עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה.
פסק הדין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון בפרשת בטר פלייס החזיר לחיים תביעה בסך של מאות מיליוני שקלים לאחר שנדחתה על הסף, והוא עשוי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בתאגידים.
בית המשפט העליון קבע כי יש מקום לקיים דיון ענייני בטענה לפיה מנהליה של חברה שקרסה ורואי החשבון שלה לא הפעילו שיקול דעת עצמאי ערב הקריסה והתרשלו בתפקידם. פסיקה זו מכרסמת ביכולת לעשות שימוש בכלל שיקול הדעת העסקי על מנת לדחות תביעות על הסף. נושאי משרה ייאלצו מעתה לנהל הליכים משפטיים ממושכים על מנת להוכיח את זכאותם להגנה שמציע כלל שיקול הדעת העסק.
קבוצת בטר פלייס (Better Place) קידמה מיזם שאפתני בתחום כלי הרכב החשמליים. המיזם הקדים את זמנו ובשנת 2013, שש שנים ו-850 מיליון דולר לאחר הקמתו, החברות בקבוצה הגיעו לחדלות פירעון. מפרקי הקבוצה הגישו בשנת 2016 תביעה בסך של 200 מיליון שקלים חדשים נגד מי שכיהנו עד לקריסה כנושאי משרה ונגד רואי החשבון המבקרים של הקבוצה.
המפרקים טענו בכתב התביעה כי הנתבעים התרשלו והובילו לקריסת הקבוצה וכי נושאי המשרה בחברות הבת בקבוצה לא הפעילו שיקול דעת עצמאי ופעלו לפי הנחיית דירקטוריון חברת האם.
חודשים ספורים לאחר הגשת תביעת המפרקים נתן בית המשפט העליון פסק דין בפרשת רכישת השליטה בבזק, שבו אימץ את כלל שיקול הדעת העסקי אל תוך דיני החברות בישראל. כלל זה מקנה לנושאי משרה חסינות מביקורת שיפוטית על תוכן החלטה עסקית שהתקבלה בתום לב, באופן מיודע וללא ניגוד עניינים. הלכת בזק נתנה רוח גבית לשופט בית המשפט המחוזי דאז גרוסקופף, שבשנת 2018 נקט צעד חריג בפרשת בטר פלייס וסילק את תביעת המפרקים עוד בטרם הגישו הנתבעים כתב הגנה.
בית המשפט המחוזי פסק אז, כי כתב התביעה מתייחס להחלטות עסקיות מובהקות וכי גם אם יוכחו כל העובדות אין בהן כדי ללמד על פזיזות של נושאי המשרה או על קבלת החלטות באופן בלתי מיודע. בית המשפט המחוזי העיר כי כשדנים בפעילות עסקית יש להישמר מפני חוכמה שבדיעבד. התביעה תקפה בדיעבד היגיון עסקי שלא עלה יפה ולכן דחה אותה השופט גרוסקופף על הסף.
השופט גרוסקופף התמנה בינתיים לכהן כשופט בבית המשפט העליון, ובמקביל שופטים נוספים מבית המשפט המחוזי הלכו בעקבותיו וקבעו כי יש לפרש בהרחבה את הגנת כלל שיקול הדעת העסקי, כך שתשמש במקרים המתאימים לדחייה על הסף של תביעות המייחסות למנהלים רשלנות שהובילה לקריסת חברה.
בערעור שהגישו המפרקים נהפך פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין בטר פלייס והותר ניהול התביעה. בית המשפט העליון פסק כי אמנם ניתן לסלק תביעה על הסף מכוח כלל שיקול הדעת העסקי, אולם יש להעדיף את תיקון כתב התביעה ולהשתמש בכלי הסילוק בצמצום רב. עוד קבע בית המשפט העליון כי היה על בית המשפט המחוזי לאפשר למפרקים לתקן את תביעתם, לחדד את טיעוניהם ולהבהיר במה מתבטאת אי-הפעלת שיקול הדעת העצמאי בידי הדירקטוריון. לגבי רואי החשבון פסק בית המשפט העליון כי כלל שיקול הדעת העסקי אינו חל עליהם.
בשורה התחתונה, בית המשפט העליון התיר את ניהול התביעה ובכך הפיח רוח במפרשי הנוהג הנפוץ בישראל, שכבר הוביל לריבוי תביעות נגד נושאי משרה בגין החלטות עסקיות. דומה כי מעתה ייאלצו נושאי משרה לנהל הליכים ולהוכיח את זכאותם להגנת כלל שיקול הדעת העסקי. הדברים ראויים לעיון בעיקר בעידן משבר הקורונה, המאלץ הנהלות לאמץ מדי יום תכניות עסקיות רבות סיכון, לרבות תכניות ליציאה מהמשבר והסדרה של פעילות החברה. חשש של חברי ההנהלה מפני תביעות אישיות בעקבות פעילות עסקית שעלולה להניב הפסדים, ואולי להוביל לקריסת החברה, עלול לשתק את הפעילות העסקית של החברה ולצנן את נכונות המנהלים ליטול סיכונים.
לאחרונה נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. סעיף 288 לחוק זה קובע לראשונה אחריות אישית של דירקטורים ושל מנהל כללי, אשר ידעו או שהיה עליהם לדעת כי החברה מתקרבת לחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים על מנת לצמצם את חדלות הפירעון. זו הוראת חוק רחבה אשר טומנת בחובה חשיפה אישית במקרה של קריסת התאגיד. סעיף 288 לא חל בעניינה של חברת בטר פלייס, ובתי המשפט טרם פירשו אותו. ימים יגידו אם פסיקת בית המשפט העליון בפרשת בטר פלייס תשמש קריאת כיוון לעוסקים בדבר.