לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין

מאת ברק ירקוני

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

לאחרונה הודיעה נסטלה, בעלת השליטה באסם, כי היא החליטה לרכוש בכפייה את מניות המיעוט באסם בעסקת מיזוג משולש הפכי. מיד לאחר ההודעה הוגשו לבית המשפט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בטענה, בין היתר, כי המחיר שהוצע לבעלי מניות המיעוט בעסקה אינו הוגן. נסטלה ואסם ודאי יטענו כי על בית המשפט לדחות את התביעות, שכן המחיר שנקבע בעסקה אושר על ידי ועדה מיוחדת של שלושה דירקטורים בלתי תלויים באסם. האם בית המשפט הישראלי נדרש לדחות תובענות ייצוגיות כאלה רק משום שהמחיר אושר על ידי ועדה מיוחדת?

המשך קריאה: לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין

המשפט התאגידי, הדמוקרטיה העממית והתקשורת

מאת סבר פלוצקר

סבר פלוצקר הוא עורך כלכלי ראשי ופרשן בעיתון ידיעות אחרונות. רשימה זו מבוססת על הרצאה שניתנה ביום 25 במאי 2014 בערב עיון לציון שנה לפטירתו של עורך הדין יששכר פישר ז"ל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

בגלל המבנה המיוחד של שוק ההון הישראלי, בו מספר אנשים המחזיק שליטה במספר תאגידים בורסאיים, נוצר בארץ אוסף של חוקים ותקנות והוראות שמטרתם להחליף את מה שנראה על פניו כדמוקרטיה תאגידית בסיסית: מניה אחת קול אחד. להחליף אותה במה? בשלטון של מיעוטים.

המשך קריאה: המשפט התאגידי, הדמוקרטיה העממית והתקשורת

תרומה עם תמורה לחברה (Company) ולחברה (Society)

מאת עלי בוקשפן

ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה.

בימים האחרונים עלתה לכותרות השאלה החדשה-ישנה בנוגע לתרומותיהם של תאגידים — להבדיל מתרומות הממומנות מכיסם של נושאי משרה ובעלי שליטה בתאגידים — המיועדות למטרות חברתיות. הדיון התעורר בעקבות תרומותיה הכספיות של קבוצת אי.די.בי למספר רשויות מקומיות, קבוצה אשר נמצאת תורמת בעל כורחה גם לשיח התאגידי הכולל לא מעט. מטרתה של רשימה זו להציע בהקשר זה מנגנון שיאפשר, כמטבע הלשון, לאכול את העוגה, להשביע בה רבים ולהשאיר אותה שלמה.

המשך קריאה: תרומה עם תמורה לחברה (Company) ולחברה (Society)

כמה הערות על ההמלצות לטיפול בריכוזיות בישראל

מאת ישי יפה

 ישי יפה הוא פרופסור וסגן הדקאן בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית.

הוועדה להגברת התחרותיות במשק, או בשמה הלא רשמי "ועדת הריכוזיות", הציעה להגביל את השפעתן של הקבוצות העסקיות הגדולות במשק באמצעות המלצות בשלושה תחומים:

המשך קריאה: כמה הערות על ההמלצות לטיפול בריכוזיות בישראל

הערות על המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות

מאת אהוד קמר ושרון חנס

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב.

לאחרונה קראה הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("ועדת הריכוזיות") לציבור להעיר את הערותיו על המלצות הביניים שפרסמה. במכתב ששלחנו לוועדה ביוזמתנו וללא תמורה מאיש פירטנו את הערותינו כמומחים בדיני חברות וניירות ערך. רוב המלצות הוועדה מצוינות ואנו תומכים בהן. חלק מההמלצות אנו מציעים לשפר.

המשך קריאה: הערות על המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות

בזהירות עם הפירמידה

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בכתב העת "עורך הדין", גיליון אוקטובר 2011, עמוד 26. קישור לגיליון באתר כתב העת נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

הוועדה להגברת התחרותיות במשק הגישה בחודש שעבר את המלצות הביניים שלה. במסגרת המלצות אלה קיים פרק נכבד ובו צעדים לטיפול בקבוצות עסקיות המאורגנות כפירמידה של חברות ציבוריות. פירמידות שכאלו שכיחות בעולם, ולמעשה יצירת פירמידה היא אחת משתי הדרכים השכיחות להפריד בין זכויות ההצבעה של בעל השליטה לבין זכויותיו לדיבידנד. הדרך השכיחה השנייה היא הנפקת שני סוגי מניות, כאשר אחד הסוגים, המוחזק ברובו בידי בעל השליטה, נהנה מזכויות הצבעה נדיבות ומזכויות דיבידנד מצומצמות.

המשך קריאה: בזהירות עם הפירמידה

כור היתוך

מאת אהוד קמר

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה ב-29 ביוני 2011, בעיתון גלובס, מדור "רביעי בערב", עמוד 13. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

אז מה היה לנו כאן? מן מהשמיים לבעלי המניות, לא פחות ולא יותר. זה 3 שנים מכבידה חברת מכתשים אגן תעשיות על בעלי מניותיה. בקיץ 2008 עוד נסחרה מניית מכתשים בשער של 32 שקל למניה, אבל ההתפתחויות שחלו בתעשיית הכימיקלים לחקלאות בעולם פגעו בחברה בהתמדה והורידו אותה בסוף 2010 לשער של 14 שקל למניה. מכתשים אגן התקשתה לעמוד בתחרות, והתחזיות לגביה לא היו מעודדות.

המשך קריאה: כור היתוך

התיקון לחוק החברות אינו מספיק

מאת אהוד קמר

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה ב-14 במרץ 2011, בעיתון גלובס, מדור "שני בערב", עמוד 12. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בשעה טובה ומוצלחת אושר תיקון מספר 16 לחוק החברות. מעלות רבות יש לחוק החדש, אבל בעיניי חשובים במיוחד הסעיפים שמחזקים את עצמאות ועדת הביקורת, ומחמירים את התנאים לאישור עסקות עם בעלי שליטה. 

המשך קריאה: התיקון לחוק החברות אינו מספיק