עלי בוקשפן ואסא כשר

ד"ר עלי בוקשפן הוא מרצה בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס מהקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ופרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

בעשורים האחרונים גובר העיסוק בשאלת אחריותם החברתית של תאגידים עסקיים, לרבות חובתם לכבד זכויות אדם. כיום מרחב ההשפעה של תאגידים חורג בהרבה מהתאגידים עצמם ומעורר את שאלת חובתם לשקול שיקולים ציבוריים בפעולותיהם.

דוגמא מובהקת להכפפת המגזר העסקי לאמות מידה חוקתיות היא הפסיקה שמאמצת את מודל "התחולה העקיפה" במשפט הישראלי. לפי מודל זה החובה לכבד זכויות אדם מוטלת לא רק על גופי שלטון, אלא גם על גופים פרטיים. במאמר שפרסמנו באחרונה אנו מציעים לצעוד צעד נוסף ולהחיל את מודל התחולה הישירה בתחומי המשפט הפרטי בכלל ובדיני התאגידים בפרט.

גישה זו צועדת יד ביד עם השיח הגובר על הטלת חובות חוקתיות על גופים לא שלטוניים. שיח זה ניכר ביוזמות של ארגונים בינלאומיים להחלת נורמות של המשפט הציבורי על המגזר העסקי, ובמיוחד ביוזמה "Protect, Respect, Remedy" שהוצעה על ידי פרופסור Ruggie ואומצה על ידי האומות המאוחדות בשנת 2011 במסמך "Guiding Principles on Business and Human Rights". המסמך כולל הנחיות על בסיס שלושה עמודי תווך: חובת המדינה להגן על זכויות אדם, חובת התאגידים לכבד זכויות אדם והחובה המשותפת לתת סעדים משפטיים במקרה של פגיעה בזכויות אדם. הוא חל על כל המדינות ועל כל סוגי התאגידים (רב לאומיים ולאומיים כאחד), ללא תלות בגודל, במגזר פעילות, במיקום, בבעלות או במבנה.

יוזמה זו כה משמעותית עד שממשלות, אנשי עסקים, ארגוני עובדים, NGOs וגורמים אחרים החלו להתייחס אליה מיד. המועצה לזכויות אדם של האומות המאוחדות אימצה אותה, ולמעשה הייתה זו הפעם הראשונה שגוף של האומות המאוחדות אימץ כללים שלא התקבלו במשא ומתן בין מדינות. יתרה מכך, המועצה לזכויות אדם הקימה קבוצת עבודה לקידום יישום ההנחיות (Working Group on the Issue of Human Rights and Transnational Corporations and Other Business Enterprises). במילים אחרות, ההנחיות מהוות כבר היום נקודת מוצא בשיח הבינלאומי על עסקים וזכויות אדם, ואף שאינן מחייבות, הן מספקות מנוף לחקיקה חדשה ומסגרת רעיונית ליישום חקיקה קיימת.