עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB). הרשימה התפרסמה ב-14 במרץ 2012, בעיתון גלובס, מדור חדשות, עמוד 25. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
הצעות חוק שונות, דוגמת "חוק התספורות" ו"חוק הקלון הכלכלי", מנסות לטפל באחריות בעלי השליטה לגל הסדרי החוב שמציף אותנו. הדרך שבה מנסה המחוקק לטפל בתופעה זו, באמצעות קביעת כללים גורפים מראש, מתעלמת מהכללים הקיימים, שביכולתם, בשימוש נכון מצד בתי המשפט, לטפל באופן יעיל בנושא.
מאת שחר הדר
עו"ד ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר, 15 בדצמבר 2011. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
דירקטוריון החברה הוא מהמרכיבים החשובים של החברה. על דירקטוריון החברה להתוות את מדיניותה, לבחון את מצבה הכספי ואת דרכי מימונה ולפקח על הנהלתה. רבות נכתב על חשיבות עצמאות הדירקטוריון וכשירות חבריו, ובאחרונה ביקש תיקון מס' 16 לחוק החברות להגביר את עצמאותו. כגוף קבוצתי המקבל החלטות, איכות החלטותיו היא ביחס ישר, בין היתר, לזהות חברי הקבוצה והאינטרסים שהם מייצגים.
מאת בני לאוטרבך
בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.
החידוש המעניין ביותר בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות הוא כלל "כיווץ ההצבעה" של בעל השליטה בפירמידה. כלל זה יעניק לבעל השליטה בראש הפירמידה זכויות הצבעה בחברות הפירמידה לפי חלקו בהון בלבד. כך, למשל, אם יש בעל שליטה המחזיק 51% בחברה א' המחזיקה 51% בחברה A, הצבעת חברה א' באסיפת בעלי המניות של חברה A תיחשב כהצבעת 26% מבעלי המניות של A בלבד (51% כפול 51%). הצבעת יתר בעלי המניות של A (שבידיהם 49% מזכויות ההצבעה) תיחשב במלואה, כך שלמעשה, אם כל בעלי מניות A יצביעו, לבעלי מניות המיעוט של A (כלומר, לציבור) יהיה רוב בהצבעה. בסך הכול, לכל בעלי המניות בחברה A יהיו 75% (49% ועוד 26%) מזכויות ההצבעה, שמהן 34.7% (26% חלקי 75%) יהיו בידי בעל השליטה ו-65.3% יהיו בידי הציבור. בדוגמה זו, בעל השליטה בפירמידה יאבד את השליטה בחברה A באופן פורמלי (אם כי לא באופן מעשי), אבל חלקו בהצבעה (34.7%) עדיין יהיה גבוה מחלקו בהון (26%). מכאן מקור השם "כלל הכיווץ" של הצבעת בעל השליטה.
המשך קריאההשלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה
מאת שאול בר אילן
הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.
תספורת, במונחי שוק ההון, היא כינוי למצב בו הלווה מודיע למחזיקי אגרות חוב כי אין ביכולתו לפרוע את ההלוואה בזמן או בכלל ועל כן הוא מציע להם לקבל בפירעון החוב רק חלק מהסכום אותו ציפו לקבל מלכתחילה בשעת ההלוואה, וזאת באיום מרומז למלווים שאם הצעתו תיענה בשלילה המיזם הלווה יתדרדר למצב של חדלות פירעון ואז המלווים לא יקבלו בפירעון החוב ולא כלום. כשנמתחת ביקורת על תופעת התספורות היא נמתחת נגד הלווים שאולי לא גילו טרם ההלוואה בתשקיף את כל הסיכונים שקיימים בהשקעות שהם מתכוננים לעשות בכספי ההלוואות (או מנעו מעורכי התשקיף לעשות כן) ונגד המלווים המוסדיים שאולי לא עיינו בתשקיף כהלכה טרם ההלוואה. מובן שהמצב חמור שבעתיים אם הלווה מלכתחילה לקח את ההלוואה לא לשם פיתוח עסקי, אלא כדי לתעל את הכסף מהחברה הלווה לחברות אחרות שלו או לעצמו כדיבידנד או כשכר לנושא משרה וכך להעמיד את הנושים בפני עובדה מוגמרת.
מאת נילי אבן-חן
עו"ד נילי אבן-חן היא סגנית המנהל הכללי לענייני כלכלה בתנועה למען איכות השלטון. רשימה זו מבוססת על נייר העמדה שהגישה התנועה לוועדת הריכוזיות. ברצוני להודות תודה מיוחדת ליוסף קלמנוביץ' על שהשקיע מאמצים בלתי-נדלים בריכוז עבודה המחקר ובכתיבת נייר העמדה. תודות רבות מגיעות גם לכל הסטודנטים שעמלו על עבודת המחקר במסגרת צוות הריכוזיות של מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה: עמרי בן-חורין, עומר ברנדס, ענבל גולני, יונתן הורביץ, מורן ויזל, נועם ריף ואיתמר שחם; יעל אגמון ואלי רזינסקי (מתנדבי "הרוח החדשה"); והמתנדבים איתן גלעדי, יניב לושינסקי ואיתן סמית.
1. מבוא
הריכוזיות הקשה ביותר במשק הישראלי היא הריכוזיות בשוק ההון. בשוק זה מושקעים נכון להיום כ-2.5 טריליון ש"ח חסכונות שנצברו בעמל רב, שקל לשקל, בידי הציבור הרחב. דא עקא, קבוצה מצומצמת של שחקנים מתוחכמים השתלטה — בהדרגה, לאור יום ובחסות החוק הקיים — על משאבי ההון של הציבור ויצרה בעיית ריכוזיות חמורה במשק.
מאת בני לאוטרבך
בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.
ברשימה זו אני מדווח על מחקר כלכלי שבמסגרתו ד"ר מני עבודי, ד"ר אורן קפאח ואנוכי חיפשנו תופעות של ניצול בעלי מניות המיעוט בישראל באמצעות תיעול הון.
המשך קריאהשינויים באחזקות בעלי השליטה — עוד דרך להשגת טובות הנאה פרטיות?
אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב.
לאחרונה קראה הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("ועדת הריכוזיות") לציבור להעיר את הערותיו על המלצות הביניים שפרסמה. במכתב ששלחנו לוועדה ביוזמתנו וללא תמורה מאיש פירטנו את הערותינו כמומחים בדיני חברות וניירות ערך. רוב המלצות הוועדה מצוינות ואנו תומכים בהן. חלק מההמלצות אנו מציעים לשפר.
מאת שחר הדר
עו"ד ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט, 11 באוקטובר 2011. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
אחת הזכויות הבסיסיות של בעלי מניות היא הזכות להצביע באסיפה הכללית. בשורה של עניינים, לרבות בהחלטות חשובות, כגון מינויי ופיטורי דירקטורים, אישור עסקאות עם בעלי עניין ואישור מיזוג, קובע חוק החברות, כי בעל מניה יוכל להשתתף באסיפת בעלי המניות ולהצביע באמצעות כתב הצבעה. בהתאם להסדר זה, כל בעל מניה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לחברה טרם האסיפה הכללית.
מאת שחר הדר
עו"ד ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ובעל תואר דוקטור במשפטים. הרשימה התפרסמה בעיתון דה-מרקר, 25 באוגוסט 2011. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
מתחילת העשור הקודם מתנהל דיון נוקב בארה"ב בסוגיית מעורבותם של בעלי מניות בחיי היומיום של החברה העסקית ובמינוי חברי הדירקטוריון. בדיון זה הושלם פרק סוער נוסף לאחרונה בעקבות פסיקת בית משפט פדרלי — הפוסלת תקנה חדשה של רשות ניירות ערך בארה"ב.
מאת עמרי ידלין
עמרי ידלין הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, יועץ אקדמי במרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וראש בית הספר למשפטים של המכללה האקדמית ספיר. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, 6–7 בנובמבר 2011, בעמוד 24. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
הדוח של "ועדת הריכוזיות", ובפרט פרק הממשל התאגידי שכתבה תת-הוועדה בראשות יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הוא מסמך מרתק, השופע רעיונות מקוריים, והמבוסס על מחקר תיאורטי ואמפירי מעמיק. באיכותו של הדוח אין כדי לשלול את האפשרות לבקרו, ובביקורת עליו אין כדי לרמז על פגם כלשהו ברמתו.
