עורו משקיעים מוסדיים

מאת שרון חנס

שרון חנס הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון בגלובס ביום 30 בינואר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה התפרסמה ידיעה כי החברות מנורה מבטחים, הפניקס ומיטב דש הגישו בארצות הברית בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות של חברת התרופות הרב לאומית מיילן.

המשך קריאה: עורו משקיעים מוסדיים

האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן

עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד במן-ברק עורכי דין ונוטריון ומשמש יועץ משפטי להצלחה — התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 6 בדצמבר 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

הזמן שחלף מאז שהתפוצצה פרשת התקיפה המינית לכאורה המיוחסת למנהל הכללי של בנק הפועלים פועלים לשעבר, ציון קינן, מאפשר להרהר בכמה סוגיות תאגידיות העולות מהמאורעות. חשיבות מיפוי האירועים מתעצמת לאור פרישתו של יושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, והשמועות שלפיהן סיום תפקידו נבע מ"כשלים טכניים".

המשך קריאה: האם הבנק עבר על החוק כאשר לא דיווח?

התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת בוטיק ליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנה האחרונה התפתח מאוד הליך גילוי המסמכים במסגרת בקשות לאישור תובענות נגזרות. השפעתן של התפתחויות אלה ניכרת כבר עתה, שכן הליך גילוי המסמכים הופך לכלי מרכזי בניהול התביעה הנגזרת. להתפתחויות אלה יהיו השלכות גם בעתיד.

המשך קריאה: התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

ערב עיון על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום חמישי, 10 בנובמבר 2016, בשעות 19.45-17:00 יתקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. הזמנה ובה פרטי הרשמה ותכנית הערב נמצאת כאן. הצעת החוק נמצאת כאן.

המשך קריאה: ערב עיון על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ערב עיון על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום חמישי, 10 בנובמבר 2016, בשעות 20:30-17:00 יתקיים באולם "כס המשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון פתוח לציבור על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. תכנית הערב נמצאת כאן. הזמנה עם פרטי חניה תופץ לקראת האירוע. הצעת החוק נמצאת כאן.

את הערב יפתח שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר. בין הדוברים יהיו פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; עו"ד ספי זינגר, משרד המשפטים; כבוד השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך, עו"ד חגי אולמן ועו"ד אלונה בומגרטן.

הנושאים שיידונו יכללו מבחן תזרימי מול מבחן מאזני, מי רשאי להתחיל הליך חדלות פירעון, בטוחות וחלוקת נכסי החברה וזכות שיורית לבעלי מניות.

בשוק התקשורת הישראלי אסור לאפשר שליטה נטולת רסן בשידורי החדשות

מאת אסף וינר ואלעד מן

אסף וינר שימש כמנהל המחקר של הוועדה הציבורית שמונתה על ידי משרד התקשורת לבחינת האסדרה על שידורים מסחריים (ועדת שכטר). אלעד מן הוא יושב ראש עמותת "העין השביעית", היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" ונציג ציבור בנשיאות מועצת העיתונות. הכותבים הם תלמידים לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. רשימה זו התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 25 ביולי 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

שידורי החדשות המשודרים בישראל הם אחד מתחומי העיסוק המפוקחים והמאוסדרים ביותר מבין ענפי המשק השונים. כך, למשל, חוק הרשות השנייה מסדיר היבטים מבניים של חברות החדשות בערוצים 2 ו-10.

המשך קריאה: בשוק התקשורת הישראלי אסור לאפשר שליטה נטולת רסן בשידורי החדשות

את מי משרת עורך הדין של החברה?

מאת ברק ירקוני ואלעד מן

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא היועץ המשפטי של "הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 21 באוגוסט 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

בעלי שליטה, מנהלי חברה ודירקטורים רבים נוטים לפנות לייעוץ משפטי עם עורכי הדין של החברה, תוך כדי הסתמכות וציפייה כי מדובר בהתייעצות פרטית וחסויה. האם התייעצות זו עלולה יום אחד להיחשף בבית המשפט ולשמש כראיה כנגדם? שאלה זו, מסתבר, יכולה להיות לא פשוטה.

המשך קריאה: את מי משרת עורך הדין של החברה?

משחקי כיסאות

מאת אלעד מן ואיתי פיגנבאום

עורך דין אלעד מן הוא שותף מייסד ב"מן-ברק עורכי דין ונוטריון" ומשמש כיועץ המשפטי של עמותת "הצלחה". עורך דין איתי פיגנבאום הוא עמית מחקר של המכון למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי על שם הרי ומיכאל סאקר באוניברסיטה עברית. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 13 ביולי 2016. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באוגוסט שעבר דיווחה להב רילאסטייט על הסדר אכיפה מותנה שנחתם בין סגן יושב ראש הדירקטוריון שלה, איליק רוז'נסקי, המשמש גם כאחד מבעלי השליטה בה, לבין פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות ניירות ערך. הסדר האכיפה המותנה הביא לסיומה של חקירה משנת 2009 שעסקה בחשדות על טיב הדיווחים החשבונאיים שנערכו במהלך תקופת כהונתו של רוז'נסקי כמנכ"ל דלק נדל"ן. ההסדר הטיל על רוז'נסקי תשלום עיצום כספי בגובה 720 אלף שקל, וכן התחייב רוז'נסקי במסגרת ההסדר לא לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית כלשהי במשך שמונה חודשים. על פי מצוות ההסדר הודיע רוז'נסקי על סיום כהונתו כסגן יושב ראש דירקטוריון להב רילאסטייט.

המשך קריאה: משחקי כיסאות

ערב עיון לזכר עורך הדין יששכר פישר ז"ל, 29 ביוני 2016

ביום רביעי, 29 ביוני 2016, החל מהשעה 18:00 יתקיים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון לזכר עורך הדין יששכר פישר ז"ל, שעל שמו ועל שם רעייתו נקרא המרכז לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב.

לאחר התכנסות ודברי ברכה יציג פרופסור אהוד קמר מאוניברסיטת תל-אביב תוצאות מחקר אמפירי שערך עם פרופסור ישי יפה מהאוניברסיטה העברית ועם פרופסור ג'סי פריד מאוניברסיטת הרווארד על השפעת תיקון מספר 16 לחוק החברות על תגמול בעלי שליטה בישראל.

תכנית הערב ופרטים להשתתפות נמצאים כאן.

לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין

מאת ברק ירקוני

עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

לאחרונה הודיעה נסטלה, בעלת השליטה באסם, כי היא החליטה לרכוש בכפייה את מניות המיעוט באסם בעסקת מיזוג משולש הפכי. מיד לאחר ההודעה הוגשו לבית המשפט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בטענה, בין היתר, כי המחיר שהוצע לבעלי מניות המיעוט בעסקה אינו הוגן. נסטלה ואסם ודאי יטענו כי על בית המשפט לדחות את התביעות, שכן המחיר שנקבע בעסקה אושר על ידי ועדה מיוחדת של שלושה דירקטורים בלתי תלויים באסם. האם בית המשפט הישראלי נדרש לדחות תובענות ייצוגיות כאלה רק משום שהמחיר אושר על ידי ועדה מיוחדת?

המשך קריאה: לא לוותר על ביקורת בית המשפט בעסקאות בעלי עניין