אילון בלום, שרון חנס, רויטל יוסף ובני לאוטרבך

עורך דין בלום הוא בוגר הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. ד"ר יוסף היא פוסט-דוקטורנטית בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר אילן. פרופסור לאוטרבך הוא ראש הקתדרה על שם משפחת אקרמן לממשל תאגידי בישראל בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר אילן.

השנה מלאו עשרים שנה לכניסת חוק החברות, התשנ"ט–1999 לתוקף. מחקרים שהתמקדו בתקופה שקדמה לחוק ולמהפכת הממשל התאגידי שהתחוללה אחריו חשפו ממצאים עגומים בדבר ערכה הגבוה של השליטה בחברה ציבורית בישראל. ערך גבוה לשליטה עשוי לנבוע בין השאר מיכולת לנצל את החברה לצרכי בעל השליטה על חשבון יתר בעלי המניות, בין השאר, באמצעות עסקאות שלו עם החברה.

המשך קריאה: שוויה של שליטה בחברה בעקבות רפורמות מקיפות בממשל התאגידי הישראלי

שרון חנס ובני לאוטרבך

פרופסור חנס הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. פרופסור לאוטרבך הוא ראש הקתדרה על שם משפחת ריימונד אקרמן לממשל תאגידי בישראל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. הרשימה התפרסמה בעיתון גלובס ביום 1 באפריל 2019. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

מאז שנות התשעים אוסר החוק בישראל על רישום למסחר בבורסה של חברות עם שני סוגי מניות. מדובר במניות שנבדלות בזכויות ההצבעה שלהן. אולם שינויים דרמטיים שמתחוללים בעולם בשנים האחרונות, דורשים דיון מחודש בשאלה זו.

המשך קריאה: רוצים למשוך חברות לבורסה? התירו מסחר עם שני סוגי מניות

מאת בני לאוטרבך

בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.

החידוש המעניין ביותר בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות הוא כלל "כיווץ ההצבעה" של בעל השליטה בפירמידה. כלל זה יעניק לבעל השליטה בראש הפירמידה זכויות הצבעה בחברות הפירמידה לפי חלקו בהון בלבד. כך, למשל, אם יש בעל שליטה המחזיק 51% בחברה א' המחזיקה 51% בחברה A, הצבעת חברה א' באסיפת בעלי המניות של חברה A תיחשב כהצבעת 26% מבעלי המניות של A בלבד (51% כפול 51%). הצבעת יתר בעלי המניות של A (שבידיהם 49% מזכויות ההצבעה) תיחשב במלואה, כך שלמעשה, אם כל בעלי מניות A יצביעו, לבעלי מניות המיעוט של A (כלומר, לציבור) יהיה רוב בהצבעה. בסך הכול, לכל בעלי המניות בחברה A יהיו 75% (49% ועוד 26%) מזכויות ההצבעה, שמהן 34.7% (26% חלקי 75%) יהיו בידי בעל השליטה ו-65.3% יהיו בידי הציבור. בדוגמה זו, בעל השליטה בפירמידה יאבד את השליטה בחברה A באופן פורמלי (אם כי לא באופן מעשי), אבל חלקו בהצבעה (34.7%) עדיין יהיה גבוה מחלקו בהון (26%). מכאן מקור השם "כלל הכיווץ" של הצבעת בעל השליטה.

המשך קריאה: השלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה

מאת בני לאוטרבך

בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.

ברשימה זו אני מדווח על מחקר כלכלי שבמסגרתו ד"ר מני עבודי, ד"ר אורן קפאח ואנוכי חיפשנו תופעות של ניצול בעלי מניות המיעוט בישראל באמצעות תיעול הון.

המשך קריאה: שינויים באחזקות בעלי השליטה — עוד דרך להשגת טובות הנאה פרטיות?