מאת אסף אקשטיין
ד"ר אסף אקשטיין הוא מרצה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו.
אחת ההחלטות המשמעותיות המונחות לפתחם של דירקטורים בחברה היא ההחלטה על חלוקת דיבידנדים. החלטה על חלוקה חייבת לעמוד בשני מבחנים: מבחן הרווח, שלפיו החברה רשאית לבצע חלוקה אם בהתאם לדוחות הכספיים שלה קיימים עודפים או נצברו עודפים בשנתיים האחרונות, ומבחן יכולת הפירעון, שלפיו אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה בהגיע מועדן.
מאת יובל נעים וגלעד זוהרי
יובל נעים הוא עורך דין במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. גלעד זוהרי הוא עורך דין במשרד Kirkland & Ellis LLP. הדעות ברשימה זו הן של הכותבים בלבד. הרשימה נכתבה כדי לקדם שיח עיוני ואין לראות בה ייעוץ משפטי.
לאחרונה נתן בית המשפט העליון של דלוור את פסק דינו בעניין Dell. פסק הדין הדגיש את מחיר העסקה ואת מחיר השוק של המניה כמדדים לשווי הוגן בתביעות סעד הערכה, ונתן להם עדיפות על פני הערכת שווי בשיטת היוון תזרים מזומנים (Discounted Cash Flow, או DCF). בכך מהווה פסק הדין פיתוח משמעותי נוסף של מגמת בתי המשפט של דלוור בשנים האחרונות.
המשך קריאהבית המשפט העליון של דלוור: עדיפות למחיר השוק ולמחיר העסקה על פני DCF
מאת שלמה לנדרס
עורך דין לנדרס הוא ראש תחום טכנולוגיה (במשותף) במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'. רשימה זו התפרסמה ביום 7 בפברואר 2018 בעיתון גלובס. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
בסוף 2017 נכנסו לתוקפן תקנות ניירות ערך העוסקות במימון המונים. התקנות נועדו לאפשר לציבור הרחב להשקיע בחברות הייטק, וכך ליטול חלק בעסקאות האקזיט המפורסמות שלהן. בה בעת, נפתח לחברות הסטארט-אפ ערוץ מימון משמעותי, וזאת בלי להידרש לתהליך המורכב והיקר של הכנת תשקיף. לכאורה הרגע המכונן שכולם ייחלו לו, אלא שבפועל כלל לא ברור שהברכות במקומן.
המשך קריאהמימון סטארט-אפים: כוונות טובות שטובעות בהמון תקנות
מאת עלי בוקשפן
ד"ר בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המרכז הבינתחומי בהרצליה. רשימה זו התפרסמה בעיתון גלובס ביום 31 בדצמבר 2017. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.
המשבר של חברת טבע, אחת החברות הישראליות החשובות בארץ ובעולם, יכול להירשם בהיסטוריה העסקית הישראלית כקו פרשת המים בשאלת היחס בין חברה (company) וחברה (society) ובשאלת האחריות המשפטית והציבורית של דירקטורים ונושאי משרה, מהשאלות החמות ביותר בדיני החברות בשנים האחרונות.
אסף חמדני הוא פרופסור ושרון חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. המאמר המלא יראה אור בכתב העת "משפטים" (2018).
החלטת השופטת רות רונן בבקשה לגילוי מסמכים בעניין רכישת אוסם בידי נסטלה העלתה לדיון מחודש את סוגיית היקף הביקורת השיפוטית על עסקאות בעלי שליטה. במאמר שיתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת "משפטים" לרגל חמש שנים למחלקה הכלכלית אנו דנים בהיקף הראוי לביקורת שיפוטית על עסקאות בעלי שליטה לנוכח התפתחויות משמעותיות במשפט התאגידים בישראל, ובכלל זה הקמת המחלקה הכלכלית, תיקונים 16 ו-22 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, התגברות התביעות שעניינן עסקאות בעלי שליטה ופסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ'. המאמר מציע מודל מעודכן לביקורת שיפוטית תוך התייחסות לשאלות שניצבות בפני מתכנני עסקאות בעלי שליטה או עסקאות אחרות בניגוד עניינים.
המשך קריאההגינות מלאה! עיון נוסף בביקורת השיפוטית על עסקאות בניגוד עניינים
