מימון סטארט-אפים: כוונות טובות שטובעות בהמון תקנות

מאת שלמה לנדרס

עורך דין לנדרס הוא ראש תחום טכנולוגיה (במשותף) במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'. רשימה זו התפרסמה ביום 7 בפברואר 2018 בעיתון גלובס. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בסוף 2017 נכנסו לתוקפן תקנות ניירות ערך העוסקות במימון המונים. התקנות נועדו לאפשר לציבור הרחב להשקיע בחברות הייטק, וכך ליטול חלק בעסקאות האקזיט המפורסמות שלהן. בה בעת, נפתח לחברות הסטארט-אפ ערוץ מימון משמעותי, וזאת בלי להידרש לתהליך המורכב והיקר של הכנת תשקיף. לכאורה הרגע המכונן שכולם ייחלו לו, אלא שבפועל כלל לא ברור שהברכות במקומן.

המשך קריאה: מימון סטארט-אפים: כוונות טובות שטובעות בהמון תקנות

אכיפה בשוק ההון: פלילי או מנהלי?

מאת מאור ברדיצ'בסקי

עורך דין ברדיצ'בסקי מתמחה בעבירות צווארון לבן במשרד עורכי הדין תדמור ושות' יובל לוי ושות'.

שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, קבע לאחרונה כי חנה רדו, המשנה ליושב ראש מקאן תל אביב ויושבת ראש מקאן ואלי, לא תורשע בעבירת מידע פנים למרות שאין מחלוקת כי ביצעה קנייה של מניות קומפיוג'ן על בסיס מידע פנים שקיבלה מאחיה, אריה צ'צ'קס, שהיה נשוי לאשת פנים בחברה. נראה כי טעם מרכזי להחלטה היה העובדה שאיתן רבי, חשוד אחר בפרשה, אשר הפיק רווחים גבוהים יותר בנסיבות דומות ואף מתוחכמות בהרבה, הופנה להליך האכיפה המנהלי והוטל עליו עיצום כספי בלבד.

המשך קריאה: אכיפה בשוק ההון: פלילי או מנהלי?

האם מותר להימנע מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים?

מאת שרון חנס

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. גרסה מפורטת של רשימה זו נמצאת כאן.

האם אפשר להפר את האיסור על שימוש במידע פנים על ידי הימנעות מעסקה בנייר ערך? תשובתי לשאלה זו שלילית. הימנעות מעסקה בנייר ערך אינה עולה לשיטתי כדי שימוש במידע פנים גם כאשר אין ספק שהעסקה לא יצאה אל הפועל בשל מידע פנים. מסקנה זו ראויה מבחינת לשון החוק, מבחינת הגיונו הפנימי ומבחינת תכליתו.

המשך קריאה: האם מותר להימנע מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים?

על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

מאת אסף אקשטיין

ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו.

בעשור האחרון האכיפה הפלילית הפדראלית האמריקאית כלפי תאגידים עברה שינוי משמעותי. בתדירות הולכת וגוברת משרד המשפטים האמריקאי מגבש הסדרים מוסכמים עם תאגידים שנחשדו בעבירות חלף העמדתם לדין. שני הסדרים שבהם נעשה שימוש תכוף הם הסדר אי העמדה לדין (Non-Prosecution Agreement, או NPA) והסדר דיחוי תביעה (Deferred Prosecution Agreement, או DPA). הסכמים אלה כוללים תנאים מגוונים שבהם מתחייבים התאגידים לעמוד מעבר לתשלום קנס. בכלל אלה ניתן למצוא החלפת בעלי תפקידים שהיו מעורבים בביצוע העבירות או שהעבירות בוצעו במשמרתם, גיבוש תכנית ציות חדשה או שיפור של תכנית ציות קיימת, גיוס עובדים למערך הציות ועוד. לעתים קרובות כוללים ההסדרים הוראות בדבר מינוי של מפקח (Monitor) שיוודא ציות של התאגיד להסדר שגובש עמו במהלך תקופת המבחן המוסכמת.

המשך קריאה: על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים

האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן

עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד במן-ברק עורכי דין ונוטריון ומשמש יועץ משפטי להצלחה — התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 6 בדצמבר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הזמן שחלף מאז שהתפוצצה פרשת התקיפה המינית לכאורה המיוחסת למנהל הכללי של בנק הפועלים פועלים לשעבר, ציון קינן, מאפשר להרהר בכמה סוגיות תאגידיות העולות מהמאורעות. חשיבות מיפוי האירועים מתעצמת לאור פרישתו של יושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, והשמועות שלפיהן סיום תפקידו נבע מ"כשלים טכניים".

המשך קריאה: האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

גלולות רעל וסוסים טרויאנים בשוק ההון בישראל

מאת עמיר ליכט

עמיר ליכט הוא פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הרשימה מבוססת על רשימה שהופיעה בבלוג שלו על דיני אמונאות וממשל תאגידי, נקודה בסוף משפט.

שני אירועי ממשל תאגידי חשובים פקדו אותנו לאחרונה. האחד הוא החלטה בעניין Perrigo Company נ' Mylan שבו עוסקת רשימה זו. השני הוא פרסום תזכיר תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשע"ו-2015. בעניין Perrigo נקבע כי אין מניעה לרשום את מניות חברת מיילן למסחר בבורסה בתל-אביב במסגרת הסדר הרישום הכפול, הגם שיש בחברה מנגנוני ביצור שליטה המנציחים את שליטת הדירקטוריון בה. תזכיר התקנות מציע שחברות ישראליות ללא בעל שליטה שנסחרות בבורסות NYSE ו-Nasdaq יוכלו לקבל פטור מדרישות הדין הישראלי לגבי הרכב ועדת הביקורת וועדת התגמול ולגבי מינוי דירקטורים חיצוניים, ובמקום דרישות אלה יבוא הדין הזר. למרות שיש הבדל בין שני המהלכים, שניהם מבטאים מדיניות דומה ורצויה, אשר מעודדת שילוב של חברות ישראליות ושל שוק ההון הישראלי בסביבה הגלובלית.

המשך קריאה: גלולות רעל וסוסים טרויאנים בשוק ההון בישראל

כנס על שליטה מבוזרת

ביום 26 באוקטובר 2015 התקיים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב הכנס השנתי בסדרה "עיונים מעשיים ברגולציה של שוק ההון" לזכרו של אבי דנון ז"ל. הכנס נערך בשיתוף רשות ניירות ערך, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב ומרכז בתיה ויששכר פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון.

המשך קריאה: כנס על שליטה מבוזרת

לא צריך לפחד מאיגוח

מאת דב סולומון

ד"ר דב סולומון הוא מרצה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 24 בפברואר 2015. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.

איתן אבריאל הזהיר לפני כשבועיים מפני המהלכים להסדרת האיגוח בישראל בטור פרשנות ב-TheMarker, שכותרתו הייתה: "איך ישראל לא נפלה במשבר הפיננסי, ולמה היא עלולה ליפול במשבר הבא". לפניו, גיא רולניק הצביע על הסיכון שגלום באיגוח משכנתאות, במאמר שכותרתו "ובמערכה השביעית בנק ישראל דוחף את כל בועת הנדל"ן לתוך הפנסיה שאין לכם".

המשך קריאה: לא צריך לפחד מאיגוח

החובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה

מאת ברק ירקוני 

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

ההחלטה האחרונה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הצלחה נ' כהן פיתוח מציגה התפתחויות חשובות.

המשך קריאה: החובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה