הכשלת עבודת הוועדה הבלתי תלויה של דירקטורים; וקבלת מידע מסווג ואולי אף שיתוף פעולה מצד גופים מוסמכים במשרד התקשורת. כל הפרשות חמורות ומעידות לכאורה על ליקוי מאורות בדרגים הגבוהים ביותר של החברה. אנו מקווים שהצדק יצא לאור.

המשך קריאה: בזק חייבת לשקול המשך כהונת הבכירים החשודים

מאת שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. גרסה מפורטת של רשימה זו נמצאת כאן.

האם אפשר להפר את האיסור על שימוש במידע פנים על ידי הימנעות מעסקה בנייר ערך? תשובתי לשאלה זו שלילית. הימנעות מעסקה בנייר ערך אינה עולה לשיטתי כדי שימוש במידע פנים גם כאשר אין ספק שהעסקה לא יצאה אל הפועל בשל מידע פנים. מסקנה זו ראויה מבחינת לשון החוק, מבחינת הגיונו הפנימי ומבחינת תכליתו.

המשך קריאה: האם מותר להימנע מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים?

מאת דוד האן

דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. במשך שש השנים האחרונות כיהן כאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

מאז פסק דינו המכונן של השופט ברק בפרשת מודיעים התבססה האחריות הפלילית של תאגידים והפכה חלק בלתי נפרד מן המשפט הישראלי. כמו בהקשר האזרחי, כך גם בהקשר הפלילי: תאגידים נחשבים מבחינה משפטית ל"אדם" לכל דבר ועניין ונושאים באחריות.

המשך קריאה: זה לא התאגיד, אלה בני האדם! עיון מחודש באחריות פלילית של תאגידים

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת משרד לליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כיצד יש לנהל תביעה נגזרת. משני צדי המתרס עמדה חברה אחת – אפריקה ישראל להשקעות בע"מ – כמבקשת וכמשיבה. פיצול האישיות נבע מהנושא הייחודי שהובא לפתחו של בית המשפט: מעמדה של החברה בתביעה נגזרת שהוגשה בשמה נגד בעל השליטה בה.

המשך קריאה: פיצול אישיות החברה

מאת אסף אקשטיין וגדעון פרחומובסקי

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. גדעון פרחומובסקי הוא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ומופקד הקתדרה על שם רוברט ג' פולר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה.

בשנים האחרונות התפתחו דיני התאגידים בישראל באופן משמעותי. פסקי דין רבים שניתנו התוו את המדיניות הראויה וקבעו את ההתנהגות המצופה מנושאי משרה בחברה במגוון רחב של הקשרים. אולם, הקשר מרכזי אחד טרם זכה להתייחסות ברורה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח.

המשך קריאה: אחריות דירקטורים למחדל בפיקוח

מאת עלי בוקשפן

ד"ר בוקשפן הוא יושב ראש הקרן למימון תובענות ייצוגיות ומרצה בכיר במרכז הבינתחומי. הרשימה פורסמה בעיתון דה מרקר ביום 14 במאי 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

אחת ההחלטות המונחות בימים אלה לפתחה של שרת המשפטים, איילת שקד, היא אם לפעול לקיבוע פעולתה של הקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות בישראל. קרנות פרטיות למימון תביעות ייצוגיות אינן דבר חדש בעולם, אך קרן ציבורית היא עניין נדיר. למעשה, הקרן היא כמעט תקדים עולמי.

המשך קריאה: הקרן למימון תביעות ייצוגיות – שעתו היפה של החוק בישראל

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

בעשור האחרון האכיפה הפלילית הפדראלית האמריקאית כלפי תאגידים עברה שינוי משמעותי. בתדירות הולכת וגוברת משרד המשפטים האמריקאי מגבש הסדרים מוסכמים עם תאגידים שנחשדו בעבירות חלף העמדתם לדין. שני הסדרים שבהם נעשה שימוש תכוף הם הסדר אי העמדה לדין (Non-Prosecution Agreement, או NPA) והסדר דיחוי תביעה (Deferred Prosecution Agreement, או DPA). הסכמים אלה כוללים תנאים מגוונים שבהם מתחייבים התאגידים לעמוד מעבר לתשלום קנס. בכלל אלה ניתן למצוא החלפת בעלי תפקידים שהיו מעורבים בביצוע העבירות או שהעבירות בוצעו במשמרתם, גיבוש תכנית ציות חדשה או שיפור של תכנית ציות קיימת, גיוס עובדים למערך הציות ועוד. לעתים קרובות כוללים ההסדרים הוראות בדבר מינוי של מפקח (Monitor) שיוודא ציות של התאגיד להסדר שגובש עמו במהלך תקופת המבחן המוסכמת.

המשך קריאה: על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים