מאת שחר הדר

עו"ד ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט, 11 באוקטובר 2011. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן.

אחת הזכויות הבסיסיות של בעלי מניות היא הזכות להצביע באסיפה הכללית. בשורה של עניינים, לרבות בהחלטות חשובות, כגון מינויי ופיטורי דירקטורים, אישור עסקאות עם בעלי עניין ואישור מיזוג, קובע חוק החברות, כי בעל מניה יוכל להשתתף באסיפת בעלי המניות ולהצביע באמצעות כתב הצבעה. בהתאם להסדר זה, כל בעל מניה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לחברה טרם האסיפה הכללית.

ההוראות בדבר הזכאות להצבעה באמצעות כתב הצבעה אינן חלות במקרה שבו למיטב ידיעת החברה, בעל השליטה יחזיק במועד הקובע לכינוס האסיפה מניות המקנות לו את השיעור הנדרש לקבלת ההחלטה שעל סדר יומה של האסיפה הכללית, אפילו בהנחה שכל שאר בעלי המניות ישתתפו בהצבעה ויצביעו נגדה.

צינון מעורבותם של בעלי המניות

פועל יוצא הוא, שבכל הנוגע למנגנון כתב הצבעה, ידו של המחוקק באופן מפתיע קמוצה. ראשית, השימוש בו מוגבל לרשימה סגורה של מקרים. ושנית, המחוקק פוטר משימוש במנגנון זה שעה שבכוח בעל השליטה להעביר את ההחלטה שעל סדר היום חרף התנגדות הציבור.

במקביל למנגנון כתב ההצבעה מאפשר החוק — רק בשעה שמנגנון כתב ההצבעה מופעל — לכל בעל מניה בחברה לפנות לחברה ולבקשה לשלוח הודעת עמדה מטעמו לבעלי המניות האחרים בחברה. האפשרות לשלוח הודעת עמדה פתוחה לכלל בעלי המניות, יהיו אחזקותיהם בחברה אשר יהיו. הודעות עמדה שנמסרות לחברה מדווחות לרשות ניירות ערך ולבורסה בתל אביב ומפורסמות באתרי הדיווח. מנגנון הודעות העמדה, פרי חוק החברות, יוצר לכאורה במה נוחה לבעלי מניות להביע את קולם ודעתם על הנושאים הקבועים לדיון באסיפה הכללית, אולם החיבור בין מנגנון כתב ההצבעה למנגנון הודעות העמדה חוטא לעיקר, מצמצם משמעותית את תחולתו, ומצנן את מעורבות בעלי המניות אשר מלכתחילה מעורבותם היא מצומצמת.

חיפוש פשוט באתר רשות ניירות ערך מעלה כי מאז תחילת 2008, דווחו בסך הכל כ־30 הודעות עמדה. שמונה הודעות עמדה בממוצע לשנה. ניוונו של מנגנון הודעות העמדה קורא לבחינה מחודשת של הכלים שאותם מעניק חוק החברות לבעלי המניות להיות שותפים פעילים בסדר היום של החברה הציבורית.

מנגנון הודעות העמדה כאמצעי נגיש

מדוע לא לאפשר לבעלי מניות להביע את עמדתם ללא תלות בשאלה אם מנגנון כתב ההצבעה מופעל? ייתכן שיש מקום לגישה שאומרת כי בשעה שבכוח בעל השליטה להעביר את ההחלטה שעל סדר היום, אין צורך בהפעלת מנגנון כתב ההצבעה, אולם אין לגזור מכאן שקיומו של שיח בין בעלי המניות והחברה ובין בעל השליטה ובעלי המניות אינו רלבנטי אף הוא.

כוחו של שיח זה הוא בקיומו וביכולתו להשפיע בסופו של יום על מציאות הדברים אף אם אין בכוחו להביא לשינוי מיידי. כך, למשל, אף אם יש בכוח בעל השליטה לבחור את כל חברי הדירקטוריון (מלבד הדירקטורים החיצוניים) חרף התנגדות הציבור, יש מקום לאפשר לבעלי המניות להביע את עמדתם בנושא חשוב זה אפילו אם לכאורה אין ביכולתם להשפיע מיידית על תוצאות האסיפה.

ניתן ואף ראוי לשקול מגבלות ענייניות על זכאות השימוש במנגנון הודעות העמדה, אולם בניגוד למצב היום, מגבלות אלו חייבות לשמר את מנגנון הודעות העמדה כאמצעי נגיש המכיר בכוחו האינהרנטי של השיח התאגידי.