מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב. אין לראות באמור ייעוץ משפטי אלא העלאת סוגיה משפטית לדיון הלכתי כדי להגדיל תורה ולהאדיר.

פלוני מחזיק יחד עם יחידים נוספים במניותיו של סופרמרקט שרשום כחברה פרטית. המנהל הכללי של החברה אינו מוכן למכור את החמץ כנהוג לקראת חג הפסח, וגם הדירקטוריון אינו מוכן ליטול את סמכותו של המנהל הכללי ולהתעסק במכירה זו למרות הכוח שהוענק לדירקטוריון בסעיף 51 לחוק החברות. האם ניתן כמוצא מהסבך למכור לנכרי את המניות שיש לאותו פלוני בסופרמרקט?

המשך קריאה: מבצע ביעור חמץ

מאת מאיר חת

מאיר חת הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, סגן יושב ראש הסניף הישראלי של לשכת המסחר הבינלאומית וחבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים. בעבר הוא כיהן כיושב ראש דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל-אביב וכמפקח על הבנקים בבנק ישראל.

כאשר נודע על כוונתו של נוחי דנקנר להביא למיזוג בין דיסקונט השקעות לכור נידונה העסקה בעתונות הכלכלית בהקשר לשיקוליו הכלכליים של בעל השליטה. כיוון שלדיסקונט השקעות ולאי.די.בי. פיתוח יש בעיות נזילות בהן יש לטפל לקראת פדיונות צפויים של אגרות חוב, ואילו לכור יש יתרה משמעותית של נכסים נזילים, המיזוג המתוכנן יסייע בפתרון קשיי הנזילות של שתי הראשונות.

המשך קריאה: מיזוג של נוחות

מאת אופיר נוה וזיו פרייז

עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB).

בתקופה שבה מתוודע הציבור כמעט מדי יום להסדרי חוב שעלולים לפגוע בחסכונותיו, ונוכח ביקורת גוברת והולכת על כך שכספי ציבור הושקעו באגרות חוב שהתבררו כמסוכנות, יש שיאמרו שתמיכה ביצירת תמריצים למשקיעים המוסדיים להשקיע בשכבת ההון הנחותה מכולן — הון המניות — עלולה להיות חסרת אחריות. ואולם דווקא בתקופה זו, לא רק שזה הדבר הנכון לעשות, אלא שמדובר כמעט בכורח המציאות. עידוד המוסדיים (גם באמצעות שינוי הרגולציה והסדרי המס) להשקיע במניות של חברות ולהצטרף לקבוצות השליטה, עשוי להיות הפתרון לבעיית הריכוזיות בישראל.

המשך קריאה: קבוצות שליטה במקום בעלי שליטה

מאת זיו פרייז ואופיר נוה

עו"ד ד"ר אופיר נוה ועו"ד ד"ר זיו פרייז הם שותפים מייסדים במשרד פרייז, נוה בהרב ושות' (PNB). הרשימה התפרסמה ב-14 במרץ 2012, בעיתון גלובס,  מדור חדשות, עמוד 25. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הצעות חוק שונות, דוגמת "חוק התספורות" ו"חוק הקלון הכלכלי", מנסות לטפל באחריות בעלי השליטה לגל הסדרי החוב שמציף אותנו. הדרך שבה מנסה המחוקק לטפל בתופעה זו, באמצעות קביעת כללים גורפים מראש, מתעלמת מהכללים הקיימים, שביכולתם, בשימוש נכון מצד בתי המשפט, לטפל באופן יעיל בנושא.

המשך קריאה: הסדרי חוב: לא דרושים חוקים נוספים

מאת בני לאוטרבך

בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.

החידוש המעניין ביותר בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות הוא כלל "כיווץ ההצבעה" של בעל השליטה בפירמידה. כלל זה יעניק לבעל השליטה בראש הפירמידה זכויות הצבעה בחברות הפירמידה לפי חלקו בהון בלבד. כך, למשל, אם יש בעל שליטה המחזיק 51% בחברה א' המחזיקה 51% בחברה A, הצבעת חברה א' באסיפת בעלי המניות של חברה A תיחשב כהצבעת 26% מבעלי המניות של A בלבד (51% כפול 51%). הצבעת יתר בעלי המניות של A (שבידיהם 49% מזכויות ההצבעה) תיחשב במלואה, כך שלמעשה, אם כל בעלי מניות A יצביעו, לבעלי מניות המיעוט של A (כלומר, לציבור) יהיה רוב בהצבעה. בסך הכול, לכל בעלי המניות בחברה A יהיו 75% (49% ועוד 26%) מזכויות ההצבעה, שמהן 34.7% (26% חלקי 75%) יהיו בידי בעל השליטה ו-65.3% יהיו בידי הציבור. בדוגמה זו, בעל השליטה בפירמידה יאבד את השליטה בחברה A באופן פורמלי (אם כי לא באופן מעשי), אבל חלקו בהצבעה (34.7%) עדיין יהיה גבוה מחלקו בהון (26%). מכאן מקור השם "כלל הכיווץ" של הצבעת בעל השליטה.

המשך קריאה: השלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה

מאת עמיקם כהן, אליעזר שקדי ועומר שלו

עמיקם כהן הוא יושב ראש חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, אליעזר שקדי הוא המנהל הכללי של החברה ועו"ד עומר שלו הוא היועץ המשפטי ומזכיר החברה.

א. מבוא

רשימה זו מפרטת את עמדתה של חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ בקשר לטיוטת דו"ח הוועדה להגברת התחרותיות במשק כפי שהוצגה בנייר העמדה שהגישה אל על לוועדה. אל על הגבילה את התייחסותה בנייר עמדה זה להמלצות הוועדה לגבי הכללים החדשים שיחולו על "חברות פער", וטענה כי אין להחילן עליה הן לאור המאפיינים הייחודיים שלה והן מטעמים כלליים יותר הנוגעים למטרות הוועדה.

המשך קריאה: עמדת אל על בקשר לטיוטת המלצות ועדת הריכוזיות

מאת נילי אבן-חן

עו"ד נילי אבן-חן היא סגנית המנהל הכללי לענייני כלכלה בתנועה למען איכות השלטון. רשימה זו מבוססת על נייר העמדה שהגישה התנועה לוועדת הריכוזיות. ברצוני להודות תודה מיוחדת ליוסף קלמנוביץ' על שהשקיע מאמצים בלתי-נדלים בריכוז עבודה המחקר ובכתיבת נייר העמדה. תודות רבות מגיעות גם לכל הסטודנטים שעמלו על עבודת המחקר במסגרת צוות הריכוזיות של מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה: עמרי בן-חורין, עומר ברנדס, ענבל גולני, יונתן הורביץ, מורן ויזל, נועם ריף ואיתמר שחם; יעל אגמון ואלי רזינסקי (מתנדבי "הרוח החדשה"); והמתנדבים איתן גלעדי, יניב לושינסקי ואיתן סמית.

 

1. מבוא

הריכוזיות הקשה ביותר במשק הישראלי היא הריכוזיות בשוק ההון. בשוק זה מושקעים נכון להיום כ-2.5 טריליון ש"ח חסכונות שנצברו בעמל רב, שקל לשקל, בידי הציבור הרחב. דא עקא, קבוצה מצומצמת של שחקנים מתוחכמים השתלטה — בהדרגה, לאור יום ובחסות החוק הקיים — על משאבי ההון של הציבור ויצרה בעיית ריכוזיות חמורה במשק.

המשך קריאה: כן, לשבור!

מאת רון חריס

רון חריס הוא פרופסור למשפטים, ראש מכון דוד ברג למשפט והיסטוריה ומנהל משותף של מרכז בתיה ויששכר פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב.

להלן הערות ששלחתי לוועדה להגברת התחרותיות במשק על הפרק בדו"ח הביניים שפרסמה הכולל המלצות ביחס לשליטה באמצעות מבנה החזקות פירמידאלי. פרק זה אינו עוסק באופן ישיר בתחרותיות בשווקי המוצרים והשירותים, אלא מתמקד בהשפעת המבנה הפירמידאלי על ציבור המשקיעים, וגם התייחסותי רואה לנגד עיניה מטרה של הגנה על משקיעים מן הציבור.

המשך קריאה: הערות על המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות