סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

החברה חבס השקעות קרסה, והשאירה את מחזיקי איגרות החוב שלה ואת שאר נושיה עם חובות בסך 120 מיליון שקלים חדשים. מפרק החברה תבע את הדירקטורים של החברה (ובעלי השליטה) בשתי עילות עיקריות: ראשית, טענה לניהול כושל של החברה תוך נטילת סיכונים בלתי סבירים; שנית, טענה כי על הדירקטורים להשיב לקופת החברה סכום של 12 מיליון שקלים חדשים שחולק כדיבידנד מספר חודשים בטרם הגיעה החברה לחדלות פירעון. תביעה זו היא חלק משורה מתארכת של תביעות כנגד דירקטורים בחברות שקרסו או שביצעו חלוקות דיבידנד פגומות לכאורה. בחלק מהתביעות, כדוגמת פסק הדין של השופט ברנר בפרשת מלרג או ההחלטה של השופטת רונן בפרשת ביקומיוניקישנס (החברה האם של החברה בזק), מצא בית המשפט כי התקיימה חלוקת דיבידנד אסורה וכי יש להשיב כספים לחברה. אנו צופים כי גל זה של תביעות יימשך ומכאן החשיבות של ההלכות המשפטיות בתחום.

המשך קריאה: סופה של חבס השקעות – גבולות האחריות של דירקטורים לכישלון עסקי

בעלות מבוזרת, שליטה ושיתוף פעולה בין גופים מוסדיים

אסף חמדני וקובי קסטיאל

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים וד"ר קובי קסטיאל הוא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות חדשה וייחודית לשוק ההון הישראלי: הצעת מועמדים לדירקטוריון חברות ציבוריות על ידי גופים מוסדיים. דוגמאות בולטות כוללות מינוי נציגים מטעם גופים מוסדיים לדירקטוריונים של בזק, של פז, של חברה כלכלית ירושלים ושל דלק אנרגיה.

המשך קריאה: בעלות מבוזרת, שליטה ושיתוף פעולה בין גופים מוסדיים

העתיד של אקטיביזם של בעלי מניות

אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

שתי התפתחויות מעצבות כיום את שוקי ההון המודרניים. ההתפתחות הראשונה היא העלייה הדרמטית בהיקף האחזקות של המשקיעים המוסדיים ובהשפעתם. כיום אחזקת המשקיעים המוסדיים מהווה כ-70%–80% משוק ההון האמריקאי, ומספר קטן של מנהלי קרנות מחזיקים נתחים משמעותיים מכל חברה ציבורית בארצות הברית. ההתפתחות השנייה היא ההשפעה העולה של קרנות הגידור האקטיביסטיות, שדוחפות חברות ציבוריות לנקוט פעולות כדוגמת החלפת הצוות המנהל, שינוי התכנית העסקית או מכירת החברה.

המשך קריאה: העתיד של אקטיביזם של בעלי מניות

חדלות פירעון והמשבר

אסף חמדני ורון חריס

אסף חמדני הוא פרופסור מן המניין ומנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, ורון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה על שם קלמן לובובסקי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

משבר הקורונה הביא להפחתה דרמטית בפעילות העסקית במשק. עסקים רבים נדרשו לעצור את פעילותם ושכירים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם או ספגו ירידת שכר משמעותית. בטווח הקצר המשבר יוצר עבור עסקים ויחידים רבים בעיות נזילות. המדינה הצהירה על מגוון צעדים לפתרון בעיות הנזילות ולסיוע לעסקים בקשיים, אך צעדים אלו לא צפויים לתת מענה מלא. ככל שתתמשך העצירה של הפעילות העסקית בישראל ובעולם יהיו עסקים ויחידים רבים שיגיעו למצבי חדלות פירעון, והם עלולים ליצור אפקט הדבקה לעסקים נוספים.

המשך קריאה: חדלות פירעון והמשבר

מי שולט בתביעה הנגזרת?

אסף חמדני ורות רונן

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רות רונן היא שופטת במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הבקשות לאישור תובענות נגזרות המוגשות לבתי המשפט בישראל. במסגרת הדיון בבקשות אלה התעוררו בפסיקה שאלות הן לגבי תחולת כלל שיקול הדעת העסקי ביחס להחלטת החברה לא להגיש תביעה והן לגבי המעמד שיש לתת להחלטה כזו שהתקבלה בידי ועדת תביעות מיוחדת שמינה הדירקטוריון. במאמר שעתיד להתפרסם בקרוב בספר דנציגר אנו דנים בשאלה העקרונית שעומדת ביסוד סוגיות משפטיות אלו: מתי ראוי להעניק לחברה שליטה בהחלטות הנוגעות להגשת תביעה בשם החברה נגד נושאי משרה ובעלי שליטה, ואיזו ביקורת ראוי שבתי המשפט יפעילו על החלטה כזו.

