מאת אסף חמדני וטוביה גפן

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. עורך דין טוביה גפן הוא מנהל מחלקת שוק ההון הבינלאומי במשרד נשיץ ברנדס אמיר ושות'. הרשימה התפרסמה ביום 21 בדצמבר 2015 בעיתון דה מרקר בעמוד 39. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

משרד המשפטים פרסם באחרונה הצעה חדשנית עם הקלות מרחיקות לכת ברגולציה של חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בניו יורק, כמו צ'ק פוינט, וויקס, מלאנוקס, איזיצ'יפ וסייבר ארק. המטרה המוצהרת היא למנוע כפילויות ברגולציה התאגידית שחלה על חברות אלה. עם זאת, ההצעה משקפת שינוי תפישתי עמוק בגישת הרגולציה לחברות ישראליות הפועלות בשווקים גלובליים, ובהתאמת דיני התאגידים לחברות ללא בעלי שליטה.

המשך קריאה: סוף עידן הדירקטורים החיצוניים בחברות ישראליות הנסחרות בניו יורק

ביום רביעי, 2 בדצמבר 2015, התקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 שפורסם בחודש אוגוסט. ניתן לצפות בהקלטת ערב העיון כאן. ההזמנה ותכנית הערב נמצאת כאן. תזכיר החוק נמצא כאן.

המשך קריאה: הקלטת ערב עיון על תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום רביעי, 2 בדצמבר 2015, בשעות 20:15-16:00 יתקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 שפורסם בחודש אוגוסט. ניתן יהיה לצפות בערב העיון בשידור חי החל מהשעה 16:30 כאן. ההזמנה ותכנית הערב נמצאת כאן. תזכיר החוק נמצא כאן.

המשך קריאה: שידור חי של ערב עיון על תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום רביעי, 2 בדצמבר 2015, בשעות 20:15-16:00 יתקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 שפורסם בחודש אוגוסט. ההזמנה ותכנית הערב נמצאת כאן. תזכיר החוק נמצא כאן.

המשך קריאה: ערב עיון על תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מאת אהוד קמר

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים ומנהל מרכז בתיה ויששכר פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, מדור שוק ההון, ביום 11 בנובמבר 2015. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בעת כתיבת שורות אלה עוד לא ברור מה יעלה בגורל הצעת הרכש של מיילן למניות פריגו. דבר אחד ברור: זו הצעת רכש עוינת במיוחד.

המשך קריאה: הצעת הרכש של מיילן: דילמת עציר לבעלי מניות פריגו

מאת עלי בוקשפן

ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הרשימה פורסמה בעיתון דה מרקר, מדור דעות, עמוד 31, ביום 3 בספטמבר 2015. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

האמון ההדדי בין המגזר העסקי לציבור ולרגולטור הוא אחד המרכיבים החשובים, אם לא החשוב ביותר, לקיומה של מערכת חברתית-כלכלית יעילה, הוגנת וחופשית שבה השחקנים העיקריים נעזרים במידה הנכונה של פיקוח רגולטורי ואכיפה משפטית.

המשך קריאה: מהפכת הדירקטוריון העצמאי

מאת אלעד מן ואיתי פיגנבאום

עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד ב"מן-ברק עורכי דין ונוטריון" ומשמש כיועץ המשפטי של "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת". עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון דה-מרקר ביום 31 באוגוסט 2015 תחת הכותרת "שלא כדרך הטבע: השתלטות עוינת – מי יכול להרוויח ממנה?". קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

העליות המשמעותיות שמניית טבע חוותה מאז היוודע דבר הרכישה הן עדות להערכת השוק לנחישות שהפגינה הנהלת טבע כאשר ניצלה את ההזדמנות העסקית שנקרתה בדרכה, ורכשה את החטיבה הגנרית של אלרגן לאחר שלא הצליחה לרכוש את מיילן.

המשך קריאה: ממשל תאגידי שלא כדרך הטבע

מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן

עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר שלישי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא שותף-מייסד ב"מן-ברק עורכי דין ונוטריון" והיועץ המשפטי של תנועת "הצלחה". הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 9 באוגוסט 2015. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

דיני החברות בישראל נמצאים בתנופה אדירה. למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יש כמה וכמה מניות בכורה בפרץ חדשנות זה. המחלקה הכלכלית נוהגת לשאוב השראה מדיני התאגידים המפותחים של ארצות מעבר לים ולייבא דוקטרינות והלכות מתקדמות.

המשך קריאה: הרף לדירקטורים עולה

מאת אסף חמדני ושרון חנס

רשימה זו דנה בשלוש סוגיות מרכזיות הנוגעות לביקורת שיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים, וזאת על רקע ההתפתחויות בפסיקה בישראל ובדלוור. ראשית, מהם סוגי העסקאות בניגוד עניינים שלגביהן ראוי להחיל את מבחן ההגינות המלאה במתכונתו המלאה? שנית, מהן הציפיות מוועדת הדירקטוריון המיוחדת ומהם הצעדים שעליה לנקוט כדי לקיים הליך אפקטיבי ובלתי מוטה? לבסוף, מהי ההשלכה הראויה של שימוש אפקטיבי בוועדה בלתי תלויה על עוצמת הביקורת השיפוטית? ביחס לשאלה אחרונה זו, נציע פתרון המאזן בין העמדה השוללת ניהול הליכים משפטיים שכל תכליתם הכרעה בין חוות דעת של מומחים, לבין החשש מפני ציות קוסמטי גרידא. בתמצית, גישה זו קוראת לבתי המשפט לקיים בשלב בקשת האישור בירור מקיף בנוגע לנאותות ההליך – לרבות מנגנון הוועדה המיוחדת, הגילוי לבעלי המניות והאישור בידי הרוב הלא נגוע – אך לא ביחס לתנאיה הכלכליים של העסקה.

המשך קריאה: הגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים