עורך דין ורדניקוב היה המערער בע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ (28.12.2016). הוא מרצה במכון הישראלי לפיננסים.
דמיינו שאתם נמצאים בקזינו מפואר ומהמרים על סכומי עתק. דמיינו גם שהצלחתם לזכות ברווח שיספיק לכם ולמשפחתכם לכל החיים. האם יכול להיות יותר טוב מזה? אתם תתפלאו, אבל התשובה חיובית. כשהימרתם נטלתם סיכון שיכול היה להסתכם בהפסד כל הונכם. בשוק ההון אפשר להמר בכספם של אחרים.
המשך קריאהכלל שיקול הדעת העסקי מתיר לדירקטוריון להמר על עתיד החברה
עורך דין זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'. עורך דין ברנאייזן הוא שותף במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'.
בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין לבייב קבע המחוקק בסעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט–1999 הסדר חריג המסמיך את בית המשפט להורות על גילוי מסמכים טרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. מאמרנו, שעתיד לראות אור בספר גרוניס, עוסק בהסדר זה.
פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. פרופסור לאוטרבך הוא ראש הקתדרה על שם משפחת ריימונד אקרמן לממשל תאגידי בישראל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 1 באפריל 2019. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
מאז שנות התשעים אוסר החוק בישראל על רישום למסחר בבורסה של חברות עם שני סוגי מניות. מדובר במניות שנבדלות בזכויות ההצבעה שלהן. אולם שינויים דרמטיים שמתחוללים בעולם בשנים האחרונות, דורשים דיון מחודש בשאלה זו.
המשך קריאהרוצים למשוך חברות לבורסה? התירו מסחר עם שני סוגי מניות
אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רות רונן היא שופטת במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הבקשות לאישור תובענות נגזרות המוגשות לבתי המשפט בישראל. במסגרת הדיון בבקשות אלה התעוררו בפסיקה שאלות הן לגבי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי ביחס להחלטת החברה לא להגיש תביעה והן לגבי המעמד שיש לתת להחלטה כזו שהתקבלה בידי ועדת תביעות מיוחדת שמינה הדירקטוריון. במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב בספר דנציגר אנו דנים בשאלה העקרונית שעומדת ביסוד סוגיות משפטיות אלו: מתי ראוי להעניק לחברה שליטה בהחלטות הנוגעות להגשת תביעה בשם החברה נגד נושאי משרה ובעלי שליטה, ואיזו ביקורת ראוי שבתי המשפט יפעילו על החלטה כזו.
ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס מהקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ופרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
בעשורים האחרונים גובר העיסוק בשאלת אחריותם החברתית של תאגידים עסקיים, לרבות חובתם לכבד זכויות אדם. כיום מרחב ההשפעה של תאגידים חורג בהרבה מהתאגידים עצמם ומעורר את שאלת חובתם לשקול שיקולים ציבוריים בפעולותיהם.
מאת יובל נעים
יובל נעים הוא עורך דין במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. דעות ועמדות המובעות כאן הן של הכותב בלבד. הן נכתבו כדי לקדם שיח אקדמי והן לא מהוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.
ברשימה קודמת עם גלעד זוהרי סקרנו את פסקי הדין DFC Global ו-Dell, שבהם מנה בית המשפט העליון של דלוור תנאים שבהתקיימם ישמש מחיר העסקה או מחיר השוק של המניות בבורסה לפני העסקה מדד מהימן יותר לשווי המניות בתביעת סעד הערכה מאשר הערכות שווי של מומחים. בארבעה פסקי דין שניתנו מאז – Aruba Networks, AOL ,Blueblade ו-Solera – יישמה הערכאה הראשונה את הלכות DFC Global ו-Dell. בתוך כך התמודדה הערכאה הראשונה עם סוגיות שלא קיבלו מענה בהלכות אלה, לרבות היחס בין מחיר העסקה לבין מחיר השוק של המניות בבורסה לפני העסקה.
ביום שלישי, 8 בינואר 2019, יתקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב כנס משותף עם בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק על ניגודים בין משקיעים וממשל תאגידי. הכנס נערך בחסות מרכז צגלה למחקר בינתחומי במשפט ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל אביב ו-Institute for Corporate Governance and Finance באוניברסיטת ניו יורק. ההתכנסות תהיה בשעה 8:30 באולם קגן (100). ההרצאות יחלו בשעה 9:00 ויסתיימו בשעה 13:00. הכנס יתקיים בשפה האנגלית. תכנית הכנס נמצאת כאן.
המשך קריאהכנס אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ניו יורק על ממשל תאגידי
מאת אודליה מינס ודב סולומון
ד"ר מינס היא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. ד"ר סולומון הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
המחלקה הכלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה עוסקת בעניינים הקשורים לדיני חברות ודיני ניירות ערך, אך לא בעניינים הקשורים לדיני חדלות פירעון של חברות. במאמר שפרסמנו לאחרונה קראנו להרחבת סמכות המחלקה גם לתחום חדלות הפירעון ממספר נימוקים.
מאת עלי בוקשפן ואילון ידין
ד"ר בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. עורך דין ידין הוא תלמיד לתואר שני בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.
חברות משפחתיות מהוות נדבך הולך וגדל בכלכלה. אולם, למרות שבספרות בתחומי הניהול והמימון שמור להן מקום של כבוד, בספרות בתחום המשפט חסרה התייחסות הולמת להן. מלבד השיקולים העסקיים והאינטרסים הכרוכים בכל מבנה בעלות ושליטה קיימים בחברות אלה גם שיקולים משפחתיים, שאינם כלכליים ורציונליים. שיקולים אלה מחייבים בחינה מחודשת של ההנחות שבבסיס הניתוח התאגידי המקובל.
מאת אסף אקשטיין
ד"ר אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.
הדירקטוריון ממלא תפקיד חשוב בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על ההנהלה. בידיו רוב הסמכויות החשובות ובראשן הסמכות לבחון את מצבה הכספי של החברה, לקבוע את המבנה הארגוני ואת מדיניות התגמול, למנות את המנהל הכללי, להנפיק ניירות ערך, לחלק דיבידנד, לאשר עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים ועוד. בהתחשב בהשפעה הרבה של הדירקטוריון על התנהלות החברה מתמקדות הפסיקה והספרות האקדמית בתחום דיני התאגידים בדירקטוריון יותר מבכל אורגן אחר בחברה. התמקדות זו מתבטאת בדיון בחובות הדירקטורים ובביקורת השיפוטית על החלטותיהם. תשומת לב פחותה ניתנת למאפייני הדירקטוריון בחברות שונות.
