גילוי מסמכים לפני בקשה לאישור תביעה נגזרת

נועם זמיר ואריק ברנאייזן

עורך דין זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'. עורך דין ברנאייזן הוא שותף במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'.

בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין לבייב קבע המחוקק בסעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט–1999 הסדר חריג המסמיך את בית המשפט להורות על גילוי מסמכים טרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. מאמרנו, שעתיד לראות אור בספר גרוניס, עוסק בהסדר זה.

המשך קריאה: גילוי מסמכים לפני בקשה לאישור תביעה נגזרת

פיצול אישיות החברה

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת משרד לליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כיצד יש לנהל תביעה נגזרת. משני צדי המתרס עמדה חברה אחת – אפריקה ישראל להשקעות בע"מ – כמבקשת וכמשיבה. פיצול האישיות נבע מהנושא הייחודי שהובא לפתחו של בית המשפט: מעמדה של החברה בתביעה נגזרת שהוגשה בשמה נגד בעל השליטה בה.

המשך קריאה: פיצול אישיות החברה

התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת בוטיק ליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנה האחרונה התפתח מאוד הליך גילוי המסמכים במסגרת בקשות לאישור תובענות נגזרות. השפעתן של התפתחויות אלה ניכרת כבר עתה, שכן הליך גילוי המסמכים הופך לכלי מרכזי בניהול התביעה הנגזרת. להתפתחויות אלה יהיו השלכות גם בעתיד.

המשך קריאה: התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

בין ייצוגית לנגזרת

מאת אהוד קמר ושרון חנס

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 1 ביולי 2011, במדור "רביעי בערב", בעמוד 19. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

תביעה על תרמית לפי חוק ניירות ערך תהיה תמיד תביעה ייצוגית בשם מחזיקי ניירות ערך, ולא תביעה נגזרת בשם החברה. גם כשהתביעה היא בשם בעלי מניות, וייתכן שהנפגע הוא בעל נייר ערך אחר, התביעה אינה מוגשת בשם כל בעלי המניות, כי אם בשם מי שקנה מניות או מכר מניות בהשפעת התרמית. המשמעות היא, שאין זהות אינטרסים בין התובעים לבין החברה, ולכן התביעה תהיה תובענה ייצוגית המאגדת את התובעים ולא תביעה נגזרת.

המשך קריאה: בין ייצוגית לנגזרת

למי מזיקה הערכת שווי מופרזת?

מאת שרון חנס ואהוד קמר

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 13 ביוני 2011, במדור "שני בערב", בעמוד 20. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

דיני החברות ודיני ניירות הערך מבחינים בין זכויות התביעה של החברה לבין זכויות התביעה של בעלי המניות. אמנם, כאשר נפגעות זכויות של החברה יורד מן הסתם גם ערך המניות, אולם נהוג לומר כי מדובר בפגיעה עקיפה שאינה מקנה זכות תביעה לבעלי המניות. להבחנה יש שני טעמים מרכזיים.

המשך קריאה: למי מזיקה הערכת שווי מופרזת?