כנס על ועדת הריכוזיות ועל נושאים אחרים

ביום שלישי, 5 ביוני 2012 , בין השעות 16:00–19:00, יתקיים באולם הסנאט בבניין פלדמן באוניברסיטת בר-אילן כנס המאורגן בשיתוף בין הקתדרה לממשל תאגידי בישראל על שם משפחת ריימונד אקרמן לבין העיתון דה-מרקר. ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום, אך נדרש רישום מראש. תכנית הכנס ופרטי ההרשמה נמצאים כאן.

הדוברים יהיו: פרופסור משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן; פרופסור זמירה מברך, דיקאנית הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן; פרופסור שמואל האוזר, יושב ראש רשות ניירות ערך; פרופסור ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר, דיקאן הפקולטה לניהול, המכללה האקדמית אונו; פרופסור בני לאוטרבך, ראש הקתדרה לממשל תאגידי על שם משפחת אקרמן, אוניברסיטת בר-אילן; פרופסור לוסיאן (אריה) בבצ'וק, בית הספר למשפטים, אוניברסיטת הרווארד; מר גיא רולניק, עורך ראשי של העיתון דה-מרקר וסגן המוציא לאור של העיתון הארץ.

מיזוג של נוחות

מאת מאיר חת

מאיר חת הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, סגן יושב ראש הסניף הישראלי של לשכת המסחר הבינלאומית וחבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים. בעבר הוא כיהן כיושב ראש דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל-אביב וכמפקח על הבנקים בבנק ישראל.

כאשר נודע על כוונתו של נוחי דנקנר להביא למיזוג בין דיסקונט השקעות לכור נידונה העסקה בעתונות הכלכלית בהקשר לשיקוליו הכלכליים של בעל השליטה. כיוון שלדיסקונט השקעות ולאי.די.בי. פיתוח יש בעיות נזילות בהן יש לטפל לקראת פדיונות צפויים של אגרות חוב, ואילו לכור יש יתרה משמעותית של נכסים נזילים, המיזוג המתוכנן יסייע בפתרון קשיי הנזילות של שתי הראשונות.

המשך קריאה: מיזוג של נוחות

חתול תעלול חוזר

מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

ד"ר סוס (Dr. Seuss) הוא שם העט של תאודור סוס גייזל, מסופרי הילדים הפוריים והאהובים במאה הקודמת בארצות הברית. אחד מספריו הנודעים הוא הספר "חתול תעלול חוזר" (כך הוא נתכנה בתרגומה המתגלגל לעברית של לאה נאור; במקור הוא נקרא "The Cat in the Hat Comes Back"). עלילת הספר ערוכה במבנה מתפתח ומצטבר (בדומה לשיר של יורם טהר לב "גברת אחת מרחוב בצלאל"): אל הבית, בו נשארו לבדם ביום שלג שני הילדים גיבורי העלילה, מתפרץ ללא כל הזמנה החתול. תחילה הוא מפנק עצמו באמבטיה חמה, אך עם דרישת הילדים לעזוב הוא יוצא מהאמבטיה ומרוקן את המים. ואז מתחילה סאגה שאינה נגמרת, עד הסוף הטוב: את הלכלוך שנותר על דפנות האמבטיה הוא מנקה בעזרת השמלה של אמא. את השמלה של אמא הוא מנקה בניעור לצד הקיר. גם את הקיר הוא מנקה, אך יוצר נזק גדול יותר. וכך הלאה וכך הלאה: כל בעיה נפתרת ביצירת בעיה חמורה ממנה (ובדרך אגב הילד המקשיב לסיפור לומד את כל אותיות האלף בית) עד לסוף המפתיע: מכובעו של החתול הקטן ביותר ששמו כשם האות האחרונה ― בעברית, האות תו ― מציץ לו הבום שבפיצוץ מסתורי מנקה את הבית ואת החצר בלי לפגוע באיש ואפילו מפנה את השלג מהשבילים המוליכים אל הבית. הסיום העליז והמפויס של הסיפור מפוגג את המתח שנבנה במיומנות לאורך העלילה ומזמין את הילד לבקש מהוריו להקריא לו את הספר שוב ושוב.

המשך קריאה: חתול תעלול חוזר

קבוצות שליטה במקום בעלי שליטה

מאת אופיר נוה וזיו פרייז

עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB).

בתקופה שבה מתוודע הציבור כמעט מדי יום להסדרי חוב שעלולים לפגוע בחסכונותיו, ונוכח ביקורת גוברת והולכת על כך שכספי ציבור הושקעו באגרות חוב שהתבררו כמסוכנות, יש שיאמרו שתמיכה ביצירת תמריצים למשקיעים המוסדיים להשקיע בשכבת ההון הנחותה מכולן — הון המניות — עלולה להיות חסרת אחריות. ואולם דווקא בתקופה זו, לא רק שזה הדבר הנכון לעשות, אלא שמדובר כמעט בכורח המציאות. עידוד המוסדיים (גם באמצעות שינוי הרגולציה והסדרי המס) להשקיע במניות של חברות ולהצטרף לקבוצות השליטה, עשוי להיות הפתרון לבעיית הריכוזיות בישראל.

