כנס פתוח בנושא אקטיביזם בממשל תאגידי בישראל

בתאריך 23 ביולי 2013 בין השעות 19:15-16:00 ייערך באוניברסיטת בר-אילן כנס פתוח לציבור בנושא "אקטיביזם בממשל תאגידי בישראל".

תכנית הכנס וההזמנה לכנס נמצאות כאן. ניתן להירשם על ידי הקלקה על המקום המתאים בהזמנה.

פתיחת הליכים משפטים – תחליף להשגת אישור המיעוט?

מאת ברק ירקוני

ברק ירקוני הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

חוק החברות קובע כי עסקאות חריגות של החברה עם בעל השליטה מחייבות "אישור משולש" – אישור דירקטוריון החברה, אישור ועדת הביקורת ואישור האסיפה הכללית ברוב הכולל רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. החוק קובע כי, ללא אישור המיעוט, עסקת בעל שליטה היא חסרת תוקף משפטי.

המשך קריאה: פתיחת הליכים משפטים – תחליף להשגת אישור המיעוט?

תשלום שכר כסעד זמני לבעל השליטה

מאת איתי פיגנבאום

איתי פיגנבאום הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

עסקת בעלי עניין הינה עסקה הנכרתת בין החברה לבין בעל השליטה, נושא משרה בה או מקורב של מי מהם. בניגוד לעסקאות רגילות בשוק, בהן נהוג להניח כי נציגי החברה יפעלו להשיא את רווחי החברה, נקודת המוצא בעסקאות בעלי עניין הפוכה: קברניטי החברה נחשדים באופן מיידי בהעדפת אינטרסים הזרים לחברה. בשל הפגיעה האפשרית בכלל בעלי המניות, עסקת בעלי עניין נדרשת לקבל את אישורם של ועדת הביקורת (וכיום, בהקשר של הסכמי תגמול עם בכירי החברה, ועדת התגמול), הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות. בעסקאות חריגות עם בעלי השליטה או מקורביהם, חוק החברות לא מסתפק באישור אורגנים אלה ודורש את תמיכתם של לפחות מחצית מבעלי המניות נטולי העניין האישי באסיפה הכללית.

המשך קריאה: תשלום שכר כסעד זמני לבעל השליטה

הצבעה חשאית בישיבות דירקטוריון

מאת שאול בר אילן

הרב עו"ד שאול בר אילן הוא תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל-אביב.

נעלי הזהב של מלך חלם

חרדה גדולה חרדו חכמי חלם לכבודו של מלכם. על כן רכשו עבורו נעלים של זהב, כדי שכשייצא ויבוא ברחובה של העיר יבחינו בו הכול ויחלקו לו כבוד. דע עקא שבחורף רחובותיה של חלם מכוסים בבוץ וגם נעלי הזהב מתכסות בו. כיצד יבחינו הכול במלך הצועד לקראתם? נועצו חכמי חלם והחליטו לעטוף את נעלי המלך בערדליים. אך אבוי: אם נעלי הזהב עטופות בערדליים, עיניהם של תושבי העיר אינן שוזפות אותן ושוב צועד המלך כשאיש אינו מבחין בו. טכסו החכמים עצה והתקינו לעשות חורים בערדליים. אך כשיצא המלך לרחובה של העיר התברר שהחורים נסתמים בבוץ. ישבו החכמים שוב ומצאו פתרון: המלך ייצא מביתו נעול בנעליו הרגילות, ואת נעלי הזהב יישא בידיו לעיני כול.

המשך קריאה: הצבעה חשאית בישיבות דירקטוריון

לקצור דיבידנדים

מאת אהוד קמר ושרון חנס

אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 11 ביוני 2012, במדור "חדשות", בעמודים 18–19. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

באחרונה הכריעה השופטת דניה קרת-מאיר מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב את גורל הדיבידנד שחברת בזק ביקשה לחלק במנות לאורך זמן. באותו עניין נדרש אישור בית המשפט לחלוקה גדולה החורגת מהרווח הצבור של בזק, שלה התנגדו הנושים. השופטת קבעה כי ניתן לחלק את המנה מתוך הדיבידנד שיועדה לחלוקה מיידית, אולם חלוקת כל מנה נוספת בעתיד תהא טעונה אישור נפרד.

