גלולות רעל וסוסים טרויאנים בשוק ההון בישראל

מאת עמיר ליכט

עמיר ליכט הוא פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הרשימה מבוססת על רשימה שהופיעה בבלוג שלו על דיני אמונאות וממשל תאגידי, נקודה בסוף משפט.

שני אירועי ממשל תאגידי חשובים פקדו אותנו לאחרונה. האחד הוא החלטה בעניין Perrigo Company נ' Mylan שבו עוסקת רשימה זו. השני הוא פרסום תזכיר תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשע"ו-2015. בעניין Perrigo נקבע כי אין מניעה לרשום את מניות חברת מיילן למסחר בבורסה בתל-אביב במסגרת הסדר הרישום הכפול, הגם שיש בחברה מנגנוני ביצור שליטה המנציחים את שליטת הדירקטוריון בה. תזכיר התקנות מציע שחברות ישראליות ללא בעל שליטה שנסחרות בבורסות NYSE ו-Nasdaq יוכלו לקבל פטור מדרישות הדין הישראלי לגבי הרכב ועדת הביקורת וועדת התגמול ולגבי מינוי דירקטורים חיצוניים, ובמקום דרישות אלה יבוא הדין הזר. למרות שיש הבדל בין שני המהלכים, שניהם מבטאים מדיניות דומה ורצויה, אשר מעודדת שילוב של חברות ישראליות ושל שוק ההון הישראלי בסביבה הגלובלית.

המשך קריאה: גלולות רעל וסוסים טרויאנים בשוק ההון בישראל

כנס על שליטה מבוזרת

ביום 26 באוקטובר 2015 התקיים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב הכנס השנתי בסדרה "עיונים מעשיים ברגולציה של שוק ההון" לזכרו של אבי דנון ז"ל. הכנס נערך בשיתוף רשות ניירות ערך, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב ומרכז בתיה ויששכר פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון.

המשך קריאה: כנס על שליטה מבוזרת

לא צריך לפחד מאיגוח

מאת דב סולומון

ד"ר דב סולומון הוא מרצה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 24 בפברואר 2015. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.

איתן אבריאל הזהיר לפני כשבועיים מפני המהלכים להסדרת האיגוח בישראל בטור פרשנות ב-TheMarker, שכותרתו הייתה: "איך ישראל לא נפלה במשבר הפיננסי, ולמה היא עלולה ליפול במשבר הבא". לפניו, גיא רולניק הצביע על הסיכון שגלום באיגוח משכנתאות, במאמר שכותרתו "ובמערכה השביעית בנק ישראל דוחף את כל בועת הנדל"ן לתוך הפנסיה שאין לכם".

המשך קריאה: לא צריך לפחד מאיגוח

החובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה

מאת ברק ירקוני 

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

ההחלטה האחרונה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הצלחה נ' כהן פיתוח מציגה התפתחויות חשובות.

המשך קריאה: החובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה

מדוע מוחרג "מידע הידוע לציבור" מהגדרת "מידע פנים"?

מאת אייל סולגניק 

ד"ר אייל סולגניק הוא מרצה בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה.

סעיף 52 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 קובע שמידע פנים הוא "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה…".

המשך קריאה: מדוע מוחרג "מידע הידוע לציבור" מהגדרת "מידע פנים"?

בין ייצוגית לנגזרת

מאת אהוד קמר ושרון חנס

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 1 ביולי 2011, במדור "רביעי בערב", בעמוד 19. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

תביעה על תרמית לפי חוק ניירות ערך תהיה תמיד תביעה ייצוגית בשם מחזיקי ניירות ערך, ולא תביעה נגזרת בשם החברה. גם כשהתביעה היא בשם בעלי מניות, וייתכן שהנפגע הוא בעל נייר ערך אחר, התביעה אינה מוגשת בשם כל בעלי המניות, כי אם בשם מי שקנה מניות או מכר מניות בהשפעת התרמית. המשמעות היא, שאין זהות אינטרסים בין התובעים לבין החברה, ולכן התביעה תהיה תובענה ייצוגית המאגדת את התובעים ולא תביעה נגזרת.

המשך קריאה: בין ייצוגית לנגזרת