מאת יעל ארידור בר אילן

עורכת דין ד"ר ארידור בר אילן היא בעלת בוטיק ליטיגציה תאגידית ומסחרית ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

בשנה האחרונה התפתח מאוד הליך גילוי המסמכים במסגרת בקשות לאישור תובענות נגזרות. השפעתן של התפתחויות אלה ניכרת כבר עתה, שכן הליך גילוי המסמכים הופך לכלי מרכזי בניהול התביעה הנגזרת. להתפתחויות אלה יהיו השלכות גם בעתיד.

המשך קריאה: התפתחויות בהליך גילוי המסמכים בתביעה נגזרת

מאת איתי פיגנבאום ואלעד מן

עורך דין איתי פיגנבאום הוא תלמיד לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עורך דין אלעד מן הוא היועץ המשפטי של "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת". הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 27 במרץ 2015. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

עניין מרכזי אחד משאיר ככל הנראה את פרשת בנק לאומי והרשויות האמריקאיות במעלה השיח הציבורי וכותרות העיתונים, מעבר לזהות הדמויות המעורבות. זהו העיוות הנחזה בכל הנוגע לעקרונות של שכר ועונש.

המשך קריאה: פרשת בנק לאומי: מי נושא באחריות?

מאת נילי אבן-חן

עו"ד נילי אבן-חן היא סגנית המנהל הכללי לענייני כלכלה בתנועה למען איכות השלטון. רשימה זו מבוססת על נייר העמדה שהגישה התנועה לוועדת הריכוזיות. ברצוני להודות תודה מיוחדת ליוסף קלמנוביץ' על שהשקיע מאמצים בלתי-נדלים בריכוז עבודה המחקר ובכתיבת נייר העמדה. תודות רבות מגיעות גם לכל הסטודנטים שעמלו על עבודת המחקר במסגרת צוות הריכוזיות של מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה: עמרי בן-חורין, עומר ברנדס, ענבל גולני, יונתן הורביץ, מורן ויזל, נועם ריף ואיתמר שחם; יעל אגמון ואלי רזינסקי (מתנדבי "הרוח החדשה"); והמתנדבים איתן גלעדי, יניב לושינסקי ואיתן סמית.

 

1. מבוא

הריכוזיות הקשה ביותר במשק הישראלי היא הריכוזיות בשוק ההון. בשוק זה מושקעים נכון להיום כ-2.5 טריליון ש"ח חסכונות שנצברו בעמל רב, שקל לשקל, בידי הציבור הרחב. דא עקא, קבוצה מצומצמת של שחקנים מתוחכמים השתלטה — בהדרגה, לאור יום ובחסות החוק הקיים — על משאבי ההון של הציבור ויצרה בעיית ריכוזיות חמורה במשק.

המשך קריאה: כן, לשבור!

מאת עמרי ידלין

עמרי ידלין הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, יועץ אקדמי במרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וראש בית הספר למשפטים של המכללה האקדמית ספיר. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, במדור "שני בערב", 27–28 ביוני 2011, בעמוד 12. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

יחסו של המחוקק הישראלי לבעלי שליטה בחברות ציבוריות הוא סכיזופרני. מצד אחד, המחוקק מטיל מגבלות קשות על הזכות של בעל השליטה להתערב בניהול החברה. כך למשל, על-פי חוק החברות, בעל השליטה ונציגיו מנועים מלשבת בוועדת הביקורת של החברה, שתפקידה לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה. יתר על כן, על-פי סעיף 106 לחוק החברות (שתוקן השנה), בעל השליטה מנוע מלהתערב בשיקול הדעת של הדירקטוריון. מצד שני, בשורה ארוכה של נושאים קובע המחוקק כי בעל השליטה אחראי על ליקויים באופן ניהול החברה. כך למשל, סעיף 52יא לחוק ניירות ערך מטיל על בעל השליטה חובה לפצות כל מחזיק בניירות ערך שנגרם לו נזק עקב כך שהחברה הפרה את הוראות החוק. 

המשך קריאה: יחס סכיזופרני לבעלי שליטה