מי מגן על המיעוט בקרדן ישראל?

מאת אסף חמדני

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הרשימה התפרסמה בעיתון כלכליסט ביום 12 בפברואר 2015. הרשימה באתר העיתון נמצאת כאן.

חוק הריכוזיות צפוי להביא לגל עסקאות going private, שבהן בעל שליטה רוכש את מניות המיעוט כדי להפוך חברה לפרטית. בעסקאות אלה קיים ניגוד עניינים בין בעל השליטה, המעוניין לרכוש את מניות המיעוט במחיר נמוך, לבין המשקיעים מהציבור, שמצפים לתמורה הוגנת עבור מניותיהם. הנגישות של בעל השליטה למידע לגבי שווי החברה רק מגבירה חשש לפגיעה במשקיעים.

המשך קריאה: מי מגן על המיעוט בקרדן ישראל?

כנס על ממשל תאגידי, חברות משפחתיות וריכוזיות

מאת ישי יפה, עמיר ליכט ואסף חמדני

ישי יפה הוא פרופסור וסגן הדקאן בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית. עמיר ליכט הוא פרופסור ודקאן לשעבר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.

בימים א'–ג', 18–20 בדצמבר, ייערך באוניברסיטה העברית בירושלים כנס אקדמי גדול בנושא ממשל תאגידי, חברות משפחתיות וריכוזיות כלכלית. בכנס ישתתפו טובי הכותבים בעולם בנושא מתחומי הכלכלה והמשפט, לרבות מספר מאורות גדולים במיוחד. כחברי הוועדה המארגנת אנו מבקשים להזמין אתכם להשתתף בכנס או בחלקים ממנו. תכנית הכנס מצורפת לעיונכם. נשמח לראותכם בין אורחינו.

כן, לשבור!

מאת נילי אבן-חן

עו"ד נילי אבן-חן היא סגנית המנהל הכללי לענייני כלכלה בתנועה למען איכות השלטון. רשימה זו מבוססת על נייר העמדה שהגישה התנועה לוועדת הריכוזיות. ברצוני להודות תודה מיוחדת ליוסף קלמנוביץ' על שהשקיע מאמצים בלתי-נדלים בריכוז עבודה המחקר ובכתיבת נייר העמדה. תודות רבות מגיעות גם לכל הסטודנטים שעמלו על עבודת המחקר במסגרת צוות הריכוזיות של מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה: עמרי בן-חורין, עומר ברנדס, ענבל גולני, יונתן הורביץ, מורן ויזל, נועם ריף ואיתמר שחם; יעל אגמון ואלי רזינסקי (מתנדבי "הרוח החדשה"); והמתנדבים איתן גלעדי, יניב לושינסקי ואיתן סמית.

 

1. מבוא

הריכוזיות הקשה ביותר במשק הישראלי היא הריכוזיות בשוק ההון. בשוק זה מושקעים נכון להיום כ-2.5 טריליון ש"ח חסכונות שנצברו בעמל רב, שקל לשקל, בידי הציבור הרחב. דא עקא, קבוצה מצומצמת של שחקנים מתוחכמים השתלטה — בהדרגה, לאור יום ובחסות החוק הקיים — על משאבי ההון של הציבור ויצרה בעיית ריכוזיות חמורה במשק.

המשך קריאה: כן, לשבור!

הערות על טיוטת דו"ח ועדת הריכוזיות

מאת אלעד מן

עו"ד אלעד מן הוא שותף מייסד במשרד מן–ברק.

להלן הערות המבוססות על נייר עמדה שנשלח לוועדה להגברת התחרותיות במשק (ועדת הריכוזיות) בשם עמותת הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.

המשך קריאה: הערות על טיוטת דו"ח ועדת הריכוזיות

דירקטורים נכבדים, האם שומעים?

מאת אסף חמדני

אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הרשימה פורסמה בכתב העת "עורך הדין", גיליון אוקטובר 2011, עמוד 22. קישור לגיליון באתר כתב העת נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

פסק הדין התקדימי של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי (להלן: בית המשפט הכלכלי) בעניין מכתשים אגן עסק בשאלה מוגבלת: האם בעסקת מיזוג רשאי בעל השליטה לקבל מהצד הרוכש תמורה עודפת עבור מניותיו. אולם להחלטה המנומקת של בית המשפט הכלכלי יש השלכות מרחיקות לכת החורגות אל מעבר למקרה שנדון בפני בית המשפט.

המשך קריאה: דירקטורים נכבדים, האם שומעים?

עניין אישי למיעוט

מאת שרון חנס ואסף חמדני

שרון חנס הוא פרופסור למשפטים בפקולטה למשפטים ומנהל מרכז צגלה למחקר בינתחומי של המשפט באוניברסיטת תל-אביב. אסף חמדני הוא פרופסור למשפטים באוניברסיט העברית. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס בתאריך 31 באוגוסט 2011, במדור "ראשון בערב", בעמוד 10. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

תיקון 16 לחוק החברות חידד את המתח המובנה בין בעלי שליטה לבין המיעוט בנוגע לאישור עסקאות שבהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים. התיקון העצים את כוח המיעוט לבלום עסקאות כאלה על-ידי העלאת הרוב הנדרש למחצית (במקום שליש) מהמניות אשר לבעליהן אין עניין אישי באישור העסקה. התיקון אף חייב אישור אחת ל-3 שנים לכל עסקה נמשכת בין החברה לבעל השליטה, בדגש על עסקאות שכר ודמי ניהול. 

המשך קריאה: עניין אישי למיעוט

יחס סכיזופרני לבעלי שליטה

מאת עמרי ידלין

עמרי ידלין הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, יועץ אקדמי במרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וראש בית הספר למשפטים של המכללה האקדמית ספיר. הרשימה פורסמה בעיתון גלובס, במדור "שני בערב", 27–28 ביוני 2011, בעמוד 12. קישור לרשימה באתר העיתון נמצא כאן וקישור לרשימה במהדורה המודפסת נמצא כאן.

יחסו של המחוקק הישראלי לבעלי שליטה בחברות ציבוריות הוא סכיזופרני. מצד אחד, המחוקק מטיל מגבלות קשות על הזכות של בעל השליטה להתערב בניהול החברה. כך למשל, על-פי חוק החברות, בעל השליטה ונציגיו מנועים מלשבת בוועדת הביקורת של החברה, שתפקידה לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה. יתר על כן, על-פי סעיף 106 לחוק החברות (שתוקן השנה), בעל השליטה מנוע מלהתערב בשיקול הדעת של הדירקטוריון. מצד שני, בשורה ארוכה של נושאים קובע המחוקק כי בעל השליטה אחראי על ליקויים באופן ניהול החברה. כך למשל, סעיף 52יא לחוק ניירות ערך מטיל על בעל השליטה חובה לפצות כל מחזיק בניירות ערך שנגרם לו נזק עקב כך שהחברה הפרה את הוראות החוק. 

המשך קריאה: יחס סכיזופרני לבעלי שליטה