המשך קריאה: מי שולט בתביעה הנגזרת?

הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. המאמר המלא יראה אור בכתב העת "משפטים" (2018).

החלטת השופטת רות רונן בבקשה לגילוי מסמכים בעניין רכישת אוסם בידי נסטלה העלתה לדיון מחודש את סוגיית היקף הביקורת השיפוטית על עסקאות בעלי שליטה. במאמר שיתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת "משפטים" לרגל חמש שנים למחלקה הכלכלית אנו דנים בהיקף הראוי לביקורת שיפוטית על עסקאות בעלי שליטה לנוכח התפתחויות משמעותיות במשפט התאגידים בישראל, ובכלל זה הקמת המחלקה הכלכלית, תיקונים 16 ו-22 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, התגברות התביעות שעניינן עסקאות בעלי שליטה ופסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ'. המאמר מציע מודל מעודכן לביקורת שיפוטית תוך התייחסות לשאלות שניצבות בפני מתכנני עסקאות בעלי שליטה או עסקאות אחרות בניגוד עניינים.

המשך קריאה: הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים

העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 5 במרץ 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בהחלטה המקיפה של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב (אלוביץ'-בזק), שבה נדחה הערעור שהוגש על חלוקת הדיבידנד של בזק לאורך שנים, הביע השופט יצחק עמית גישה המסתייגת מהתערבות של בתי המשפט בעסקאות בעלי שליטה שאושרו בהליך נאות ובהתאם להוראות חוק החברות.

המשך קריאה: העליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין

חסינות מביקורת שיפוטית

מאת אסף חמדני ושרון חנס

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 17 בפברואר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, אישר לאחרונה שני הסדרי פשרה, תוך שהוא קובע הלכות חדשות בנוגע לביקורת השיפוטית על עסקאות עם בעל השליטה. בעסקה בין חברה ציבורית לבעל השליטה קיים ניגוד עניינים מובנה, המעלה חשש שתנאי העסקה אינם לטובת החברה, או שטובים מהם היו נקבעים בעסקה בין החברה לצד בלתי קשור.

המשך קריאה: חסינות מביקורת שיפוטית

סוף עידן הדירקטורים החיצוניים בחברות ישראליות הנסחרות בניו יורק

מאת אסף חמדני וטוביה גפן

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. עורך דין טוביה גפן הוא מנהל מחלקת שוק ההון הבינלאומי במשרד נשיץ ברנדס אמיר ושות'. הרשימה התפרסמה ביום 21 בדצמבר 2015 בעיתון דה מרקר בעמוד 39. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

משרד המשפטים פרסם באחרונה הצעה חדשנית עם הקלות מרחיקות לכת ברגולציה של חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בניו יורק, כמו צ'ק פוינט, וויקס, מלאנוקס, איזיצ'יפ וסייבר ארק. המטרה המוצהרת היא למנוע כפילויות ברגולציה התאגידית שחלה על חברות אלה. עם זאת, ההצעה משקפת שינוי תפישתי עמוק בגישת הרגולציה לחברות ישראליות הפועלות בשווקים גלובליים, ובהתאמת דיני התאגידים לחברות ללא בעלי שליטה.

המשך קריאה: סוף עידן הדירקטורים החיצוניים בחברות ישראליות הנסחרות בניו יורק

הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים

מאת אסף חמדני ושרון חנס

רשימה זו דנה בשלוש סוגיות מרכזיות הנוגעות לביקורת שיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים, וזאת על רקע ההתפתחויות בפסיקה בישראל ובדלוור. ראשית, מהם סוגי העסקאות בניגוד עניינים שלגביהן ראוי להחיל את מבחן ההגינות המלאה במתכונתו המלאה? שנית, מהן הציפיות מוועדת הדירקטוריון המיוחדת ומהם הצעדים שעליה לנקוט כדי לקיים הליך אפקטיבי ובלתי מוטה? לבסוף, מהי ההשלכה הראויה של שימוש אפקטיבי בוועדה בלתי תלויה על עוצמת הביקורת השיפוטית? ביחס לשאלה אחרונה זו, נציע פתרון המאזן בין העמדה השוללת ניהול הליכים משפטיים שכל תכליתם הכרעה בין חוות דעת של מומחים, לבין החשש מפני ציות קוסמטי גרידא. בתמצית, גישה זו קוראת לבתי המשפט לקיים בשלב בקשת האישור בירור מקיף בנוגע לנאותות ההליך – לרבות מנגנון הוועדה המיוחדת, הגילוי לבעלי המניות והאישור בידי הרוב הלא נגוע – אך לא ביחס לתנאיה הכלכליים של העסקה.

המשך קריאה: הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים