מאת אסף חמדני
אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הרשימה פורסמה בכתב העת "עורך הדין", גיליון אוקטובר 2011, עמוד 22. קישור לגיליון באתר כתב העת נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
פסק הדין התקדימי של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי (להלן: בית המשפט הכלכלי) בעניין מכתשים אגן עסק בשאלה מוגבלת: האם בעסקת מיזוג רשאי בעל השליטה לקבל מהצד הרוכש תמורה עודפת עבור מניותיו. אולם להחלטה המנומקת של בית המשפט הכלכלי יש השלכות מרחיקות לכת החורגות אל מעבר למקרה שנדון בפני בית המשפט.
מאת שרון חנס
שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בכתב העת "עורך הדין", גיליון אוקטובר 2011, עמוד 26. קישור לגיליון באתר כתב העת נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
הוועדה להגברת התחרותיות במשק הגישה בחודש שעבר את המלצות הביניים שלה. במסגרת המלצות אלה קיים פרק נכבד ובו צעדים לטיפול בקבוצות עסקיות המאורגנות כפירמידה של חברות ציבוריות. פירמידות שכאלו שכיחות בעולם, ולמעשה יצירת פירמידה היא אחת משתי הדרכים השכיחות להפריד בין זכויות ההצבעה של בעל השליטה לבין זכויותיו לדיבידנד. הדרך השכיחה השנייה היא הנפקת שני סוגי מניות, כאשר אחד הסוגים, המוחזק ברובו בידי בעל השליטה, נהנה מזכויות הצבעה נדיבות ומזכויות דיבידנד מצומצמות.
הוועדה להגברת התחרותיות במשק בראשות מר חיים שני ("ועדת הריכוזיות") פירסמה בתאריך 16 באוקטובר 2011 את הטיוטה המלאה של המלצותיה, ופנתה לציבור הרחב על מנת לשמוע את עמדותיו בכל הנוגע להמלצות הוועדה.
מאת מאיר חת
מאיר חת הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, סגן יושב ראש הסניף הישראלי של לשכת המסחר הבינלאומית וחבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים. בעבר הוא כיהן כיושב ראש דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל-אביב וכמפקח על הבנקים בבנק ישראל.
אחת ההמלצות של "ועדת הריכוזיות" היא, ככל הנראה, לחייב את החברה בראש הפירמידה להציע לבעלי המניות מן הציבור לרכוש את מניותיהם בחברה בת, או בחברה נכדה או נינה, כאשר הצעת רכש לכל מניות אותה חברה אינה מתקבלת בשל התנגדותה של החברה האם. ברשימה שפורסמה לאחרונה ("פירמידות תחת התקפה", גלובס, 17-18.10) מבקר עו"ד פנחס רובין בחריפות הצעה זו ורואה בה פגיעה בלתי נסבלת בזכויותיו של שליט הפירמידה. סירובו להיענות להצעת הרכש עלול לנבוע מכך שהמחיר המוצע נמוך מזה ששילם כ"פרמיית שליטה" בחברה הבת. היענות הציבור להצעה עשויה להיות תוצאה מכך שהמחיר המוצע גבוה ממחיר השוק אף שהוא נמוך מזה ששילם שליט הפירמידה. הדילמה בפניה יעמוד השליט היא לדעת עו"ד רובין "קשה ובמקרים רבים בלתי נסבלת". דהיינו, עליו לבחור בין קבלת הצעת הרכש במחיר שעלול להיות נמוך מזה ששילם הוא עצמו או להציע לקנות את מניות הציבור במחיר הצעת הרכש.
מאת אהוד קמר
אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה ב-3 באוקטובר 2011, בעיתון גלובס, מדור "שני בערב", עמוד 22. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
מה לא נאמר על הבכירים בחברות הגדולות בישראל: שהם מרכזים בידיהם עוצמה רבה מדי, שהם מרוויחים ללא גבול, שלבם גס במשקיעים, בעובדים ובצרכנים. אנחנו אוהבים להאדיר את שמם של ברוני הכלכלה שלנו, לעקוב אחריהם מקרוב ולקנא בהם.
מאת אהוד קמר
אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה ב-6 בספטמבר 2011, בעיתון גלובס, מדור "שלישי בערב", עמוד 13. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
קורסאו הוא אי בדרום הים הקריבי לחופי ונצואלה המהווה חלק מהאנטילים ההולנדיים. באי צומחים קקטוסים ושרכים, מצויים בו אגמי מלח המשמשים אתרי קינון לציפורי פלמינגו, והוא אהוב על צוללים בשל שוניות האלמוגים שסביבו. התושבים המקוריים של קורסאו הם אינדיאנים משבט אראוואק. האי נכבש על-ידי ספרד בסוף המאה ה-15 ובידי הולנד במאה ה-17, ובמאות ה-18 וה-19 הוא נכבש לתקופות קצרות גם על-ידי האנגלים והצרפתים. מאז, הוא הוחזר להולנד וכיום כלכלתו מתבססת על זיקוק נפט, על תיירות ועל בנקאות.
שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיט העברית. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 31 באוגוסט 2011, במדור "ראשון בערב", בעמוד 10. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
תיקון 16 לחוק החברות חידד את המתח המובנה בין בעלי שליטה לבין המיעוט בנוגע לאישור עסקאות שבהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים. התיקון העצים את כוח המיעוט לבלום עסקאות כאלה על-ידי העלאת הרוב הנדרש למחצית (במקום שליש) מהמניות אשר לבעליהן אין עניין אישי באישור העסקה. התיקון אף חייב אישור אחת ל-3 שנים לכל עסקה נמשכת בין החברה לבעל השליטה, בדגש על עסקאות שכר ודמי ניהול.
אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 1 ביולי 2011, במדור "רביעי בערב", בעמוד 19. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
תביעה על תרמית לפי חוק ניירות ערך תהיה תמיד תביעה ייצוגית בשם מחזיקי ניירות ערך, ולא תביעה נגזרת בשם החברה. גם כשהתביעה היא בשם בעלי מניות, וייתכן שהנפגע הוא בעל נייר ערך אחר, התביעה אינה מוגשת בשם כל בעלי המניות, כי אם בשם מי שקנה מניות או מכר מניות בהשפעת התרמית. המשמעות היא, שאין זהות אינטרסים בין התובעים לבין החברה, ולכן התביעה תהיה תובענה ייצוגית המאגדת את התובעים ולא תביעה נגזרת.
מאת אהוד קמר
אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. הרשימה התפרסמה ב-29 ביוני 2011, בעיתון גלובס, מדור "רביעי בערב", עמוד 13. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
אז מה היה לנו כאן? מן מהשמיים לבעלי המניות, לא פחות ולא יותר. זה 3 שנים מכבידה חברת מכתשים אגן תעשיות על בעלי מניותיה. בקיץ 2008 עוד נסחרה מניית מכתשים בשער של 32 שקל למניה, אבל ההתפתחויות שחלו בתעשיית הכימיקלים לחקלאות בעולם פגעו בחברה בהתמדה והורידו אותה בסוף 2010 לשער של 14 שקל למניה. מכתשים אגן התקשתה לעמוד בתחרות, והתחזיות לגביה לא היו מעודדות.
מאת עמרי ידלין
עמרי ידלין הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, יועץ אקדמי במרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וראש בית הספר למשפטים של המכללה האקדמית ספיר. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, במדור "שני בערב", 27–28 ביוני 2011, בעמוד 12. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
יחסו של המחוקק הישראלי לבעלי שליטה בחברות ציבוריות הוא סכיזופרני. מצד אחד, המחוקק מטיל מגבלות קשות על הזכות של בעל השליטה להתערב בניהול החברה. כך למשל, על-פי חוק החברות, בעל השליטה ונציגיו מנועים מלשבת בוועדת הביקורת של החברה, שתפקידה לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה. יתר על כן, על-פי סעיף 106 לחוק החברות (שתוקן השנה), בעל השליטה מנוע מלהתערב בשיקול הדעת של הדירקטוריון. מצד שני, בשורה ארוכה של נושאים קובע המחוקק כי בעל השליטה אחראי על ליקויים באופן ניהול החברה. כך למשל, סעיף 52יא לחוק ניירות ערך מטיל על בעל השליטה חובה לפצות כל מחזיק בניירות ערך שנגרם לו נזק עקב כך שהחברה הפרה את הוראות החוק.