המשך קריאה: קבוצות שליטה במקום בעלי שליטה

הסדרי חוב: לא דרושים חוקים נוספים

מאת זיו פרייז ואופיר נוה

עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB). הרשימה התפרסמה ב-14 במרץ 2012, בעיתון גלובס,  מדור חדשות, עמוד 25. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הצעות חוק שונות, דוגמת "חוק התספורות" ו"חוק הקלון הכלכלי", מנסות לטפל באחריות בעלי השליטה לגל הסדרי החוב שמציף אותנו. הדרך שבה מנסה המחוקק לטפל בתופעה זו, באמצעות קביעת כללים גורפים מראש, מתעלמת מהכללים הקיימים, שביכולתם, בשימוש נכון מצד בתי המשפט, לטפל באופן יעיל בנושא.

המשך קריאה: הסדרי חוב: לא דרושים חוקים נוספים

חוק החברות: הטוב, הרע והדירקטוריון

מאת שחר הדר

עו"ד ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר, 15 בדצמבר 2011. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

דירקטוריון החברה הוא מהמרכיבים החשובים של החברה. על דירקטוריון החברה להתוות את מדיניותה, לבחון את מצבה הכספי ואת דרכי מימונה ולפקח על הנהלתה. רבות נכתב על חשיבות עצמאות הדירקטוריון וכשירות חבריו, ובאחרונה ביקש תיקון מס' 16 לחוק החברות להגביר את עצמאותו. כגוף קבוצתי המקבל החלטות, איכות החלטותיו היא ביחס ישר, בין היתר, לזהות חברי הקבוצה והאינטרסים שהם מייצגים.

המשך קריאה: חוק החברות: הטוב, הרע והדירקטוריון

השלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה

מאת בני לאוטרבך

בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.

החידוש המעניין ביותר בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות הוא כלל "כיווץ ההצבעה" של בעל השליטה בפירמידה. כלל זה יעניק לבעל השליטה בראש הפירמידה זכויות הצבעה בחברות הפירמידה לפי חלקו בהון בלבד. כך, למשל, אם יש בעל שליטה המחזיק 51% בחברה א' המחזיקה 51% בחברה A, הצבעת חברה א' באסיפת בעלי המניות של חברה A תיחשב כהצבעת 26% מבעלי המניות של A בלבד (51% כפול 51%). הצבעת יתר בעלי המניות של A (שבידיהם 49% מזכויות ההצבעה) תיחשב במלואה, כך שלמעשה, אם כל בעלי מניות A יצביעו, לבעלי מניות המיעוט של A (כלומר, לציבור) יהיה רוב בהצבעה. בסך הכול, לכל בעלי המניות בחברה A יהיו 75% (49% ועוד 26%) מזכויות ההצבעה, שמהן 34.7% (26% חלקי 75%) יהיו בידי בעל השליטה ו-65.3% יהיו בידי הציבור. בדוגמה זו, בעל השליטה בפירמידה יאבד את השליטה בחברה A באופן פורמלי (אם כי לא באופן מעשי), אבל חלקו בהצבעה (34.7%) עדיין יהיה גבוה מחלקו בהון (26%). מכאן מקור השם "כלל הכיווץ" של הצבעת בעל השליטה.

המשך קריאה: השלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה

אין חדש תחת השמש

 מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

תספורת, במונחי שוק ההון, היא כינוי למצב בו הלווה מודיע למחזיקי אגרות חוב כי אין ביכולתו לפרוע את ההלוואה בזמן או בכלל ועל כן הוא מציע להם לקבל בפירעון החוב רק חלק מהסכום אותו ציפו לקבל מלכתחילה בשעת ההלוואה, וזאת באיום מרומז למלווים שאם הצעתו תיענה בשלילה המיזם הלווה יתדרדר למצב של חדלות פירעון ואז המלווים לא יקבלו בפירעון החוב ולא כלום. כשנמתחת ביקורת על תופעת התספורות היא נמתחת נגד הלווים שאולי לא גילו טרם ההלוואה בתשקיף את כל הסיכונים שקיימים בהשקעות שהם מתכוננים לעשות בכספי ההלוואות (או מנעו מעורכי התשקיף לעשות כן) ונגד המלווים המוסדיים שאולי לא עיינו בתשקיף כהלכה טרם ההלוואה. מובן שהמצב חמור שבעתיים אם הלווה מלכתחילה לקח את ההלוואה לא לשם פיתוח עסקי, אלא כדי לתעל את הכסף מהחברה הלווה לחברות אחרות שלו או לעצמו כדיבידנד או כשכר לנושא משרה וכך להעמיד את הנושים בפני עובדה מוגמרת.

המשך קריאה: אין חדש תחת השמש

ועדת הריכוזיות פרסמה את התגובות על טיוטת המלצותיה

הוועדה להגברת התחרותיות במשק (ועדת הריכוזיות) פרסמה בעמוד שלה באתר האינטרנט של משרד האוצר ניירות עמדה וחוות דעת שהוגשו לה על ידי הציבור בעקבות פרסום טיוטת המלצותיה.

כנס על ממשל תאגידי, חברות משפחתיות וריכוזיות

מאת ישי יפה, עמיר ליכט ואסף חמדני

ישי יפה הוא פרופסור וסגן הדקאן בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית. עמיר ליכט הוא פרופסור ודקאן לשעבר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.

בימים א'–ג', 18–20 בדצמבר, ייערך באוניברסיטה העברית בירושלים כנס אקדמי גדול בנושא ממשל תאגידי, חברות משפחתיות וריכוזיות כלכלית. בכנס ישתתפו טובי הכותבים בעולם בנושא מתחומי הכלכלה והמשפט, לרבות מספר מאורות גדולים במיוחד. כחברי הוועדה המארגנת אנו מבקשים להזמין אתכם להשתתף בכנס או בחלקים ממנו. תכנית הכנס מצורפת לעיונכם. נשמח לראותכם בין אורחינו.