גילוי מסמכים לפני בקשה לאישור תביעה נגזרת

נועם זמיר ואריק ברנאייזן

עורך דין זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'. עורך דין ברנאייזן הוא שותף במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'.

בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין לבייב קבע המחוקק בסעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט–1999 הסדר חריג המסמיך את בית המשפט להורות על גילוי מסמכים טרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. מאמרנו, שעתיד לראות אור בספר גרוניס, עוסק בהסדר זה.

במאמר אנו טוענים שסעיף 198א חולל מהפכה בתביעות בדיני החברות ובדיני ניירות הערך, תוך שנרשמה עלייה חדה במספר ההליכים המוגשים מכוחו.

עוד אנו טוענים שנדרשות הצדקות כבדות משקל להבדל שהמחוקק יצר בין תביעה נגזרת לבין הליכים אזרחיים אחרים, שבהם לא קיימת סמכות דומה. הצדקה אפשרית אחת היא שמדובר בהליך שנועד לממש זכות תביעה של החברה לקידום טובתה. הצדקה אפשרית שנייה קשורה לתנאים הייחודיים לאישור תביעה נגזרת. לדעתנו, ספק אם יש בהצדקות אלה כדי להצדיק את ההסדר הייחודי.

מכל מקום, הצדקות אלה מורות כיצד ראוי ליישם את ההסדר. ההצדקה שעניינה הגשמת טובת החברה מחייבת הכרה בחובת נאמנות של התובע הנגזר לחברה ומלמדת שההסדר חל רק על מסמכים בשליטת החברה. ההצדקה שעניינה התנאים הייחודיים לאישור תביעה נגזרת מתאימה בעיקר לשיטות משפט שבהן תביעה נגזרת עשויה להידחות על הסף, ומצדיקה הרחבה של השימוש בסמכות בית המשפט לסלק תביעות נגזרות על הסף.

בהמשך אנו מראים שטיוטת תקנות החברות (הוראות לעניין תובענה נגזרת והגנה נגזרת), התשע"ז–2017 מתעלמת מהסדר גילוי המסמכים בסעיף 198א, ועומדים על הקשיים שנובעים מכך.

לבסוף אנו דנים בשורת סוגיות שסעיף 198א מעורר בשלבים שונים של הליך התביעה הנגזרת: פנייה מוקדמת לחברה, כלל שיקול הדעת העסקי, תיקון הבקשה וצירוף ראיות, הסתלקות ופשרה, סודיות, התיישנות, מעשה בית דין, ערעור ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים