השלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה

מאת בני לאוטרבך

בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.

החידוש המעניין ביותר בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות הוא כלל "כיווץ ההצבעה" של בעל השליטה בפירמידה. כלל זה יעניק לבעל השליטה בראש הפירמידה זכויות הצבעה בחברות הפירמידה לפי חלקו בהון בלבד. כך, למשל, אם יש בעל שליטה המחזיק 51% בחברה א' המחזיקה 51% בחברה A, הצבעת חברה א' באסיפת בעלי המניות של חברה A תיחשב כהצבעת 26% מבעלי המניות של A בלבד (51% כפול 51%). הצבעת יתר בעלי המניות של A (שבידיהם 49% מזכויות ההצבעה) תיחשב במלואה, כך שלמעשה, אם כל בעלי מניות A יצביעו, לבעלי מניות המיעוט של A (כלומר, לציבור) יהיה רוב בהצבעה. בסך הכול, לכל בעלי המניות בחברה A יהיו 75% (49% ועוד 26%) מזכויות ההצבעה, שמהן 34.7% (26% חלקי 75%) יהיו בידי בעל השליטה ו-65.3% יהיו בידי הציבור. בדוגמה זו, בעל השליטה בפירמידה יאבד את השליטה בחברה A באופן פורמלי (אם כי לא באופן מעשי), אבל חלקו בהצבעה (34.7%) עדיין יהיה גבוה מחלקו בהון (26%). מכאן מקור השם "כלל הכיווץ" של הצבעת בעל השליטה.

המשך קריאה: השלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה

כנס על ממשל תאגידי, חברות משפחתיות וריכוזיות

מאת ישי יפה, עמיר ליכט ואסף חמדני

ישי יפה הוא פרופסור וסגן הדקאן בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית. עמיר ליכט הוא פרופסור ודקאן לשעבר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.

בימים א'–ג', 18–20 בדצמבר, ייערך באוניברסיטה העברית בירושלים כנס אקדמי גדול בנושא ממשל תאגידי, חברות משפחתיות וריכוזיות כלכלית. בכנס ישתתפו טובי הכותבים בעולם בנושא מתחומי הכלכלה והמשפט, לרבות מספר מאורות גדולים במיוחד. כחברי הוועדה המארגנת אנו מבקשים להזמין אתכם להשתתף בכנס או בחלקים ממנו. תכנית הכנס מצורפת לעיונכם. נשמח לראותכם בין אורחינו.

כן, לשבור!

מאת נילי אבן-חן

עו"ד נילי אבן-חן היא סגנית המנהל הכללי לענייני כלכלה בתנועה למען איכות השלטון. רשימה זו מבוססת על נייר העמדה שהגישה התנועה לוועדת הריכוזיות. ברצוני להודות תודה מיוחדת ליוסף קלמנוביץ' על שהשקיע מאמצים בלתי-נדלים בריכוז עבודה המחקר ובכתיבת נייר העמדה. תודות רבות מגיעות גם לכל הסטודנטים שעמלו על עבודת המחקר במסגרת צוות הריכוזיות של מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה: עמרי בן-חורין, עומר ברנדס, ענבל גולני, יונתן הורביץ, מורן ויזל, נועם ריף ואיתמר שחם; יעל אגמון ואלי רזינסקי (מתנדבי "הרוח החדשה"); והמתנדבים איתן גלעדי, יניב לושינסקי ואיתן סמית.

 

1. מבוא

הריכוזיות הקשה ביותר במשק הישראלי היא הריכוזיות בשוק ההון. בשוק זה מושקעים נכון להיום כ-2.5 טריליון ש"ח חסכונות שנצברו בעמל רב, שקל לשקל, בידי הציבור הרחב. דא עקא, קבוצה מצומצמת של שחקנים מתוחכמים השתלטה — בהדרגה, לאור יום ובחסות החוק הקיים — על משאבי ההון של הציבור ויצרה בעיית ריכוזיות חמורה במשק.

המשך קריאה: כן, לשבור!

המלצת אחיתופל

מאת עמיר ליכט

עמיר ליכט הוא פרופסור ודקאן לשעבר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

בישראל יש בעיית ריכוזיות. תודות לעבודה שנעשתה בבנק ישראל ובמקומות נוספים, אין כיום ספק שקבוצה קטנה של יחידים וקבוצות בעלות אופי משפחתי שולטת בחלק ניכר של המשק על ענפיו השונים.  זהו ממצא עובדתי, שקבעה גם ועדת הריכוזיות בראשות חיים שני, ולאורו היא הגישה שורת המלצות לצמצום היקף התופעה.

המשך קריאה: המלצת אחיתופל

כמה הערות על ההמלצות לטיפול בריכוזיות בישראל

מאת ישי יפה

 ישי יפה הוא פרופסור וסגן הדקאן בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית.

הוועדה להגברת התחרותיות במשק, או בשמה הלא רשמי "ועדת הריכוזיות", הציעה להגביל את השפעתן של הקבוצות העסקיות הגדולות במשק באמצעות המלצות בשלושה תחומים:

המשך קריאה: כמה הערות על ההמלצות לטיפול בריכוזיות בישראל