אייל נחשון

עורך דין נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות' ומרכז את תחום התובענות הייצוגיות.

לפי טיוטת תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022 שפרסם לאחרונה משרד המשפטים ייכללו בפנקס התובענות הייצוגיות הפתוח לעיון הציבור גם כתבי התשובה לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות. כיום כולל הפנקס רק את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. ביסוד התיקון המוצע ניצבת אמנם מטרה ראויה של הגברת השקיפות, אולם, בעיקר כשהמשיב הוא חברה ציבורית, עלול התיקון המוצע לפגוע בעסקי המשיב.

פומביות הדיון בהליכים משפטיים היא זכות חוקתית שאינה מוחלטת. לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בעת בחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט יש לאזן בין זכות העיון של המבקש לבין זכויות הצדדים להליך ובהן הזכות לפרטיות. במצב הרגיל נדרש המבקש להציג את מטרת העיון ואת היקפו, ובית המשפט בוחן את הבקשה לאור עמדת הצדדים להליך. אם התיקון המוצע יתקבל, יוכל כל אדם לעיין בכתב התשובה של חברה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בלי שיציג נימוקים לעיון ובלי שבית המשפט יבחן אותם.

כתב תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא מסמך מפורט. הוא כולל הן את מלוא המסד העובדתי וכן את הטיעון המשפטי נגד הבקשה. חברות משיבות נוהגות לפרט בכתב התשובה נתונים בדבר מכירות, תכניות עסקיות, פניות לקוחות, התכתבויות עם גורמים מאסדרים, החלטות הנהלה ודירקטוריון, נתונים כספיים ועוד – וכל הנתונים נתמכים בתצהיר ובאסמכתאות חסויות כגון פרוטוקולים, מצגות, נהלים, מאזנים, כרטסות וסיכומי דיונים פנימיים.

פרסום כתב התשובה עלול להביא לפגיעה של ממש בחברות המשיבות. הוא עלול להקשות עליהן להתגונן מחשש כי העלאת טענות הגנה מסוימות תחייב אותן לחשוף מידע רגיש; הוא עלול לצנן שיח פתוח בישיבות הנהלה או מול גורמי אסדרה מחשש כי דיונים רגישים אלה יהפכו לפומביים; הוא עלול לתמרץ מתחרים להגיש תביעות סרק נגד חברות על מנת לאלצן לגלות נתונים סודיים; והוא אף עלול לשמש לעקיפת הליכי גילוי המסמכים בהליכים רגילים באמצעות הגשת בקשה לתובענה ייצוגית.

החשש מציאותי. לאחרונה דן בית המשפט העליון בפרשת רבקה טכנולוגיות. באותו מקרה הגישה החברה רבקה טכנולוגיות, בעלת מניות בחברה כימיקלים לישראל, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד כימיקלים לישראל בטענה שהסתירה מהציבור מידע מהותי בקשר לכישלון תכנית מחשוב. במסגרת ההליך ביקשה רבקה טכנולוגיות לעיין בכאלפיים מסמכים המכילים מידע עסקי רגיש, שכימיקלים לישראל הגישה בתביעה משלה נגד יבמ בקשר לאותה תכנית מחשוב. בית המשפט העליון דחה את בקשת רבקה טכנולוגיות. אם יתקבל התיקון המוצע, תהיה לכלל הציבור גישה למידע כזה בנסיבות דומות.

הפגיעה האפשרית בחברות ציבוריות גדולה במיוחד, שכן דיני ניירות ערך מחייבים חברה ציבורית לגלות לציבור רק מידע מסוים. לא מתקבל על הדעת שדי בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אפילו מופרכת, כדי להקים חובת גילוי רחבה בהרבה, שאינה קיימת בדיני התאגידים, בדיני ניירות ערך ובתקנות העיון הכלליות.

הסדר מאוזן יותר יחייב לחשוף רק כתב הגנה שהוגש לאחר אישור תובענה כייצוגית. כך ייחשף הציבור למידע רק בתביעות בעלות תשתית לכאורה. גם היקף המידע שייחשף יהיה מוגבל, כי אין חובה לצרף לכתב הגנה את מכלול התשתית הראייתית לביסוס הטענות שבו.