מאת דב סולומון
ד"ר דב סולומון הוא מרצה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר ביום 24 בפברואר 2015. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.
איתן אבריאל הזהיר לפני כשבועיים מפני המהלכים להסדרת האיגוח בישראל בטור פרשנות ב-TheMarker, שכותרתו הייתה: "איך ישראל לא נפלה במשבר הפיננסי, ולמה היא עלולה ליפול במשבר הבא". לפניו, גיא רולניק הצביע על הסיכון שגלום באיגוח משכנתאות, במאמר שכותרתו "ובמערכה השביעית בנק ישראל דוחף את כל בועת הנדל"ן לתוך הפנסיה שאין לכם".
מאת אסף חמדני
אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 12 בפברואר 2015. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.
חוק הריכוזיות צפוי להביא לגל עסקאות going private, שבהן בעל שליטה רוכש את מניות המיעוט כדי להפוך חברה לפרטית. בעסקאות אלה קיים ניגוד עניינים בין בעל השליטה, המעוניין לרכוש את מניות המיעוט במחיר נמוך, לבין המשקיעים מהציבור, שמצפים לתמורה הוגנת עבור מניותיהם. הנגישות של בעל השליטה למידע לגבי שווי החברה רק מגבירה חשש לפגיעה במשקיעים.
מאת שרון חנס וברק ירקוני
שרון חנס הוא פרופסור למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 17 בדצמבר 2014. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב נתנה החלטה חשובה הנוגעת להגנה על זכויות בעלי מניות מן הציבור. את הקביעה נתנה השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בעניין ספרא נ' מ.ת.מ. ומאגרי בנייה. בהחלטה נכללות מספר קביעות חשובות באשר להגנה על זכויות בעלי מניות מן הציבור, הראויות לעיון נוסף.
מאת שלומית עזגד-טרומר
רשימתה של עורכת דין ד"ר שלומית עזגד-טרומר התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 12 בדצמבר 2014. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.
הדליפה מצינור קצא"א והאסון הסביבתי שנבע ממנה בדרום, הם מקרה מבחן חשוב לאחריותן של חברות ממשלתיות. מעבר לדיונים החשובים בהשלכות האקולוגיות, בגידור הנזקים הסביבתיים, בצנזורה ובהצדקותיה, בנוכחותם בשטח של בכירים, ובאחריות נושאי המשרה המעורבים, ראוי לדון גם בתשתית המשפטית והתאגידית אשר על יסודה נוצר האסון.
מאת עלי בוקשפן
ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה וחוקר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, מדור החדשות, עמוד 20, ביום 7 בדצמבר 2014. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת תופעת האחריות החברתית והאתית בקרב המגזר העסקי. עד כדי כך שכיום, כמעט כל ארגון עסקי משמעותי מערב מידה כלשהי של אחריות חברתית ואתית במסגרת פעילותו, בדרך כזו או אחרת. זאת, באמצעות קודים אתיים, דוחות חברתיים, מחלקות לקשרי קהילה וכיוצא באלה. יוזמות אלה הן רק קצה הקרחון של שיח תאגידי מתגבר על הפיל שמסתובב בחדריהם של התאגידים העסקיים בשנים האחרונות.
מאת סבר פלוצקר
סבר פלוצקר הוא עורך כלכלי ראשי ופרשן בעיתון ידיעות אחרונות. רשימה זו מבוססת על הרצאה שניתנה ביום 25 במאי 2014 בערב עיון לציון שנה לפטירתו של עורך הדין יששכר פישר ז"ל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
בגלל המבנה המיוחד של שוק ההון הישראלי, בו מספר אנשים המחזיק שליטה במספר תאגידים בורסאיים, נוצר בארץ אוסף של חוקים ותקנות והוראות שמטרתם להחליף את מה שנראה על פניו כדמוקרטיה תאגידית בסיסית: מניה אחת קול אחד. להחליף אותה במה? בשלטון של מיעוטים.
מאת ברק ירקוני
עורך דין ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
ההחלטה האחרונה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הצלחה נ' כהן פיתוח מציגה התפתחויות חשובות.
המשך קריאההחובה להגיש הצעת רכש, החלטה מקדמית כהגנה בנזיקין וחישוב פרמית שליטה
מאת אייל סולגניק
ד"ר אייל סולגניק הוא מרצה בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה.
סעיף 52 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 קובע שמידע פנים הוא "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה…".
המשך קריאהמדוע מוחרג "מידע הידוע לציבור" מהגדרת "מידע פנים"?
מאת שחר אגמון ואיתי פיגנבאום
עורך דין שחר אגמון הוא שותף במשרד אריה אגמון ושות'. עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר שלישי במרכז מיתר ללימודי משפט מתקדמים בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב.
מערכת עדינה של איזונים ובלמים מווסתת את יחסי הכוחות בין שלושת הגופים האמונים על תפקודה התקין של החברה. הדירקטוריון רשאי להורות למנהל הכללי כיצד לפעול ואף ליטול את סמכויותיו אם המנהל הכללי ממרה את פי הדירקטוריון. האסיפה הכללית, לעומת זאת, אינה רשאית להורות לדירקטוריון כיצד לפעול, אך היא רשאית ליטול מסמכויות הדירקטוריון אם נבצר מהדירקטוריון להפעיל את סמכויותיו והפעלת הסמכות חיונית לתפקוד החברה.
מאת שרון חנס
שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, מדור החדשות, עמוד 21, בתאריך 25 בדצמבר 2013. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
אחד התפקידים החשובים של הדירקטוריון הוא פיקוח על המנכ"ל, וקיים ספק אם ניתן לקיים משימה זאת כהלכה כאשר ראש הגוף המפקח על המנכ"ל הוא המנכ"ל בעצמו. אך האם קיימת מניעה שהמנכ"ל יכהן כחבר דירקטוריון מן השורה? עמדתי היא, שלא רק שאין מניעה לכך, אלא שממשל תאגידי תקין דורש כי המנכ"ל ישב בדירקטוריון. הנוהג הישראלי שלפיו מנכ"לים רבים אינם יושבים בדירקטוריון הוא עיוות היסטורי שיש להישמר מלהנציח אותו.
