מאת אסף אקשטיין ודוד האן
ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
חברות מסחריות פועלות על פי החלטות בני אדם המצויים בעמדות מפתח בהן. לבעל השליטה מיוחס הכוח המרבי: "בעל המאה" נתפס גם כ"בעל הדעה". כוח זה המיוחס לבעל השליטה הביא לחשש שבעל השליטה יפגע בטובת החברה ובטובת יתר בעלי המניות. לפיכך, ברבות השנים הוגבלה מעורבות בעל השליטה בנעשה בחברה והוטלה עליו אחריות אישית להפרת חובות כלפי החברה וכלפי יתר בעלי המניות.
מאת ברק ירקוני
עורך דין ירקוני הוא תלמיד לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים.
במאמר שייצא לאור בקרוב ובתמצית שפורסמה באתר זה פרופסור אסף חמדני ופרופסור שרון חנס מבקשים להעניק לעסקאות מהותיות של החברה עם בעל השליטה בה חסינות מביקורת שיפוטית, אם אושרו בסוף הליך משא ומתן שבו ייצגה ועדה מיוחדת של דירקטורים בלתי תלויים את בעלי מניות המיעוט.
מאת יובל נעים וגלעד זוהרי
יובל נעים הוא עורך דין במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. גלעד זוהרי הוא עורך דין במשרד Kirkland & Ellis LLP. הדעות ברשימה זו הן של הכותבים בלבד. הרשימה נכתבה כדי לקדם שיח עיוני ואין לראות בה ייעוץ משפטי.
לאחרונה נתן בית המשפט העליון של דלוור את פסק דינו בעניין Dell. פסק הדין הדגיש את מחיר העסקה ואת מחיר השוק של המניה כמדדים לשווי הוגן בתביעות סעד הערכה, ונתן להם עדיפות על פני הערכת שווי בשיטת היוון תזרים מזומנים (Discounted Cash Flow, או DCF). בכך מהווה פסק הדין פיתוח משמעותי נוסף של מגמת בתי המשפט של דלוור בשנים האחרונות.
המשך קריאהבית המשפט העליון של דלוור: עדיפות למחיר השוק ולמחיר העסקה על פני DCF
אסף חמדני הוא פרופסור ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. המאמר המלא יראה אור בכתב העת "משפטים" (2018).
החלטת השופטת רות רונן בבקשה לגילוי מסמכים בעניין רכישת אוסם בידי נסטלה העלתה לדיון מחודש את סוגיית היקף הביקורת השיפוטית על עסקאות בעלי שליטה. במאמר שיתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת "משפטים" לרגל חמש שנים למחלקה הכלכלית אנו דנים בהיקף הראוי לביקורת שיפוטית על עסקאות בעלי שליטה לנוכח התפתחויות משמעותיות במשפט התאגידים בישראל, ובכלל זה הקמת המחלקה הכלכלית, תיקונים 16 ו-22 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, התגברות התביעות שעניינן עסקאות בעלי שליטה ופסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ'. המאמר מציע מודל מעודכן לביקורת שיפוטית תוך התייחסות לשאלות שניצבות בפני מתכנני עסקאות בעלי שליטה או עסקאות אחרות בניגוד עניינים.
המשך קריאההגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים
מאת שרון חנס
פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. גרסה קודמת של רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 29 בנובמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
תיקון מס' 16 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 דורש כי הסכם למתן שירותים של בעל השליטה לחברה הציבורית שבשליטתו יעמוד לאישור מחדש אחת לשלוש שנים. האישור המקורי להסכם, כמו גם האישור המחודש הנדרש, הוא אישור "משולש" שגולת הכותרת שלו היא אישור רוב מקרב בעלי מניות המיעוט (לאחר אישור הדירקטוריון וועדת הביקורת). אולם, מה דינו של ההסכם נותן השירותים לחברה חדל משליטתו בטרם הגיע המועד לאישור מחדש? שאלה תקדימית זו, שאין לה תשובה מפורשת בחוק, הוכרעה לאחרונה על ידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ק.ר.נ.א בע"מ נ' סלע קפיטל אינווסטמנט בע"מ.
מאת אסף חמדני ושרון חנס
אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 5 במרץ 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
בהחלטה המקיפה של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב (אלוביץ'-בזק), שבה נדחה הערעור שהוגש על חלוקת הדיבידנד של בזק לאורך שנים, הביע השופט יצחק עמית גישה המסתייגת מהתערבות של בתי המשפט בעסקאות בעלי שליטה שאושרו בהליך נאות ובהתאם להוראות חוק החברות.
המשך קריאההעליון לא נסוג מהפיקוח המחמיר על עסקאות בעלי עניין
מאת אסף וינר ואלעד מן
אסף וינר שימש כמנהל המחקר של הוועדה הציבורית שמונתה על ידי משרד התקשורת לבחינת האסדרה על שידורים מסחריים (ועדת שכטר). אלעד מן הוא יושב ראש עמותת "העין השביעית", היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" ונציג ציבור בנשיאות מועצת העיתונות. הכותבים הם תלמידים לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 25 ביולי 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
שידורי החדשות המשודרים בישראל הם אחד מתחומי העיסוק המפוקחים והמאוסדרים ביותר מבין ענפי המשק השונים. כך, למשל, חוק הרשות השנייה מסדיר היבטים מבניים של חברות החדשות בערוצים 2 ו-10.
המשך קריאהבשוק התקשורת הישראלי אסור לאפשר שליטה נטולת רסן בשידורי החדשות
מאת אלעד מן ואיתי פיגנבאום
עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד ב"מן-ברק עורכי דין ונוטריון" ומשמש כיועץ המשפטי של עמותת "הצלחה". עורך דין איתי פיגנבאום הוא עמית מחקר של המכון למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי על שם הרי ומיכאל סאקר באוניברסיטה עברית. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 13 ביולי 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
באוגוסט שעבר דיווחה להב רילאסטייט על הסדר אכיפה מותנה שנחתם בין סגן יושב ראש הדירקטוריון שלה, איליק רוז'נסקי, המשמש גם כאחד מבעלי השליטה בה, לבין פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות ניירות ערך. הסדר האכיפה המותנה הביא לסיומה של חקירה משנת 2009 שעסקה בחשדות על טיב הדיווחים החשבונאיים שנערכו במהלך תקופת כהונתו של רוז'נסקי כמנכ"ל דלק נדל"ן. ההסדר הטיל על רוז'נסקי תשלום עיצום כספי בגובה 720 אלף שקל, וכן התחייב רוז'נסקי במסגרת ההסדר לא לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית כלשהי במשך שמונה חודשים. על פי מצוות ההסדר הודיע רוז'נסקי על סיום כהונתו כסגן יושב ראש דירקטוריון להב רילאסטייט.
ביום רביעי, 29 ביוני 2016, החל מהשעה 18:00 יתקיים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון לזכר עורך הדין יששכר פישר ז"ל, שעל שמו ועל שם רעייתו נקרא המרכז לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב.
לאחר התכנסות ודברי ברכה יציג פרופסור אהוד קמר מאוניברסיטת תל-אביב תוצאות מחקר אמפירי שערך עם פרופסור ישי יפה מהאוניברסיטה העברית ועם פרופסור ג'סי פריד מאוניברסיטת הרווארד על השפעת תיקון מספר 16 לחוק החברות על תגמול בעלי שליטה בישראל.
תכנית הערב ופרטים להשתתפות נמצאים כאן.
מאת ברק ירקוני
עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
לאחרונה הודיעה נסטלה, בעלת השליטה באסם, כי היא החליטה לרכוש בכפייה את מניות המיעוט באסם בעסקת מיזוג משולש הפכי. מיד לאחר ההודעה הוגשו לבית המשפט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בטענה, בין היתר, כי המחיר שהוצע לבעלי מניות המיעוט בעסקה אינו הוגן. נסטלה ואסם ודאי יטענו כי על בית המשפט לדחות את התביעות, שכן המחיר שנקבע בעסקה אושר על ידי ועדה מיוחדת של שלושה דירקטורים בלתי תלויים באסם. האם בית המשפט הישראלי נדרש לדחות תובענות ייצוגיות כאלה רק משום שהמחיר אושר על ידי ועדה מיוחדת?