המשך קריאה: לקצור דיבידנדים

חלוקת דיבידנד כעסקה בניגוד עניינים

מאת ברק ירקוני

ברק ירקוני הוא עורך דין ותלמיד לתואר דוקטור במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

שוק התקשורת בישראל חווה באחרונה תהפוכות רבות. הירידה העקבית בערך המניות ואגרות החוב של חברות התקשורת בישראל, לצד שינויים מבניים ורגולטוריים בשוק התקשורת בישראל, מחייבים את חברות התקשורת לריסון ולהידוק החגורה לקראת העתיד הלא נודע. אולם, למרות הסערה המתחוללת בחוץ והסערות הנוספות המתקרבות באופק, חברות התקשורת ממשיכות במדיניותן לחלק דיבידנדים בסכומים עצומים. לכאורה, כל הניהול העסקי של אותן חברות שואף להשיא את גובה הדיבידנד הקרוב בלבד. 

המשך קריאה: חלוקת דיבידנד כעסקה בניגוד עניינים

חוק החברות: הטוב, הרע והדירקטוריון

מאת שחר הדר

עו"ד ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. הרשימה התפרסמה בעיתון דה מרקר, 15 בדצמבר 2011. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

דירקטוריון החברה הוא מהמרכיבים החשובים של החברה. על דירקטוריון החברה להתוות את מדיניותה, לבחון את מצבה הכספי ואת דרכי מימונה ולפקח על הנהלתה. רבות נכתב על חשיבות עצמאות הדירקטוריון וכשירות חבריו, ובאחרונה ביקש תיקון מס' 16 לחוק החברות להגביר את עצמאותו. כגוף קבוצתי המקבל החלטות, איכות החלטותיו היא ביחס ישר, בין היתר, לזהות חברי הקבוצה והאינטרסים שהם מייצגים.

המשך קריאה: חוק החברות: הטוב, הרע והדירקטוריון

הערות על טיוטת דו"ח ועדת הריכוזיות

מאת אלעד מן

עו"ד אלעד מן הוא שותף מייסד במשרד מן–ברק.

להלן הערות המבוססות על נייר עמדה שנשלח לוועדה להגברת התחרותיות במשק (ועדת הריכוזיות) בשם עמותת הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.

המשך קריאה: הערות על טיוטת דו"ח ועדת הריכוזיות

כמה הערות על ההמלצות לטיפול בריכוזיות בישראל

מאת ישי יפה

 ישי יפה הוא פרופסור וסגן הדקאן בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית.

הוועדה להגברת התחרותיות במשק, או בשמה הלא רשמי "ועדת הריכוזיות", הציעה להגביל את השפעתן של הקבוצות העסקיות הגדולות במשק באמצעות המלצות בשלושה תחומים:

המשך קריאה: כמה הערות על ההמלצות לטיפול בריכוזיות בישראל

דירקטורים נכבדים, האם שומעים?

מאת אסף חמדני

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הרשימה פורסמה בכתב העת "עורך הדין", גיליון אוקטובר 2011, עמוד 22. קישור לגיליון באתר כתב העת נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

פסק הדין התקדימי של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי (להלן: בית המשפט הכלכלי) בעניין מכתשים אגן עסק בשאלה מוגבלת: האם בעסקת מיזוג רשאי בעל השליטה לקבל מהצד הרוכש תמורה עודפת עבור מניותיו. אולם להחלטה המנומקת של בית המשפט הכלכלי יש השלכות מרחיקות לכת החורגות אל מעבר למקרה שנדון בפני בית המשפט.

המשך קריאה: דירקטורים נכבדים, האם שומעים?