מאת יעל ארידור בר אילן
עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת בוטיק ליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.
בשנה האחרונה התפתח מאוד הליך גילוי המסמכים במסגרת בקשות לאישור תובענות נגזרות. השפעתן של התפתחויות אלה ניכרת כבר עתה, שכן הליך גילוי המסמכים הופך לכלי מרכזי בניהול התביעה הנגזרת. להתפתחויות אלה יהיו השלכות גם בעתיד.
ביום חמישי, 10 בנובמבר 2016, בשעות 20:30-17:00 יתקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. תכנית הערב נמצאת כאן. הזמנה עם פרטי חניה תופץ לקראת האירוע. הצעת החוק נמצאת כאן.
את הערב יפתח שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר. בין הדוברים יהיו פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; עו"ד ספי זינגר, משרד המשפטים; כבוד השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך, עו"ד חגי אולמן ועו"ד אלונה בומגרטן.
הנושאים שיידונו יכללו מבחן תזרימי מול מבחן מאזני, מי רשאי להתחיל הליך חדלות פירעון, בטוחות וחלוקת נכסי החברה וזכות שיורית לבעלי מניות.
מאת אסף וינר ואלעד מן
אסף וינר שימש כמנהל המחקר של הוועדה הציבורית שמונתה על ידי משרד התקשורת לבחינת האסדרה על שידורים מסחריים (ועדת שכטר). אלעד מן הוא יושב ראש עמותת "העין השביעית", היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" ונציג ציבור בנשיאות מועצת העיתונות. הכותבים הם תלמידים לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 25 ביולי 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
שידורי החדשות המשודרים בישראל הם אחד מתחומי העיסוק המפוקחים והמאוסדרים ביותר מבין ענפי המשק השונים. כך, למשל, חוק הרשות השנייה מסדיר היבטים מבניים של חברות החדשות בערוצים 2 ו-10.
המשך קריאהבשוק התקשורת הישראלי אסור לאפשר שליטה נטולת רסן בשידורי החדשות
מאת ברק ירקוני ואלעד מן
עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא היועץ המשפטי של "הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 21 באוגוסט 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
בעלי שליטה, מנהלי חברה ודירקטורים רבים נוטים לפנות לייעוץ משפטי עם עורכי הדין של החברה, תוך כדי הסתמכות וציפייה כי מדובר בהתייעצות פרטית וחסויה. האם התייעצות זו עלולה יום אחד להיחשף בבית המשפט ולשמש כראיה כנגדם? שאלה זו, מסתבר, יכולה להיות לא פשוטה.
ביום רביעי, 29 ביוני 2016, החל מהשעה 18:00 יתקיים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון לזכר עורך הדין יששכר פישר ז"ל, שעל שמו ועל שם רעייתו נקרא המרכז לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב.
לאחר התכנסות ודברי ברכה יציג פרופסור אהוד קמר מאוניברסיטת תל-אביב תוצאות מחקר אמפירי שערך עם פרופסור ישי יפה מהאוניברסיטה העברית ועם פרופסור ג'סי פריד מאוניברסיטת הרווארד על השפעת תיקון מספר 16 לחוק החברות על תגמול בעלי שליטה בישראל.
תכנית הערב ופרטים להשתתפות נמצאים כאן.
מאת ברק ירקוני
עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
לאחרונה הודיעה נסטלה, בעלת השליטה באסם, כי היא החליטה לרכוש בכפייה את מניות המיעוט באסם בעסקת מיזוג משולש הפכי. מיד לאחר ההודעה הוגשו לבית המשפט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בטענה, בין היתר, כי המחיר שהוצע לבעלי מניות המיעוט בעסקה אינו הוגן. נסטלה ואסם ודאי יטענו כי על בית המשפט לדחות את התביעות, שכן המחיר שנקבע בעסקה אושר על ידי ועדה מיוחדת של שלושה דירקטורים בלתי תלויים באסם. האם בית המשפט הישראלי נדרש לדחות תובענות ייצוגיות כאלה רק משום שהמחיר אושר על ידי ועדה מיוחדת?
אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים וראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 17 בפברואר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, אישר לאחרונה שני הסדרי פשרה, תוך שהוא קובע הלכות חדשות בנוגע לביקורת השיפוטית על עסקאות עם בעל השליטה. בעסקה בין חברה ציבורית לבעל השליטה קיים ניגוד עניינים מובנה, המעלה חשש שתנאי העסקה אינם לטובת החברה, או שטובים מהם היו נקבעים בעסקה בין החברה לצד בלתי קשור.
מאת עמיר ליכט
עמיר ליכט הוא פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הרשימה מבוססת על רשימה שהופיעה בבלוג שלו על דיני אמונאות וממשל תאגידי, נקודה בסוף משפט.
שני אירועי ממשל תאגידי חשובים פקדו אותנו לאחרונה. האחד הוא החלטה בעניין Perrigo Company נ' Mylan שבו עוסקת רשימה זו. השני הוא פרסום תזכיר תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשע"ו-2015. בעניין Perrigo נקבע כי אין מניעה לרשום את מניות חברת מיילן למסחר בבורסה בתל-אביב במסגרת הסדר הרישום הכפול, הגם שיש בחברה מנגנוני ביצור שליטה המנציחים את שליטת הדירקטוריון בה. תזכיר התקנות מציע שחברות ישראליות ללא בעל שליטה שנסחרות בבורסות NYSE ו-Nasdaq יוכלו לקבל פטור מדרישות הדין הישראלי לגבי הרכב ועדת הביקורת וועדת התגמול ולגבי מינוי דירקטורים חיצוניים, ובמקום דרישות אלה יבוא הדין הזר. למרות שיש הבדל בין שני המהלכים, שניהם מבטאים מדיניות דומה ורצויה, אשר מעודדת שילוב של חברות ישראליות ושל שוק ההון הישראלי בסביבה הגלובלית.
ביום שלישי, 12 בינואר 2016, בשעות 19:00-16:00 יתקיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים כנס בנושא גלולות רעל והגנות מפני השתלטות עוינת בישראל. הכנס ייערך בחדר 501 בבית מאירסדורף שבקמפוס הר הצופים. הדוברים יהיו השופטת רות רונן, פרופסור אסף חמדני, עורך דין אברמי וול, פרופסור אהוד קמר, פרופסור מיכל ברזוזה, עורך דין טוביה גפן, עורך דין מנחם טולצ'ינסקי ועורך דין קליף פיליג. תכנית הכנס ופרטי ההרשמה נמצאים כאן.
