ביום רביעי, 29 ביוני 2016, החל מהשעה 18:00 יתקיים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ערב עיון לזכר עורך הדין יששכר פישר ז"ל, שעל שמו ועל שם רעייתו נקרא המרכז לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב.
לאחר התכנסות ודברי ברכה יציג פרופסור אהוד קמר מאוניברסיטת תל-אביב תוצאות מחקר אמפירי שערך עם פרופסור ישי יפה מהאוניברסיטה העברית ועם פרופסור ג'סי פריד מאוניברסיטת הרווארד על השפעת תיקון מספר 16 לחוק החברות על תגמול בעלי שליטה בישראל.
תכנית הערב ופרטים להשתתפות נמצאים כאן.
מערכת כרך ל"ט של כתב העת "עיוני משפט" מודיעה, כי מעתה יעקבו חברי המערכת אחר הרשימות המתפרסמות באתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל-אביב ויבחנו את האפשרות להציע לכותבים להרחיב רשימות נבחרות למאמרים ולהגישם לשיפוט לצורך פרסומם בכתב העת.
מאת אייל סולגניק
ד"ר אייל סולגניק הוא מרצה בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה.
סעיף 52 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 קובע שמידע פנים הוא "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה…".
המשך קריאהמדוע מוחרג "מידע הידוע לציבור" מהגדרת "מידע פנים"?
בתאריכים 16 ו-17 בדצמבר 2012 יתקיים כנס בינלאומי אקדמי בנושא ממשל תאגידי באודיטוריום וייספלד שבאוניברסיטת בר-אילן. בסיום הכנס האקדמי, ב-17 בדצמבר בשעה 17:00, ייערך מפגש פתוח לציבור הרחב בנושא "מה התקלקל בקפיטליזם ובמגזר העסקי והאם ניתן לתקן? חוות דעת של מומחים מחו"ל". במסגרת המפגש ירצה פרופסור Luigi Zingales מאוניברסיטת שיקגו שבארצות הברית על ספרו החדש, "A Capitalism for the People", וייערך פאנל מומחים בנושא. הכנס איננו כרוך בתשלום, אך נדרש רישום מוקדם בטלפון או במייל. תכנית הכנס וכן מספר הטלפון וכתובת המייל להרשמה ולבירורים נמצאים כאן.
מאת בני לאוטרבך
בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.
החידוש המעניין ביותר בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות הוא כלל "כיווץ ההצבעה" של בעל השליטה בפירמידה. כלל זה יעניק לבעל השליטה בראש הפירמידה זכויות הצבעה בחברות הפירמידה לפי חלקו בהון בלבד. כך, למשל, אם יש בעל שליטה המחזיק 51% בחברה א' המחזיקה 51% בחברה A, הצבעת חברה א' באסיפת בעלי המניות של חברה A תיחשב כהצבעת 26% מבעלי המניות של A בלבד (51% כפול 51%). הצבעת יתר בעלי המניות של A (שבידיהם 49% מזכויות ההצבעה) תיחשב במלואה, כך שלמעשה, אם כל בעלי מניות A יצביעו, לבעלי מניות המיעוט של A (כלומר, לציבור) יהיה רוב בהצבעה. בסך הכול, לכל בעלי המניות בחברה A יהיו 75% (49% ועוד 26%) מזכויות ההצבעה, שמהן 34.7% (26% חלקי 75%) יהיו בידי בעל השליטה ו-65.3% יהיו בידי הציבור. בדוגמה זו, בעל השליטה בפירמידה יאבד את השליטה בחברה A באופן פורמלי (אם כי לא באופן מעשי), אבל חלקו בהצבעה (34.7%) עדיין יהיה גבוה מחלקו בהון (26%). מכאן מקור השם "כלל הכיווץ" של הצבעת בעל השליטה.
המשך קריאההשלכות אפשריות של כלל כיווץ כוח ההצבעה של בעל השליטה בפירמידה
מאת ישי יפה, עמיר ליכט ואסף חמדני
ישי יפה הוא פרופסור וסגן הדקאן בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית. עמיר ליכט הוא פרופסור ודקאן לשעבר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.
