חזקות לקיומו של עניין אישי

מאת ברק ירקוני ואיתי פיגנבאום

עורך דין ברק ירקוני ועורך דין איתי פיגנבאום הנם תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

בתקופה האחרונה אנו עדים לשטף של תביעות משפטיות העוסקות בשאלת קיומו של עניין אישי של בעלי מניות בעסקאות המובאות לאישור האסיפה הכללית. סוגיה זו אף הועברה לבית המשפט העליון, אשר יתבקש להכריע בסוגיית העניין האישי של בעל מניה המתנגד לעסקת בעלי עניין (עניין אישי שלילי).

לטעמנו, הסיבה המרכזית לריבוי התביעות בנושא חשוב זה הנה המחסור בהגדרה חדה וברורה למונח "עניין אישי". ללא הגדרה ברורה בחוק, אין לדעת מראש מי יהיו בעלי המניות נטולי עניין אישי אשר קולם יכריע אם תאושר עסקת בעלי העניין.

במאמר מפרי עטנו אשר פורסם לאחרונה בכרך י' של כתב העת "תאגידים" אנו סוקרים את בחירת המחוקק הישראלי לא להגדיר את המונח "עניין אישי". אנו סבורים, כי היעדר הגדרה בחוק למונח זה גורם לחוסר ודאות, לעלייה במספר התביעות ולעליית הוצאות הצדדים בכל תביעה.

כפתרון אנו מציעים להשתמש בחזקות משפטיות להוכחת עניין אישי לבעל מניה בכלל, ולהוכחת עניין אישי שלילי בפרט. המאמר מציע עשר חזקות עובדתיות לקיומו של עניין אישי:

(1)   בעל המניה מודה בעניינו האישי;

(2)   בעל המניה הנו צד ישיר לעסקה נשוא ההצבעה;

(3)   בעל המניה קיבל טובת הנאה גשמית תמורת הצבעתו באסיפה;

(4)   בעל המניה קשור בהסכם הצבעה עם בעל השליטה;

(5)   בעל המניה הנו מתחרה ישיר של החברה;

(6)   בעל המניה רכש את מניותיו מהחברה או מבעל עניין אישי אחר שלושה חודשים לפני ההצבעה;

(7)   בעל המניה הנו קרוב משפחה של בעל העניין האישי;

(8)   בעל המניה הנו בעל מערכת יחסים מסחרית משמעותית עם בעל עניין אישי;

(9)   בעל המניה הנו גם בעל מניות בחברה אחרת שהיא נשוא ההצבעה;

(10) בעל המניה נמצא במצב של "הצבעה ריקה".

בהתקיים אחד או יותר מהתנאים שלעיל, תקום חזקה הניתנת לסתירה כי בעל המניה נגוע בעניין אישי. השימוש בחזקות אלה יגביר את הוודאות המשפטית והעסקית ויפחית את מספר התביעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים