ברק ירקוני והראל פרימק

ד"ר ירקוני הוא מרצה למשפטים. ד"ר פרימק הוא יועץ טכנולוגי, פעיל חברתי ויושב ראש משותף של עמותת צדק פיננסי. רשימה זו התפרסה בעיתון דה מרקר ביום 12 באוגוסט 2019. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

באחרונה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכם פשרה בתביעה נגזרת שהגיש המפיק שי נשר נגד בנק הפועלים. אבל הבנק לא הפסיד כסף בתביעה, אלא הוכרח לקבל 15 מיליון שקל. אז מה בעצם קרה כאן? ואיך כל זה מצביע על ממשל תאגידי כושל בבנקים?

הרקע לתביעה הוא הלוואות אישיות שהעניקו כמה מנהלים בבנק הפועלים לנוחי דנקנר בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל ללא ביטחונות. דנקנר הוא כיום חדל פירעון, ובהסדר החוב הוסכם כי הוא יחזיר רק כשליש מהחוב. שאר הכספים שחייב דנקנר לבנק, כספי ציבור – ירדו לטמיון. הבנק סירב לתבוע את אותם מנהלים שאישרו את ההלוואות וגרמו לבנק לנזקים כבדים. רק התביעה הנגזרת שהגיש נשר, בעל מניות מהציבור, בדרישה לכפות על הבנק להגיש תביעה נגד אותם מנהלים, הובילה את הבנק להתפשר ולהסכים לקבל 15 מיליון שקל.

הסכם הפשרה בתביעה הנגזרת ותשלום פיצויים על ידי מנהלי הבנק, ממחישים כי הממשל התאגידי בבנק והפיקוח הרגולטורי עליו כשלו באופן חמור פעמיים: הכשל הראשון הוא בפרשה הראשונה, שבה מנהלי הבנק פעלו לכאורה ברשלנות ובניגוד עניינים כאשר העניקו לדנקנר הלוואות אישיות ללא ביטחונות. הכשל השני, והחמור לא פחות, הוא הסירוב האבסורדי של הבנק לקבל פיצוי ענק לטובתו, ככל הנראה כדי להגן על חברי ה"מועדון הסגור" של מנהלי הבנקים.

בשנים האחרונות אנו עדים לגל של תובענות נגזרות נגד בנקים ומוסדות פיננסיים מפוקחים. לדעתנו, כל תביעה נגזרת המתקבלת (במלואה או בחלקה) מעידה על פגמים מהותיים בגוף המפוקח, המחייבים את התערבותו של המחוקק והרגולטור לגבי אופן הפיקוח הנדרש והיקפו.

קיימות כמה דרכי פעולה אפשריות. כך, למשל, אפשר לחייב את הגוף המפוקח לדווח לרגולטור על כל תביעה נגזרת ולדרוש את קבלת אישור הרגולטור לגבי אופן הטיפול של החברה. אפשר להקים ועדת תביעות קבועה בדירקטוריון, אשר הרגולטור ישמש בה משקיף. אפשר גם שבתי המשפט יבקשו את חוות דעתו של הרגולטור, ולא רק של היועץ המשפטי לממשלה, אשר באופן תמוה משמש לעתים כחותמת גומי לאישור הסכמי פשרה המובאים בפניו.

על הרגולטורים הפיננסיים להיות ערים לנושא זה, שחשיבותו גוברת והולכת בשנים האחרונות. עליהם לבצע בדיקות מקצועיות וענייניות לגבי אופן ניהול התובענות הנגזרות על ידי הגופים המפוקחים, ולנקוט את מלוא אמצעי הפיקוח המצויים בידם כאשר הם מגיעים למסקנה, שנושאי המשרה לא פעלו כראוי וששיקול דעתם היה מוטה.