בימים א'–ג', 18–20 בדצמבר, ייערך באוניברסיטה העברית בירושלים כנס אקדמי גדול בנושא ממשל תאגידי, חברות משפחתיות וריכוזיות כלכלית. בכנס ישתתפו טובי הכותבים בעולם בנושא מתחומי הכלכלה והמשפט, לרבות מספר מאורות גדולים במיוחד. כחברי הוועדה המארגנת אנו מבקשים להזמין אתכם להשתתף בכנס או בחלקים ממנו. תכנית הכנס מצורפת לעיונכם. נשמח לראותכם בין אורחינו.
מאת נילי אבן-חן
עו"ד נילי אבן-חן היא סגנית המנהל הכללי לענייני כלכלה בתנועה למען איכות השלטון. רשימה זו מבוססת על נייר העמדה שהגישה התנועה לוועדת הריכוזיות. ברצוני להודות תודה מיוחדת ליוסף קלמנוביץ' על שהשקיע מאמצים בלתי-נדלים בריכוז עבודה המחקר ובכתיבת נייר העמדה. תודות רבות מגיעות גם לכל הסטודנטים שעמלו על עבודת המחקר במסגרת צוות הריכוזיות של מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה: עמרי בן-חורין, עומר ברנדס, ענבל גולני, יונתן הורביץ, מורן ויזל, נועם ריף ואיתמר שחם; יעל אגמון ואלי רזינסקי (מתנדבי "הרוח החדשה"); והמתנדבים איתן גלעדי, יניב לושינסקי ואיתן סמית.
1. מבוא
הריכוזיות הקשה ביותר במשק הישראלי היא הריכוזיות בשוק ההון. בשוק זה מושקעים נכון להיום כ-2.5 טריליון ש"ח חסכונות שנצברו בעמל רב, שקל לשקל, בידי הציבור הרחב. דא עקא, קבוצה מצומצמת של שחקנים מתוחכמים השתלטה — בהדרגה, לאור יום ובחסות החוק הקיים — על משאבי ההון של הציבור ויצרה בעיית ריכוזיות חמורה במשק.
מאת בני לאוטרבך
בני לאוטרבך הוא פרופסור וראש הקתדרה לממשל תאגידי בישראל ע"ש משפחת ריימונד אקרמן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן.
ברשימה זו אני מדווח על מחקר כלכלי שבמסגרתו ד"ר מני עבודי, ד"ר אורן קפאח ואנוכי חיפשנו תופעות של ניצול בעלי מניות המיעוט בישראל באמצעות תיעול הון.
המשך קריאהשינויים באחזקות בעלי השליטה — עוד דרך להשגת טובות הנאה פרטיות?
אהוד קמר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה ומנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב. שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב.
לאחרונה קראה הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("ועדת הריכוזיות") לציבור להעיר את הערותיו על המלצות הביניים שפרסמה. במכתב ששלחנו לוועדה ביוזמתנו וללא תמורה מאיש פירטנו את הערותינו כמומחים בדיני חברות וניירות ערך. רוב המלצות הוועדה מצוינות ואנו תומכים בהן. חלק מההמלצות אנו מציעים לשפר.
מאת עמרי ידלין
עמרי ידלין הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, יועץ אקדמי במרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וראש בית הספר למשפטים של המכללה האקדמית ספיר. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, במדור "שני בערב", 27–28 ביוני 2011, בעמוד 12. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.
יחסו של המחוקק הישראלי לבעלי שליטה בחברות ציבוריות הוא סכיזופרני. מצד אחד, המחוקק מטיל מגבלות קשות על הזכות של בעל השליטה להתערב בניהול החברה. כך למשל, על-פי חוק החברות, בעל השליטה ונציגיו מנועים מלשבת בוועדת הביקורת של החברה, שתפקידה לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה. יתר על כן, על-פי סעיף 106 לחוק החברות (שתוקן השנה), בעל השליטה מנוע מלהתערב בשיקול הדעת של הדירקטוריון. מצד שני, בשורה ארוכה של נושאים קובע המחוקק כי בעל השליטה אחראי על ליקויים באופן ניהול החברה. כך למשל, סעיף 52יא לחוק ניירות ערך מטיל על בעל השליטה חובה לפצות כל מחזיק בניירות ערך שנגרם לו נזק עקב כך שהחברה הפרה את הוראות החוק.
