מאת ברק ירקוני
עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
ההחלטה האחרונה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הצלחה נ' כהן פיתוח מציגה התפתחויות חשובות.
המשך קריאההחובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה
מאת ברק ירקוני ואיתי פיגנבאום
עורך דין ברק ירקוני ועורך דין איתי פיגנבאום הנם תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
בתקופה האחרונה אנו עדים לשטף של תביעות משפטיות העוסקות בשאלת קיומו של עניין אישי של בעלי מניות בעסקאות המובאות לאישור האסיפה הכללית. סוגיה זו אף הועברה לבית המשפט העליון, אשר יתבקש להכריע בסוגיית העניין האישי של בעל מניה המתנגד לעסקת בעלי עניין (עניין אישי שלילי).
מאת איתי פיגנבאום, ברק ירקוני ואלעד מן
עורך דין איתי פיגנבאום ועורך דין ברק ירקוני הנם תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא היועץ המשפטי של עמותת הצלח"ה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 24 ביולי 2013, בעמוד 28. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
באחרונה אנו עדים למקרים רבים שבהם בעלי שליטה ומנהלים של חברה העוברת הסדר חוב דורשים, כתנאי לתמיכתם בהסדר, כי החברה תעניק להם פטור מכל התביעות האישיות נגדם. בעלי שליטה ומנהלים שנטען כי הפרו את חובות האמון כלפי החברה והם האחראים הישירים למצבה, יצאו מהסדר החוב צחים כשלג.
מאת עלי בוקשפן
ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה.
בימים האחרונים עלתה לכותרות השאלה החדשה-ישנה בנוגע לתרומותיהם של תאגידים — להבדיל מתרומות הממומנות מכיסם של נושאי משרה ובעלי שליטה בתאגידים — המיועדות למטרות חברתיות. הדיון התעורר בעקבות תרומותיה הכספיות של קבוצת אי.די.בי למספר רשויות מקומיות, קבוצה אשר נמצאת תורמת בעל כורחה גם לשיח התאגידי הכולל לא מעט. מטרתה של רשימה זו להציע בהקשר זה מנגנון שיאפשר, כמטבע הלשון, לאכול את העוגה, להשביע בה רבים ולהשאיר אותה שלמה.
מאת ברק ירקוני
ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.
חוק החברות קובע כי עסקאות חריגות של החברה עם בעל השליטה מחייבות "אישור משולש" – אישור דירקטוריון החברה, אישור ועדת הביקורת ואישור האסיפה הכללית ברוב הכולל רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. החוק קובע כי, ללא אישור המיעוט, עסקת בעל שליטה היא חסרת תוקף משפטי.
מאת איתי פיגנבאום
איתי פיגנבאום הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.
עסקת בעלי עניין הינה עסקה הנכרתת בין החברה לבין בעל השליטה, נושא משרה בה או מקורב של מי מהם. בניגוד לעסקאות רגילות בשוק, בהן נהוג להניח כי נציגי החברה יפעלו להשיא את רווחי החברה, נקודת המוצא בעסקאות בעלי עניין הפוכה: קברניטי החברה נחשדים באופן מיידי בהעדפת אינטרסים הזרים לחברה. בשל הפגיעה האפשרית בכלל בעלי המניות, עסקת בעלי עניין נדרשת לקבל את אישורם של ועדת הביקורת (וכיום, בהקשר של הסכמי תגמול עם בכירי החברה, ועדת התגמול), הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות. בעסקאות חריגות עם בעלי השליטה או מקורביהם, חוק החברות לא מסתפק באישור אורגנים אלה ודורש את תמיכתם של לפחות מחצית מבעלי המניות נטולי העניין האישי באסיפה הכללית.
מאת שאול בר אילן
הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.
נעלי הזהב של מלך חלם
חרדה גדולה חרדו חכמי חלם לכבודו של מלכם. על כן רכשו עבורו נעלים של זהב, כדי שכשייצא ויבוא ברחובה של העיר יבחינו בו הכול ויחלקו לו כבוד. דע עקא שבחורף רחובותיה של חלם מכוסים בבוץ וגם נעלי הזהב מתכסות בו. כיצד יבחינו הכול במלך הצועד לקראתם? נועצו חכמי חלם והחליטו לעטוף את נעלי המלך בערדליים. אך אבוי: אם נעלי הזהב עטופות בערדליים, עיניהם של תושבי העיר אינן שוזפות אותן ושוב צועד המלך כשאיש אינו מבחין בו. טכסו החכמים עצה והתקינו לעשות חורים בערדליים. אך כשיצא המלך לרחובה של העיר התברר שהחורים נסתמים בבוץ. ישבו החכמים שוב ומצאו פתרון: המלך ייצא מביתו נעול בנעליו הרגילות, ואת נעלי הזהב יישא בידיו לעיני כול.
אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 11 ביוני 2012, במדור "חדשות", בעמודים 18–19. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
באחרונה הכריעה השופטת דניה קרת-מאיר מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב את גורל הדיבידנד שחברת בזק ביקשה לחלק במנות לאורך זמן. באותו עניין נדרש אישור בית המשפט לחלוקה גדולה החורגת מהרווח הצבור של בזק, שלה התנגדו הנושים. השופטת קבעה כי ניתן לחלק את המנה מתוך הדיבידנד שיועדה לחלוקה מיידית, אולם חלוקת כל מנה נוספת בעתיד תהא טעונה אישור נפרד.
מאת ברק ירקוני
ברק ירקוני הוא עורך דין ותלמיד לתואר דוקטור במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
שוק התקשורת בישראל חווה באחרונה תהפוכות רבות. הירידה העקבית בערך המניות ואגרות החוב של חברות התקשורת בישראל, לצד שינויים מבניים ורגולטוריים בשוק התקשורת בישראל, מחייבים את חברות התקשורת לריסון ולהידוק החגורה לקראת העתיד הלא נודע. אולם, למרות הסערה המתחוללת בחוץ והסערות הנוספות המתקרבות באופק, חברות התקשורת ממשיכות במדיניותן לחלק דיבידנדים בסכומים עצומים. לכאורה, כל הניהול העסקי של אותן חברות שואף להשיא את גובה הדיבידנד הקרוב בלבד.
ביום שלישי, 5 ביוני 2012 , בין השעות 16:00–19:00, יתקיים באולם הסנאט בבניין פלדמן באוניברסיטת בר-אילן כנס המאורגן בשיתוף בין הקתדרה לממשל תאגידי בישראל על שם משפחת ריימונד אקרמן לבין העיתון דה-מרקר. ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום, אך נדרש רישום מראש. תכנית הכנס ופרטי ההרשמה נמצאים כאן.
הדוברים יהיו: פרופסור משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן; פרופסור זמירה מברך, דיקאנית הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן; פרופסור שמואל האוזר, יושב ראש רשות ניירות ערך; פרופסור ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר, דיקאן הפקולטה לניהול, המכללה האקדמית אונו; פרופסור בני לאוטרבך, ראש הקתדרה לממשל תאגידי על שם משפחת אקרמן, אוניברסיטת בר-אילן; פרופסור לוסיאן (אריה) בבצ'וק, בית הספר למשפטים, אוניברסיטת הרווארד; מר גיא רולניק, עורך ראשי של העיתון דה-מרקר וסגן המוציא לאור של העיתון הארץ.
