הגיע הזמן לאקטיביזם של בעלי מניות

מאת שחר הדר

עו"ד ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ובעל תואר דוקטור במשפטים. הרשימה התפרסמה בעיתון דה-מרקר, 25 באוגוסט 2011. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

מתחילת העשור הקודם מתנהל דיון נוקב בארה"ב בסוגיית מעורבותם של בעלי מניות בחיי היומיום של החברה העסקית ובמינוי חברי הדירקטוריון. בדיון זה הושלם פרק סוער נוסף לאחרונה בעקבות פסיקת בית משפט פדרלי — הפוסלת תקנה חדשה של רשות ניירות ערך בארה"ב.

תקנה זו התיימרה להקנות לבעלי מניות, בכפוף לשורה של תנאים מגבילים, זכות להציע מועמד לדירקטוריון החברה, שיצורף לכתב ההצבעה המופץ מטעם הנהלת החברה. זכות זו אפשרית בישראל מכוח יכולת בעל מניה המחזיק 1% מזכויות ההצבעה בחברה, בהתאם לחוק החברות, לדרוש מדירקטוריון החברה לכלול נושא בסדר היום של אסיפת בעלי מניות שתתכנס בעתיד — במקביל ליכולת בעל מניה המחזיק 5% מזכויות ההצבעה בחברה לדרוש כינוס אסיפה של בעלי מניות.

ייחודו של הדיון באקטיביזם בעלי מניות הוא בראש ובראשונה בעצם קיומו. דיון זה חותר תחת עקרון הדגל של וול סטריט המכיר ביכולת המצומצמת, אם בכלל, של בעלי מניות להשפיע על אופן התנהלותן של החברות הציבוריות לאור שיעורי אחזקותיהם המזעריים והבעלות המבוזרת המאפיינת חברות ציבוריות בארה"ב.

לאור הכרה במציאות כלכלית זו יעדיפו בעלי מניות לבטא את אי שביעות רצונם מהאופן שבו מתנהלים ענייני החברה על ידי הצבעה ברגליים — מכירת מניותיהם. בעלי מניות אלה לא יטרחו להצביע באסיפת בעלי המניות, מאחר שהעניין דורש התעמקות בעניינים שעל סדר היום, שאדם רציונלי יעדיף לחסוך מעצמו לאור אי יכולתו להשפיע על תוצאות אסיפת בעלי המניות.

בישראל שאלת אקטיביזם בעלי מניות שונה במהותה לאור מבנה הבעלות הריכוזי של חברות ציבוריות וריבוי בעלי שליטה. עד כה התמקד האקטיביזם הזה בעיקר בעידוד אקטיביזם מוסדי — עידוד מעורבותם של המשקיעים המוסדיים — בעקבות הכרה ב"מעמדם החדש" של המשקיעים המוסדיים לאור רפורמות שונות שבוצעו בשוק ההון בשנים האחרונות ועקב הגידול בתיק הנכסים המנוהל על ידי גופים מוסדיים בישראל.

לאור המלצות הוועדה בראשות פרופ' אסף חמדני, שמונתה על ידי אגף הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר לבחינת הנושא, ננקטו כמה צעדים להגברת מעורבות משקיעים מוסדיים בנעשה בחברות הציבוריות בישראל ולהגברת המידע בכל הנוגע לפעולותיהם של המשקיעים המוסדיים בתחום המשטר התאגידי.

האפקטיביות של אקטיביזם זה, ככל שהוא קיים, עדיין כפופה לבחינה לאור הריכוזיות המאפיינת את השוק הישראלי והחיבור הקיים בין אחזקות ריאליות לפיננסיות. אולם עתה, שעה שרחובות הארץ מלאים אנשים הקוראים לצדק חברתי ומבקשים ליצור שיח חברתי חדש שבו הם שותפים פעילים, ושעה שקברניטי המדינה בוחנים סדרי עולם, יש לבחון אם יש מקום לפעול לעידוד וליצירת תשתיות לאקטיביזם מסוג אחר: של בעלי מניות, הן כבעלי מניות והן כעמיתים שכספיהם מושקעים אצל מוסדות פיננסיים.

אקטיביזם זה לרוב אין בכוחו לכפות שינוי מיידי לאור יכולתו של בעל השליטה להעביר באסיפת בעלי המניות החלטות הכפופות לדרישת רוב רגיל, אולם כוחו של אקטיביזם זה יהיה בסופו של דבר בקולו, בעצם קיומו וביצירת סימביוזה בין כוח הקול לבין הכוח להצביע ברגליים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים